הפלה, היא הפסקת ההריון קודם זמנו, כאשר העובר מת. הפלה יכולה להתבצע לאורך כל שלבי ההריון, כאשר הפלה טבעית היא מאורע מצער, והפלה יזומה היא איסור חמור היכול להיחשב כרצח ומותר רק בהוראת רב במקרים קיצוניים כגון סיכון חיי האם. תהליך של הפלת עובר בסיומו של תהליך לידה טבעי מכונה לידה שקטה.

בהלכה

באופן כללי, ההתייחסות בספרות התורנית להפלה היא כאל הריגת העובר, ובשל כך על פי רוב הדבר יהיה אסור באיסור חמור, וכמו שהגמרא כותבת במפורש בנוגע לגוי שהורג את העובר, שחייב עליו מיתה[1].

עם זאת, המשנה במסכת אהלות[2] מתירה להרוג את העובר וזאת בתנאי שהוא עדיין לא יצא לאוויר העולם, אך באם החל לצאת לאוויר העולם, אפילו אם הוא מסכן את אמו והיא עלולה למות אם תשלים את תהליך הלידה כולו - אסור להרוג את העובר, "שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ".

על פי שיטת הרמב"ם, ההיתר להרוג את העובר לפני שיוצא לאוויר העולם, הוא מפני שהעובר "הוא כרודף אחריה להורגה"[3], וכן נפסק בשולחן ערוך[4].

בין הפוסקים המקלים, ישנם שיטות שבארבעים יום הראשונים להריון דין המפיל קל יותר, כיון שעד ארבעים יום העובר נחשב כמו 'מיא בעלמא'[5].

למעשה הפסיקה המקובלת היא שהפלת מותרת רק במקרה שהעובר מסכן את חייה של האמא, וזאת על פי ההגיון שבלאו הכי הוא אינו נפש בפני עצמו כיון שחייו תלויים בחיי האמא, וכאשר הוא מסכן את חייה הוא נחשב ל'רודף' יותר ממה שהאמא מסכנת את חייו, וזהו המקרה היחיד שמותר להפיל באופן יזום וכל הפלה אחרת נחשבת כרציחה ממש[6].

על פי הלכה, במקרה והיתה הפלה של העובר לפני שמלאו חודשיים להריון - באם הנולד אחריו הוא בן, דינו כבכור והוא מחוייב בפדיון הבן, אם גיל העובר היה בין חודש לחודשיים עורכים פדיון ללא ברכה, ואם היה מעל לשלושה חודשים, לא עורכים פדיון[7]. לגבי שאר הדינים[8], הילד החי שנולד ראשון נחשב לבכור[9].

בעולם

ברחבי העולם, הפלה מלאכותית נעשית ממניעים שונים, ביניהם אשה שנכנסה להריון מבלי שתחפוץ בכך, גילוי של בעיה תורשתית או התפתחותית בעובר, חשש לסכנה לבריאות האישה ההרה. חשש מחוסר יכולת של ההורים (פיזית או נפשית) לגדל את העובר לכשיוולד, ועוד.

בימי קדם נהגו בשיטות שונות של הפלה מלאכותית, שעל פי רוב היו כרוכות בסיכון רב: החדרת מכשירים חדים לרחם, לחץ על הבטן, ביצוע פעילות פיזית מתישה, ורקיחת שיקויים שונים.

כיום קיים מנעד שיטות לביצוע הפלה, החל מטיפול תרופתי, פעולות כירורגיות ללא ניתוח, ועד לזירוז לידה מלאכותי.

במדינות רבות הפלה מלאכותית היתה פעולה לא חוקית, ובחמישים שנה האחרונות בעקבות מאבק של קבוצות אוכלוסיה במדינות המתפתחות, שונה החוק בחלקן באופנים שונים, כאשר חלק מהמדינות התירו את הפעולה באופן גורף[10], חלקן - כמו בישראל - התירו זאת[11] רק באישור ועדה המשתכנעת בצדקת סיבת ההפלה, ובחלק מהמדינות - דוגמת ארצות הברית - הדבר נותר לא חוקי.

בחלק מהמדינות המערביות, אחוז ההפלות המלאכותיות עומד על עשרות אחוזים.

לפי מחקרים רבים, להפלה מלאכותית עלול להיות השפעה רבה על בריאות נפשה של האשה ומגדיל את הסיכון לבעיות נפשיות ב-81% וכ-10% מבעיות בריאות הנפש אצל נשים מיוחסות להפלות.

מלבד האיסור ההלכתי הכמעט גורף על הפלות, ישנם ארגונים רבים ברחבי העולם הפועלים נגד חוקיות ההפלה, בטענה כי היא מפרה את ערך קדושת החיים וכי לאשה אין בעלות על חיי העובר. אחד מהארגונים הפעילים נגד הפלות הוא אגודת אפרת שייסד ד"ר אלי שוסהיים, הפועלת להניא נשים יהודיות מביצוע הפלה, הן באמצעות שכנוע והן באמצעות סיוע כלכלי.

בחורף של שנת תשע"ג יצאו הרבנים הראשיים לישראל, שלמה משה עמאר ויונה מצגר, בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת הפלות שאינן הכרחיות"[12].

יחס רבותינו נשיאינו

כאשר הורים חוו הפלה טבעית במהלך הריון וכתבו על כך לרבי, הציע להם הרבי להוסיף בדיוק בשמירת דיני טהרת המשפחה[13].

הרבי הביע את דעתו בצורה נחרצת נגד הפלה מלאכותית, והתייחס אליה כהריגה ורצח לכל דבר[14], ואף הביע את דעתו שליהודי אסור להניח לגוי לבצע הפלה, כיון שבכך הוא עובר על אחת משבע מצוות בני נוח[15].

בין הטענות המופיעות בדברי הרבי כשכנוע לקרובי המשפחה ולהורים נגד הפלה[16], כתוספת לעובדה העיקרית, שהדבר נחשב כרצח:

  • אפילו הנאצים באכזריותם, הרגו ילדים של עם אחר, ולא את הילדים שלהם-עצמם.
  • מדובר על הריגה של יצור חי חסר ישע שאין לו יכולת להגן על עצמו.
  • ה' שיצר את העובר, הוא גם זה שיצר את ההורים עצמם, וכמו שעינו פקוחה על ההורים בהשגחה תמידית, כך הוא ישגיח גם על העובר.
  • הפעולה תחקק בנשמת כל המעורבים ורגשי האשמה ילוו אותם לנצח.

ידוע על מקרים פרטיים רבים של אנשים שונים שפנו לרבותינו נשיאינו בנוגע להפלה, והם שללו זאת על הסף גם כשזו היתה דעת הרופאים ובירכו ללידה של זרעא חיא וקיימא, ואכן הלידה עברה כשורה[17].

מאבק ציבורי

ביחידות פרטית של עובדת סוציאלית, עודד אותה הרבי להתגייס למערכה הציבורית במאבק על חוק ההפלות, ובמהלך הדברים התבטא שהנושא מטריד אותו עד כדי כך שבגללו אינו יכול לישון בלילות, ושכל מי שיש לו יכולת השפעה בנושא, מוטלת עליו חובה לבלום את כל מי שמנסה ליהלחם בילודה היהודית ובעידוד הפלות, ובין הטיעונים הזכיר הרבי הן את ההיבט המוסרי והן את ההיבט ההיסטורי של העם היהודי שאיבד נפשות יקרות לאוך כל ההיסטוריה, ובדגש על ימי השואה. עם זאת הרבי הזהיר שכיון שמדובר בנושא רגיש, יש לעסוק בו בזהירות בצורה דיסקרטית ושקטה בלי כותרות עיתונאיות ובלי פרסומות[18].

כאשר עברו לפני הרבי נציגי הארגון 'נפש אחת מישראל' (justonelife) מר ג'ק פרקש ומרטין כץ, וביקשו מהרבי מכתב תמיכה בארגון שלהם הפועל למניעת הפלות, השיב להם הרבי שזהו דין מפורש בשולחן ערוך, ואין כל צורך במכתב ממנו[19].

הרבי הזכיר שיש לשלול גם אצל לא-יהודים את העניינים של תכנון משפחה, כאשר הם כרוכים באיסור רציחה[20].

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. סנהדרין נז, ב. רבי ישמעאל לומר זאת מהפסוק 'השופך דם האדם באדם דמו ישפך', שהעובר הוא 'דם האדם (ש)באדם'. ומגמרא זו עצמו לומדים שאין זה כמו רצח ממש, כיון שיהודי שהרג את העובר אינו נהרג עליו.
  2. פרק ז' משנה ו'.
  3. הלכות רוצח ושמירת נפש, א', ט'.
  4. חושן משפט סימן תכ"ה, ב'.
  5. יבמות סט, ב. וראו מנחות צט, ב "נשמה נוצרה בארבעים".
  6. "אגרות משה", ח"מ ח"ב סימן ס"ט אות ב'.
  7. פדיון הבן לאחר הפלה באתר צעירי חב"ד].
  8. כגון תענית בכורות בערב פסח, ירושה, וכו'.
  9. הפלה ותענית בכורות באתר צעירי חב"ד.
  10. בשנת תר"פ הייתה רוסיה הסובייטית למדינה הראשונה בעולם שהתירה הפלות מלאכותיות.
  11. לראשונה בשנת תשל"ז.
  12. מכתב הרבנים הראשיים, 2 בינואר 2013.
  13. ראו עברנו הפלה. יהיו לנו עוד ילדים?  
  14. אגרות קודש חלק ט"ו עמוד שלח. לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 430. מכתב מתאריך ט' כסלו תשמ"ה, תשורה י"א אדר ראשון תשס"ה. שולחן מנחם חלק ו' עמוד יט.
  15. שו"ת בצל החכמה עמוד 97.
  16. נלקט מתוך המקורות 2 הערות קודם.
  17. ראו לדוגמא כשאדמו"ר הריי"צ הציל את אמא של הזמר דודו פישר, סיפורו של מר איתי בן דוד, סיפורו של הרב משה הבלין, עדות הרב ניסן מאנגעל, ועוד.
  18. מוסף 'משפחת חסידית' לשבועון כפר חב"ד גליון 1767 עמוד 20.
  19. חלוקת דולרים י"ד אייר תנש"א, תמונה, תמליל (עמוד 62).
  20. שיחת שבת פרשת שלח תש"מ (שיחות קודש חלק ג' ע' 416).