הרב משה יחיאל פלר (יליד שנת תרצ"ז, 1937) הוא שליח הרבי במינסוטה, ממייסדי בית חנה מינסוטה, וחבר ועד הפועל של מרכז לעניני חינוך.

הרב פלר בשעת התוועדות חסידית

תולדות חיים

נולד במיניסוטה שבארה"ב ביום ראשון של חג הפסח תרצ"ז לאביו הרב יוסף אריה פלר.

בצעירותו השתתף במחנה "גן ישראל" בהרי ניו יורק, ושם התיידד עם הרב יהודה קרינסקי שקירבו לחסידות חב"ד. לאחר זמן מה עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ולאחר נישואיו עם רעייתו מרת מינדי[1] (לבית לו, אחות השליח הרב שמואל לו מלונדון), התגורר מספר שנים בקראון הייטס ובאותם שנים כתב מאמרים וטורים שונים בנושאי יהדות לעיתון ג'ואיש פרעס וזכה שהרבי יגיה את תוכנם ויוסיף את הערותיו למאמרים.

בי"ג טבת תשכ"ב נשלח על ידי הרבי[2] לכהן כשליח במדינת הולדתו.

עוד קודם נסיעתם של בני הזוג פלר בשליחות הרבי, נכנסו ליחידות בחדרו הפרטי של הרבי שם קיבלו הוראות מפורטות בנוגע לתפקידם, ובמהלכה אף הורה הרבי לרעייתו שהתמחתה במתמטיקה להיכנס ללמוד באוניברסיטה המקומית בתור כר נוח לפעילות עם אנשי האקדמיה והעשירון העליון במדינה.

פעילות ציבורית

 
השליח משה פלר, מתפלל מנחה מול עיניו הנדהמות של פרופסור וועלוועל גרין, איור שולם פייגין

תוך תקופה קצרה מאז הגעתם למקום, הורגשה התחיה היהודית שהצליחו לפעול ועשרות אנשים החלו להתקשר בזכות פעילותם לשמירת תורה ומצוות, ביניהם אישים מפורסמים ופרופסורים מהשורה הראשונה כגון פרופסור רוזנבלום ופרופסור וולוול גרין.

את סיפור פגישתו בפעם הראשונה עם השליח הרב פרופסור גרין, והפתעתו הרבה מכך שבאמצע שיחתם נעמד הרב פעלער והתפלל מנחה, סיפר הרבי במהלך התוועדות שבת פרשת צו-שבת הגדול תשמ"ה[3], בפסקה זו משולב איור של האירוע.

שנה בלבד לאחר הגעתו למקום, לקראת עונת החופש של קיץ תשכ"ג פתח במקום מחנה קיץ חב"די שזכה להצלחה רבה.

בשנת תשכ"ה רכש שטח פסטורלי מחוץ לעיר, בו החל לערוך שבתונים קהילתיים שהיוו גורם משמעותי בדרכם של רבים בדרך לחיים מלאים של שמירת תורה ומצוות.

יוזמותיו וחדשנותו היו לשם דבר, והוא היה הפעיל החב"די הראשון שיזם חלוקת משלוחי מנות בחג הפורים למקורבים.

במסגרת עבודתו לקירוב צעירים ליהדות, הרגיש צורך מעשי בפתיחת מכון חב"די שיתאים לקליטת נערות המתחילות להתחזק בשמירת היהדות ורוצות לקבל את יסודות החינוך החב"דיים. לצורך כך, הצטרף בשנת תשל"ב לקבוצה שהקימה את בית חנה.

פעמים הזמינו אותו ביחד עם משפחתו לרגל חג הפסח על מנת לנהל את טקס ליל הסדר עם בנות מכון חנה.

בקיץ תשכ"ח הוזמן על ידי ארגון 'בני ברית' להצטרף למחנה הקיץ שארגנו בהרים, ובעקבות פעילותו במקום לא יכל להשתתף בהתוועדות שערך הרבי בי"ב תמוז של אותה שנה. שבוע מאוחר יותר, לאחר סיום הקעמפ, הגיע לחצר הרבי ובאותו יום הודיע הרבי באופן פתאומי על עריכת התוועדות לרגל מלאות 75 שנה לסיום אירועי חגיגות הבר מצווה של חמיו אדמו"ר הריי"צ בי"ט תמוז תרנ"ג. במהלך ההתוועדות אמר הרבי מאמר חסידות, ומיד לאחרי סיומה הורה הרבי באמצעות מזכירו להכניס את הרב פלר ליחידות, במהלכה אמר לו הרבי שההתוועדות הוקדשה לכבודו, היות והוא נעדר מההתוועדות שהתקיימה שבוע קודם לכן בעקבות עיסוקו בהפצת יהדות.

פעילותו בהפצת יהדות זכתה להערכה רבה מצידו של הרבי, והרבי אף הזכיר זאת במספר שיחות[4].

בשנת תשנ"ג היה מראשי מפיצי בשורת הגאולה ונמנה על עורכי הקובץ "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"[5].

במסגרת אחריותו כחבר ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד העולמית השתתף פעמים רבות בפעילויות חב"דיות עם אישי ממשל שונים, וכן פעל בבית הנבחרים בוואשינגטון ואף פתח שבע פעמים את מושב הסנאט האמריקאי[6].

כמו כן היה פעיל בנושא שבע מצוות בני נח, ודאג להפצתם בקהלים רחבים במדינתו.

לרגל יום הולדתו השבעים, הכריז מושל מיניסוטה טים פלנטי על 'יום משה פלר' כאות הוקרה על פעילותו החברתית והציבורית[7].

בסך הכל, פועלים כיום תחת הרב פלר למעלה משבעה בתי חב"ד המפוזרים ברחבי המדינה, ומוסדות חינוך יהודיים לכל שכבות הגיל.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים