רי"ף

רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) היה מרבותינו הראשונים ומגדולי פוסקי ההלכה בכל הדורות.

תולדות חיים

רבינו יצחק בן רבי יעקב הכהן אלפסי נולד בעיר חמאד שבאלג'יר בשנת ד'תשע"ג (1013), בצעירותו למד בישיבה בקירואן שבתוניס אצל רבותיו רבנו חננאל, רב ניסים גאון. תקופת חייו של הרי"ף חיברה בין שני הדורות של הגאונים והראשונים ואף בפועל פעמים שהוא חולק על הגאונים, ועל כן לפעמים יש המונים אותו עם הגאונים. אף בית דינו נהנה מסמכות תורנית גדולה, עד שנהגו להשוות אותו עם בית הדין הגדול שבירושלים או עם בית הדין של יבנה.

מאוחר יותר התיישב בעיר פאס שבמרוקו ומכאן גם כינויו אל-פאסי על שם העיר פאס. בעת שהותו בעיר הפכה למרכז תורני גדול ותלמידים נהרו מכל עבר להנות מתורתו.

בעקבות סכסוכים בין הנוצרים והמוסלמים הלשינו על הרי"ף בפני המלוכה^{[דרושה הבהרה]}, נאלץ להימלט מן המקום בשנת תתמ"ח בהיותו בן שבעים וחמש. בתחילה התיישב בקורדובה שבספרד כחצי שנה. לאחר מכן עבר לאלוסינה, בה התקיימה קהילה עתיקה וחשובה של יהודים. בעיר זו נתקבל הרי"ף מאוחר יותר כרב וראש ישיבה.

נפטר באלוסינה בי"א אייר (דעה אחרת: ניסן) תתס"ג (1103) בגיל תשעים לחייו

מישיבתו יצאו שורה של רבנים מפורסמים שעמדו בראש הפצת לימוד התורה, ביניהם אביו של הרמב"ם רבי מיימון.

חיבוריו

הרי"ף כתב חיבור מפורסם על סדר מסכתות התלמוד בבלי, הנקרא "ספר הלכות רבתי" או "הלכות רב אלפס" וכולל כעשרים וארבע מסכתות. החיבור מלקט מתוך כל סוגיות התלמוד את הסוגיות הנוגעות להלכה, לעיתים דן בהם בקצרה ומציג למסקנה את הפסק ההלכתי. חיבורו הינו הראשון בסדרת ספרי ההלכה שחיברו גדולי ישראל.

בחיבור כולל גם את דברי הגאונים והחידושים שהתחדשו לאחר חתימת התלמוד. לעיתים אף מקבץ מאמרים המופיעים בש"ס במקומות שונים ומרכזם.

בתחלה נדפס כספר בפני עצמו בשם "הלכות רב אלפס" עם הפירושים שעליו, כיום נדפס בסוף כרכי הגמרא.

רבי יוסף קארו מונה אותו (לצד הרמב"ם והרא"ש כאחד מ"עמודי ההוראה" עליהם ביסס את ספרו השולחן ערוך, ועל כן חיבורו הינו יסוד מרכזי בהלכה. כונה בפי חכמים גדולים בשם "התלמוד הקטן"^{[דרוש מקור]}.

כמו כן כתב תשובות רבות בהלכה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

גדולי ישראל על הרי"ף

גדולי ישראל התבטאו בהערצה על הרי"ף וחיבוריו. הרמב"ם כתב: "...ההלכות שעשה הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל הספיקו במקום כולם [כל כתבי הגאונים], לפי שהם כוללים כל תועליות הפסקים והמשפטים הנצרכים בזמננו זה כלומר זמן הגלות, וכבר בירר בהם כל השגיאות שנפלו בפסקי קודמיו, ולא הוקשו לנו בהם אלא הלכות מעטות לא יגיעו לעשר בשום פנים...".

ר"י הזקן בעל התוספות כתב: "ילאה אדם לחבר חיבור כמוהו זולתו, שהשכינה הייתה שרויה עליו"

אפילו בעל המאור שכתב חיבור השגות על הרי"ף כותב: "...איני צריך להרבות בגדולתו ובחכמתו כי היא גלויה לכל בעלי עיניים כשמש בחצי השמים וכנפי צדקותיו בחבור הלכותיו פרושות על כל דורותיו ועל כל דורות הבאים אחריו כי לא נעשה עוד ספר יפה כמוהו בתלמוד אחר חתימתו...".

הרמב"ן מכנהו תדיר בכינוי "רבינו הגדול" ונוטה לקבל את דעתו כמעט ללא עוררין. הראב"ד כתב: "הנני סומך על הרב אפילו אומר על ימין שהוא שמאל". המאירי קורא לו תמיד "גדולי הפוסקים".

ר' דוד בן זמרא (הרדב"ז) כתב כי "הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד".

ר' יעקב ממרויש, אחד מבעלי התוספות, שאל שאלת חלום בגוגע לדין אחד אם הלכה כהגאונים או כרי"ף החולק עליהם, והשיבו לו מן השמים: "ואת בריתי אקים את יצחק".

בימי הראשונים התייחסו החכמים אל הרי"ף בכבוד ובהערכה יוצאים מגדר הרגיל. כינוהו "הגאון רבינו יצחק" או בקיצור "הגאון", אז התפרש הדבר שהם מעניקים לו תואר גאון כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם.

יחס רבותינו נשיאנו

כמו בשולחן ערוך הבית יוסף, גם בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן נשען אדמו"ר הזקן על שיטת הרי"ף, ובקונטרס אחרון דן רבות בדבריו ומדייק בהם.

אדמו"ר האמצעי מורה באגרת על סדר הלימוד. כחלק מהסדר מורה "וגם יהי' חוק קבוע ללמוד ספרי אלפסי כמו שהוא בפנים לבד, שהוא הלכות פסוקות מן התלמוד, ולחזור עליהם ב' וג' פעמים בפנים ובעל פה בלשון אשכנז, וכן בלימוד השולחן ערוך, ולא יפחות מב' וג' דפים בכל יום, וחיוב גמור לחזור על כל מה שלמד מכבר פעם אחת כנ"ל", על מנת שאחרי שנים ספורות יהיה ניתן לרכוש בקיאות בשולחן ערוך ובחיבור הרי"ף, "ובזה יתרצה העבד אל אדוניו בלי ספק, להעלות נשמתו למקו[ר]ה ושרשה, וכמו שמכריזין בגן עדן אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו".

במקום אחר מורה אדמו"ר האמצעי לכלול בקביעות עיתים לתורה את לימוד המשניות, הרי"ף והשולחן ערוך.

בז' תשרי תשנ"ב עבר אצל הרבי בחלוקת הדולרים ראש עיריית יקנעם מר יצחק אלפסי, מצאצאיו של הרי"ף. הרבי בירכו ואמר: "האלפסי היה זה שקיבץ כל ההלכות מן התלמוד ומן המשנה. אזי יהי רצון שגם אתה תקבץ ותפרסם כל ההלכות באופן דהולך ומוסיף ואור".

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

תלמידיו

• הר"י מיגאש
• רבי מיימון אבי הרמב"ם
• הרמב"ם

מפרשיו משיגיו ומגיניו

פירושים רבים חוברו על "ספר ההלכות" והחיד"א (רבי חיים יוסף דוד אזולאי) ציין שלושה עשר פירושים על הרי"ף, שכולם נכתבו על ידי גאוני עולם, הנחשבים גדולי ה"ראשונים".

קישורים חיצוניים

• הספר ששינה ללא הכר את הפסיקה ההלכתית, מנחם ברונפמן