מיכאל דבורקין
הרב מיכאל דבורקין (טבת תרכ"ו-ה' סיון תש"ט), חסיד חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב, היה בעל ידע רחב בחסידות ו'בעל מנגן' נפלא.
תולדות חיים
רוסיה
הרב דבורקין נולד בעיירה אוסוועס שליד נעוועל בטבת ה'תרכ"ו לר' חיים יצחק דבורקין.
במוצאו הוא לא היה חסיד ליובאוויטש, אלא חסיד של בעל ה"מגן אבות" - ר' שלמה זלמן בן יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק) מקאפוסט. כאשר האדמו"ר מקאפוסט הסתלק, הוא הלך לליובאוויטש כדי לבחון את הרבי הרש"ב. הוא הגיע לליובאוויטש, וכאשר הרבי התחיל את המאמר - הוא נרדם. בחלומו הוא ראה את רבו מניח שטריימל על ראשו הק' של הרבי הרש"ב, ואומר לו: "דאס איז דיין רבי" [= זה הרבי שלך]. מאז הוא נהיה מקושר בלב ונפש לרבי הרש"ב.
בתחילה היה ר' מיכאל עני מאוד, ורק בעקבות ברכתו של אדמו"ר הרש"ב הפך לעשיר גדול, עד שאמרו עליו שיכול הוא לקנות בכספו את כל ארץ ישראל! אולם במהפכה הקומוניסטית השלטונות הלאימו את רכושו, ומצבו הכלכלי היה קשה ביותר.
לפני צאת אדמו"ר הריי"צ לגלות בג' תמוז תרפ"ז נסע ר' מיכאל לעיר קוסטרמה להכין את המקום למגורי הרבי.
ארץ הקודש
ר' מיכאל עלה לארץ הקודש בשנות הצ'. אשתו ובניו נספו ברוסיה, והוא הגיע לארץ ערירי, ובחוסר-כל. הוא התגורר ברמת יצחק, אך שהה רבות בתל אביב ובעיקר בבית הכנסת ב'נחלת בנימין'.
ר' מיכאל אהב ללמוד חסידות. ניתן היה לפגשו בבית הכנסת בנחלת בנימין יושב ולומד חסידות שעות ארוכות. את הדברים שלמד שינן ושילש וחי בהם כל מילה. כששאלוהו פעם: מיכאל, לשם מה באת לארץ ישראל? ענה בסוג של התחמקות: "כדי לשמוע חסידות מר' נחום גולדשמיד".
ואכן, ר' מיכאל היה יושב תמיד בשיעוריו של הרב גולדשמיד ומקשיב. "פעם ישבנו בבית הכנסת, כשלושים איש, ולמדנו מאמר חסידות" - סיפר הרב איצק'ה גאנזבורג - "לפתע קם ר' נחום ושאל שאלה קשה. ישבו כולם וחשבו על פתרון לשאלתו, ואולם אף אחד לא מצא תירוץ מניח את הדעת. כך ישבו, שקועים במחשבותיהם, כעשר דקות.
"בין היושבים היה ר' מיכאל דווארקין. לפתע התרומם ממושבו, ופנה אל ר' נחום בטרוניה: 'אצל מי מהיושבים כאן לא מונח העניין?' [= "ביי וועמען פון די אלע לייגט זיך דער עניין ניט אפ?"] - הלא אצל כולנו מונח שמה שכתוב במאמר הוא האמת לאמיתתה!'...
ארצות הברית
בי"ח אדר תש"ז עבר לארצות הברית וגר ב-770. נפטר בערב חג השבועות תש"ט. טרם פטירתו, ביקש הרב דבורקין לברך "שהחיינו" על פרי חדש (דובדבן), ואח"כ ביקש מאחד הבחורים לספר אותו לכבוד החג. אח"כ טבל במקווה טהרה, ובצאתו נשכב על ספסל, וכך יצאה נשמתו בטהרה. הפטירה הייתה בשעה 3:00 אחה"צ בערב החג. הרבי דאג אישית לצרכי הלוויתו וקבורתו של ר' מיכאל על מנת שהקבורה תהיה עוד לפני כניסת החג (מסופר [1] מפי הרב גרונר שהרופא לא הסכים לחתום על אישור קבורה לפני שיעשו צילום רנטגן, עד שהרבי הבטיח לו את העולם הבא שלו עם שטר ועדים!) ואכן הרב דבורקין נטמן עוד בערב החג בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי [2].
כשר' מיכאל היה בארצות הברית, היה יושב בישיבה ובוהה בתקרה, נתון בהרהוריו. הוא היה יושב כך ימים ארוכים והבחורים שישבו ולמדו כשהוא 'חלם', היו לפעמים מקניטים אותו. יום אחד שמע ר' מיכאל את אחד הבחורים לומד פשט ב'לקוטי תורה' בצורה לא-נכונה, ולפתע קפץ ממקומו ומיהר לתקן את דבריו. כל הלומדים השתתקו בתדהמה. עד אז, אף אחד לא האמין שהוא מקשיב לנעשה מסביב.
בעל מנגן
ר' מיכאל היה בעל מנגן נפלא, ושומעיו היו מתמוגגים ונסחפים לעולמות אחרים. תפילתו הייתה לבבית ביותר, וכשעבר לפני התיבה, לא אחת קרה שפרץ בבכי. מלבד זאת היה גם בעל רגש גדול ותפילותיו ונעימותיו השתפכו תמיד ברגש. אנשים אהבו להקשיב לו.
מניגוניו:
- כשהגיע לארצות הברית בשנת תש"ז היה ר' מיכאל מנגן ניגון בעת התוועדויות בזמני שמחה, ומאז שרים אותו בהזדמנויות שונות וכן בהתוועדויות של הרבי. הניגון מבטא שמחה חסידית ותקוה ובטחון בהשם. הנגון אף נרשם בספר הניגונים ניגון של"ו.
סיפר ר' מיכאל זליגסון ששמע מאת הרב שד"ב גורודצקי שראה איך שבשנת תש"ז או תש"ח אחר התוועדות ל"ג בעומר בבית האדמו"ר הריי"ץ בקומה השניה ירדו שלובי יד - הרבי (שכונה אז הרמ"ש) הרב שמואל לויטין והרב מיכאל דבורקין כשמנגנים ניגון שמחה ששרו לפני הרבי הריי"ץ ושיתפו בניגון את הקהל שהיה בקומה ראשונה. כעבור שנים בשנת תשל"ג אחר התוועדות שבת ה' סיון (הוא היאה"צ של ר' מיכאל ע"ה) החל הרבי לנגן זאת, כן החל לנגן בעוד הזדמנות בשנת תשלד אחר התוועדות ש"פ קרח (בכמה שנים זה עוד בחודש סיון) ובעיתות חלוקת כוס של ברכה כאשר היו מנגנים ניגון זה היה הרבי (מניח הכוס ו)מעודד השירה חזק לגודל חביבות השיר.
- נייעט נייעט ניקאווא מילות הניגון אותו ניגן החסיד ר' מיכאל דבורקין עם קבלת הבשורה על שחרור הרבי הריי"צ בי"ב תמוז תרפ"ז. הרבי הסביר בשיחת י"ב תמוז תשכ"ה כי התכונה של ר' מיכאל הייתה להיות תמיד בהתפעלות גדולה, וכאשר שמע בי"ב תמוז את בשורת השחרור, נטל בקבוקון משקה, אחז בו ורקד במשך זמן ארוך מסביב לבית בו התאכסן הרבי הריי"צ.
תוך כדי ריקוד, ניגן ניגון עם מילים ברוסית. הוא עבד כמה שנים ביער, והיו לו עסקים עם גויים, ולכן היו מורגלים על לשונו ביטויים ומילים בשפת המדינה - היה זה ניגון חסידי על העניין של 'אין עוד מלבדו' - זהו הניגון הידוע היום לחסידים בשם "נייעט נייעט ניקאווא".
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
- הרופא ביקש שאהיה 'עד', פרק אודותיו במדור 'סיפורי המזכיר', בתוך שבועון בית משיח כ"ח אייר תש"פ עמוד 28
- החסיד שזכה להתערבות יוצאת דופן מ'גבוה', רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 51-56 .
- ספר חסידים הראשונים ע' 257-266.
- גליון א חסידישע דערהער
