שמואל אלכסנדר אונסדורפר
רבי שמואל אלכסנדר אונסדארפער הינו מחשובי חסידי חסידות צאנז - קלויזנבורג.
תחילה שימש כראש ישיבת "ראשית חכמה" בסטענז, לונדון. לאחר מכן שימש אב"ד צאנז - מונטריאול, קנדה ופתח תקווה. הוא מחבר הספר שפתי שמואל, ומחותן של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם וחתנו הוא האדמו"ר מצאנז הנוכחי רבי צבי אלימלך הלברשטאם.
עם הרביעריכה
בשנת תש"נ, הוא ביקר אצל הרבי, בסמיכות למלחמת המפרץ. באותה שיחה שאל את הרבי, היות שבתור רב באים לשאלו אם לנסוע מארץ ישראל ולארץ ישראל, מה עליו להשיב. הרבי הגיב כי כיון שהוא רב ושאלו אותו בתור רב אם כן לא יועיל כלום מה שיאמר לו הרבי מה לעשות כיון שדרוש שיענה תשובה רב מארץ ישראל, והוא - הרבי אינו רב ולא מארץ ישראל.
אם כן - סיים הרבי - עליך ללמוד הענינים בשולחן ערוך, והרי הדברים פשוטים, שאלו הדרים בארץ ישראל ודאי חל עליהם איסור ליסע מארץ ישראל, ואפילו אלו שגרים כאן ופרסמו שהולכים לנסוע לשם, אם כן ביטול הנסיעה על ידי הפרסום שנלווה לזה הוא ודאי ענין שנגד השולחן ערוך[1].
במעמד סיום הרמב"ם השמיני נאם בחשיבות התקנה הקדושה של לימוד הרמב"ם שעל ידי הרבי[2].
בא לחזק את אמירת יחי אדונינועריכה
הרב יצחק ליפש מספר[3]: אני זוכר את ביקורנו אצל הרב שמואל אונסדורפר, שדיבר איתנו בחמימות רבה, ואמר כי עד ג' תמוז היה ברור לו שהרבי הוא משיח, אבל כיום, לאחר ג' תמוז, היכן ישנן מקורות לכך? חזרתי בפניו את דברי המהרש"א במסכת סנהדרין[4] המבארים כי מלכי בית דוד מתחדשים כמו הירח, וכשם שטרם התחדשות הלבנה חייב להיות הסתר מוחלט, ורק לאחר התחדשותה מברכים ומקדשים אותה, כך גם בנוגע למלכות בית דוד, חייב להיות שלב הסתר כזה.
הרב אונסדורפר שמע והגיב כי על פי השולחן ערוך, אינני נאמן לחזור את הדברים, עליו לראות את המקור בעצמו... הוא פתח את הגמרא ולמד את הנושא כעשרים וחמש דקות, ולאחר מכן הרים את ראשו וחייך באומרו מנין הגיע הרב ליפש למקורות אלו.
הוא הוסיף וסיפר כי הגעתו לכינוסי י"א ניסן בכפר חב"ד, היא בכדי לחזק את קריאת והכרזת יחי אדוננו, וציין גם כי ידוע לו שהאדמו"ר מצאנז אף הוא היה בעד כל הענין, אך לפועל לא הסכים לחתום, בהסבירו כי זה לו כבר עשר או חמש עשרה שנים, שאינו חותם על שום מסמך קריאה...
הצעתי לו אם כן לקחת את הפסק דין ולחתום לעצמו... הוא הסכים כמובן ולקח את הפסק. למרות שבפועל לא חתם, חיזק אותנו בדבריו בהחלט.
רבי שלמה זלמן אונסדורפרעריכה
הרב שלמה זלמן אונסדארפער(האדמו"ר מזאלאזיץ), בנו של הרב שמואל-אלכסנדר אונסדורפר וגיסו, של האדמו"ר מצאנז בישראל. הרב שלמה זלמן הוא רב דקהל דברי חיים צאנז פתח תקווה. הוא ערך את הספר 'עבודת בית המקדש' ובשנת תש"ס מיסד את ארגון אבות ובנים בעירו.
עורך הספרים 'שפתי שלמה' שכתב סביו שהיה מגיד מישרים בעיר פרעסבורג והספר 'שפתי שמואל' שכתב אביו שהיה מגיד מישרים בעיר לונדון ובארץ ישראל.
נאם במעמד סיום הרמב"ם בשנת תשס"ג[5].
בסיום הרמב"ם תשס"ג נאם, בהזכירו את ההערצה העצומה שרכש אביו כלפי הרבי.
הרב אונסדורפר הזכיר את היות תאריך הסיום זמן סגולה, בין חג הגאולה ויום הולדת והסתלקות אדמו"ר האמצעי ט-י' כסלו, לחג הגאולה י"ט כסלו.
אחר עמד הרב אונסדורפר על השייכות של תקנת לימוד הרמב"ם לפרשת השבוע, בה קוראים אנו על מאמציו של יעקב אבינו לסיים את המלחמה עם עשו ולזרז ביאת המשיח, כן פועלת תקנתו של הרבי בלימוד הרמב"ם את הנצחון על הקליפות, בזמן זה בו "עת צרה היא ליעקב", נצחון שיביא את משיח צדקנו.
הרב אונסדורפר סיים כי רואים בחוש כיצד הרבי פועל בדוגמת יעקב אבינו ומעורר כל יהודי בידו החזקה - על ידי חסידיו ושלוחיו - להתקרב לדרך התורה והמצוות, וההילוך בדרכי הרבי ושמירת תקנת לימוד הרמב"ם יחישו את ביאת משיח תכף ומיד ממש[6].