ועד להפצת שיחות
ועד להפצת שיחות הינו מכון הוצאה לאור העוסק בעריכת, הדפסת והפצת שיחותיו המוגהות של הרבי ועריכת ספרים חדשים. הוועד הוקם בשנת תשכ"ז, ועד היום הוא פעיל בהפצת שיחות של הרבי. מנהלו כיום הוא הרב שניאור זלמן חאנין.
מכון זה, הוא הממונה הרשמי מטעם הרבי על הדפסת והפצת ספרי חסידות חב"ד.
הקמת הוועד ומהותו
הפצת שיחותיו של הרבי החלה כבר בסוף שנת תש"י, עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי[1], במטרה להפיץ את שיחותיו של הרבי בין החסידים ברחבי העולם ובכך לגרום לקהילות אנ"ש להכיר יותר את הרבי ולבקש ממנו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בין ראשי העוסקים בהפצת השיחות באותה תקופה היה הרב יואל כהן, שמאז ואילך עסק לאורך כל השנים בהעלאת דבריו של הרבי על גבי הכתב.
מצד הרבי, הגהת השיחות במסגרת 'לקוטי שיחות' החלה לראשונה לקראת חג השבועות תשי"ח. הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה בבתי כנסיות, במסגרת הקהלת קהילות. היוזמים היו צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית. בתחילה עבדו על השיחות ר' אוריאל צימר (חלקים א'-ב') ור' יואל כהן (חלקים ג'-ד').
בשנת תשכ"ז התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב בן ציון שם טוב קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל המרכז לענייני חינוך, הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב, הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים קה"ת, לכן פעילותו לא תתוקצב על ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על ידי צא"ח ניתנה אחר-כך לוועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.
כאשר הכניסו דוגמה לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את השער המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על ידי הוועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת [2].
הוצאה לאור
הוועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הוועד בבניין המשרדים הצמוד ל-770, אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר בשכונה.
בשנת תשל"ט הורה הרבי שהוועד יהיו אחראים על העבודה של הוצאת ספרי קה"ת לאור[3].
חברי הוועד
מנהל הוועד הוא הרב שניאור זלמן חאנין. בראש המערכת עומדים הרב נחמן שפירא והרב יעקב לייב אלטיין. חברי המערכת הינם הרב אלימלך צוויבל, הרב אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי, והרב חיים שלום דובער ליפסקר והרב שלום יעקובסון. בכמה שנים גם עזרו הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב יהודא לייב שפירא, הרב שניאור זלמן וילשנסקי, הרב אריה לייב קפלן, הרב דוד אולידורט.
הגהה של האידית היה על ידי ר' היישקע דובראווסקי.
הספרים העיקריים עליהם עבדו הוועד הינם ספרי הלקוטי שיחות. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הוועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הוועד, הוועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה מגיה את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.
מימון ההוצאה לאור
מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי הועד להפצת שיחות בעבר ובהווה הם:
- הרב חיים אליעזר לפידות מארגנטינה.
- הרב מאיר זאינץ מברזיל. שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
- מר זאב הורביץ, מברזיל. שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך[4].
יש לציין שהרבי בעצמו גם הקדיש את הוצאת החוברות לזכות משפחתו מספר פעמים.
כיום חלק מפעילות הועד ממומנת על ידי קרן 'חאנין פאנד' בהנהלת ר' מנחם מענדל ור' שמואל חאנין.
הספרים שבהוצאת הוועד
במהלך השנים, ערך הוועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:
- סט לקוטי שיחות (האורגינל) - ל"ט כרכים.
- כרכי מילואים ללקוטי שיחות - חלק מ' - ב' כרכים.
- סט לקוטי שיחות פרשיות - בשנים האחרונות יצא לאור הלקוטי שיחות ערוכים לפי סדר פרשיות השבוע.
- סט לקוטי שיחות מועדים הכולל שיחות מוגהות המסודרות לפי חגי ומועדי ישראל, לעת עתה יצאו לאור 13 כרכים[5].
- סט ביאורים לפרקי אבות - ביאורים על מסכת אבות - ב' חלקים.
- סט ספר המאמרים באתי לגני - כל מאמרי באתי לגני של הרבי - ב' חלקים.
- סט ביאורים לפירוש רש"י על התורה - ה' כרכים.
- סט הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים בהוספת שיחות ומכתבים כלליים - ב' כרכים.
- סט לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח - ה' כרכים, וחוברת מילואים.
- ספר חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם.
- ספר חידושים וביאורים בהלכות תשובה להרמב"ם.
- סט חידושים וביאורים בגאולה ומשיח - ב' כרכים.
- סט ספר המאמרים - מלוקט - כל המאמרים שהוגהו על ידי הרבי - ו' כרכים בהוצאה האורגינלית, מהדורה בלי ניקוד, ומהדורה מנוקדת. כעת יוצאת לאור הסדרה עם פענוחים (חלק ג' בשני כרכים, חלק ו', וקונטרסים תשנ"ג).
- ספר המאמרים - מלוקט - גאולה ומשיח.
- ספר אוצר חידושים בש"ס כרך א' על מסכת סנהדרין מאת הרב שלום דוב וולפא.
- סט ספר השיחות - כל השיחות משנות תשמ"ז-תשנ"ב שהוגהו על ידי הרבי - י"ב כרכים.
- סט ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב (ויקרא נ"א-ויקהל נ"ב) במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים.
- חומש אור מנחם - ה' כרכים עד עתה.
- תהלים תהלות מנחם - לקט ביאורי הרבי על ספר תהלים. נערך על ידי הרב אברהם ברוך פבזנר וחתנו בסיועו של הרב שאול משה אליטוב במסגרת מכון "אור מנחם" ויצא לאור בחמישה כרכים, ושוב בכרך אחד.
- בשורת הגאולה.
- סט שידוכים ונישואין, חיי הנישואין - ליקוט הוראות מנהגים ביאורים, שיחות וכתי"ק בנושא - ג' כרכים.
- הדרנים על הש"ס, ב' כרכים.
- שערי לימוד החסידות.
- מדי שנה מוציא הוועד ספר חדש על פרק התהלים של הרבי בשם "קובץ י"א ניסן" (עם ציון השנה).
מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הוועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות ומאמרים בעניני גאולה ומשיח.
לקריאה נוספת
- כך הוקם הועד להפצת שיחות, תיעוד מיומני שנת תשי"א, בתוך שבועון התקשרות גליון א'תלג ערב שבת פרשת יתרו תשפ"ב, עמוד 16
קישורים חיצוניים
- ועד חיילי בית דוד, כך יוצאים לאור שיחותיו של הרבי, בתוך הקובץ "תורתו של משיח", תשרי תשע"א
- הרב יוסף יצחק קעלער, איך התחיל לפעול ה'ועד להפצת שיחות'?
- עבודת קה"ת ● מסמכים מרתקים בפרסום ראשון
- חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?
- החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד
- חברי הוועד מעניקים לרב מרדכי אליהו את חומש אור מנחם .
- אברהם רייניץ, חברי הועד להפצת שיחות בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך החדש, חב"ד אינפו, ט' בשבט ה'תשפ"א
הערות שוליים
- ↑ ספר ימי בראשית, עמוד 222.
- ↑ במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו 'ועד שיחות באנגלית', 'היכל מנחם' ועוד
- ↑ החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד.
- ↑ ההצעה המקורית של המוציא לאור
- ↑ חנוכה (3 כרכים), פורים (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת, חודש אייר, ל"ג בעומר, וספירת העומר.