רפאל אלאשוילי

גרסה מ־12:14, 15 במרץ 2024 מאת שי מלך (שיחה | תרומות) (←‏תולדות חייו)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

הרב רפאל אלאשוילי (כ"ז בניסן ה'תרצ"דכ"ג בסיון ה'תשס"ה) היה מהמנהיגים הרוחניים של יוצאי גאורגיה בישראל.

תולדות חייועריכה

נולד בשנת תרצ"ד בעיר קולאשי שבאימרתי לאביו חכם יוסף ואמו רבקה אלאשווילי. למד אצל המלמד אהרון אלישעשווילי וחכם יוסף מודזגוורישוולי.

עם סיום מלחמת העולם השנייה, עברו הוריו לעיר זוגדידי. בשנת תש"ח (1948) חזר לקולאשי וגר אצל סבו הרב אהרון בוטרשווילי. באותה תקופה למד אצל סבו ובהמשך נפתחה ישיבה לצעירים של חכם מישאל אג'יאשווילי, וחכם רפאל היה במחזור הראשון שלה. לאחר מכן למד אצל הרב יעקב דבראשוילי בכותאיסי.

בשנת תשי"ג התחתן, בשנת תשי"ד הוא עבר לעיר גורי לשמש את הקהילה היהודית במקום. באלול תשי"ח חזר הרב רפאל לקולאשי על מנת להיות קרוב להוריו והתמנה לרב העיר[1] ולחזן בבית הכנסת הגדול[2].

בי"ג באדר תשל"ב (1972) עלה חכם רפאל עם משפחתו והוריו לארץ, השתקע בשיכון חב"ד בלוד, ושירת את הקהילה כחזן. בשנת תש"נ הוא הקים את הבניין של בית הכנסת ליהדות גאורגיה בלוד ושימש כרב בית הכנסת.

זכה להשתתף בכמה התוועדויות של הרבי, כשהוא יושב מאחורי הרבי[3].

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק. הרב אלאשוולי גם חתם על פסק דין שהרבי הוא נביא ומלך המשיח.

נפטר בכ"ג בסיוון תשס"ה (2005). בהלוויתו שיצאה מביתו בשיכון חב"ד בלוד השתתפו אלפים מיהודי גאורגיה. ספדו לו חכם משה מיכאלשוילי, הרב אליהו בקשי דורון ועוד, נקבר בבית העלמין החדש בלוד.

לאחר פטירתו הוקמו הוצאת הספרים "תפארת רפאל" ובית מדרש "בית רפאל" בלוד על שמו וכן נקרא רחוב חכם רפאל בעיר לוד.

משפחתועריכה

לחכם רפאל 3 בנים ו-4 בנות.

  • בנו, הרב אברהם אלאשוילי - יושב ראש "מכון הספר - תפארת רפאל", עורך ומחבר ספרים תורניים.
  • בנו, הרב אהרון אלאשווילי[4]

לקריאה נוספתעריכה

  • החכם ששמר על הגחלת, עיתון כפר חב"ד, גיליון 1147, א' בתמוז ה'תשס"ה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. שבועון כפר חב"ד גיליון 685 עמוד 97.
  2. הקהילה הגדולה ביותר של יהודים בגאורגיה באותו תקופה הייתה בעיירה קולאשי, הקהילה בעיירה מנתה כ-10,000 איש שומרי תורה ומצוות. 6 בתי כנסת פעלו בעיירה.
  3. לדוגמה התוועדות כ' במר חשוון תשמ"ד
  4. 'לנצל את שנת הבחירות', בראיון אישי בשבועון כפר חב"ד 1954 עמוד 38.