חסידות לעלוב

את שושלת לעלוב ייסד הצדיק הקדוש רבי דוד מלעלוב, תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק, החוזה מלובלין, ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפרשיסחא.

ציונו של רבי דוד מלעלוב

רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מתורה לידי יראת שמים, ואילו הוא בא מתוך יראת שמים לידי תורה.

בנו ממשיך דרכו היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש. בשנת תרי"א הוא עלה לארץ ישראל מתוך כוונה לגשת לכותל המערבי ולהחיש את הגאולה, אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע לארץ ישראל הוא חלה, וכעבור שישים יום הוא נפטר^{[דרוש מקור]}.

אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון האדמו"רים לבית לעלוב בירושלים, נפטר בתרמ"ג. בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דודל" כיהן אחריו, ונפטר בתרע"ח.

בנו רבי שמעון נתן נטע בידערמאן מלעלוב זצל היה גר תקופה קצרה בקראקא ולאחר הסתלקות אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע באהבת ישראל, חסידיו דבקו בו בעוז ונודע בקדושתו וכן בגאונותו בתורה. בנו רבימשה מרדכי בידרמן מלעלוב זצ"ל, מילא את מקומו והיה ידוע כבעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא תמך באופן קיצוני בכל מבצעיו של הרבי באופן גלוי. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמורי"ם, ובפרט בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב זצ"ל.

נכדו של רבי משה מרדכי, רבי יעקב יצחק בידרמן, הוא חסיד חב"ד, ומשמש כשליח הרבי לעיר וינה.

ראה עוד

מחלוקת לעלוב וחב"ד, ברכה והצלחה מה גדול יותר