הקהל
מצוות הַקְהֵל הינה מצווה שהייתה נהוגה בזמן שבית המקדש היה קיים. במוצאי השנה השביעית, שנת השמיטה, התקיים מעמד "הקהל" בבית המקדש בהשתתפות כל עם ישראל, בו היה המלך קורא בתורה פרשיות המעוררות את יראת ה' וקיום המצוות.
גם בימינו קיימת מצות הקהל במובנה הרוחני, הרבי הכריז על "מבצע הקהל" וביאר שגם כיום תפקידו של כל יהודי (בעיקר בשנת הקהל) להקהיל יהודים ולעורר אותם בתורה ומצוות, וכהכנה לקיום הייעוד "קהל גדול ישובו הנה" בגאולה האמיתית והשלימה.
רקע
מקור המצוה הוא בפרשת וילך:
מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹקֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת
— וילך לא, י-יג
נמצא אם-כן, שמצוות הקהל היא מצוות עשה להקהיל את כל עם ישראל פעם בשבע שנים, בשנה שלאחר שנת השמיטה בעלותם לרגל בחג הסוכות, ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שמזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת - ליראה את ה' ובעקבות זאת לשמור את כל דברי התורה[1].
ההכנה למעמד זה, הקיפה את ירושלים כולה - כאשר במוצאי היום טוב הראשון של חג הסוכות, היו הכהנים מתפרשים ברחובות העיר ותוקעים בחצוצרות של זהב, כדי לקרוא לעם להיקהל אל בית המקדש[2], מכאן נראה שהתקיעה בחצוצרות בהקהל היא מעין תקנה של חכמים, ואינה חובה מן התורה.
בכמה מקומות מתעכב הרבי על השם שניתן לשנה זו, שלמרות שמצות הקהל בזמן שבית המקדש היה קיים, חיובה הוא רק ב"יום הקהל" - במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות, נקראת השנה כולה "שנת הקהל".
הסיבה שעומדת מאוחרי שם זה היא, שלמרות המגבלה של מצות הקהל ב"זמן" (מוצאי השנה השביעית) ו"מקום" (בית המקדש) - הרי שעצם המצוה ומהותה הרי היא במשך כל ימי השנה, "שנת הקהל", כמו שכתוב בתורה: "ליראה את השם תמיד כל הימים". היינו, שתכליתה של מצות הקהל היא "חיזוק דת האמת", ולא רק ב"יום הקהל" אלא ב"כל הימים" שלאחרי מעמד הקהל, עד בכל השנה כולה, ועד בכל השבע שנים שלאחריו[3], ולכן היא נקראת בשם מיוחד זה.
בחול המועד של חג הסוכות שנת תשמ"א החל הרבי להתוועד בכל לילה מלילות חול המועד בעקבות שנת הקהל. באותם התוועדויות החל הרבי את ה'קאָך' הגדול מעניין הקהל.
ביחידות כללית שהתקיימה לאורחים ב-770 בסוף חודש תשרי תשמ"ח[4], איחל הרבי לכל אחד ואחד דו זאלסט טאן אין הקהל [=תתעסק בהקהל]. ייחודיותה של שנת הקהל מתבטאת בחיי היום יום של היהודי, עד כדי כך שכאשר אדם נפגש עם חברו - עליו לברכו בברכה להצלחה בהקהל, עוד לפני שאילת שלום או חג שמח[5]. תוכן ברכת הרבי - שתהא לו הצלחה רבה בפעולות הקהל שהוא מארגן לאנשים נשים וטף - והיות שהוא מלך עליהם - הצלחה רבה במלכותו ובפעולתו לחזק ולעורר את היהודים להוספה ביראת השם באופן של "תמיד כל הימים".
מצות הקהל
המעמד עצמו התקיים במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות ברחבת העזרה שבבית המקדש, בנוכחות כל ישראל: אנשים, נשים וטף. המלך היה עומד על בימת עץ גדולה שעמדה בעזרה, ומקבל את ספר התורה מהעומדים לצידו[6]. בספר התורה הוא היה קורא פרשיות מספר דברים[7], ובסיום הקריאה מברך את ברכת התורה כמו בכל קריאת התורה, ומוסיף עוד שבעה ברכות.
מצווה זו של הקהל זכתה לחשיבות מיוחדת ביהדות, כדברי החינוך[8]: "זאת המצוה עמוד חזק וכבוד גדול בדת".
וכך כתב הרמב"ם:
חייבין להכין ליבם ולהקשיב אוזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ורעדה, כיום שניתנה בו בסיני. אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה, חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה. ומי שאינו יכול לשמוע מכוון ליבו לקריאה זו, שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת. ויראה עצמו כאילו עתה נצטווה בה ומפי הגבורה שומעה, שהמלך שליח הוא להשמיע דברי האל.
— רמב"ם הלכות חגיגה פ"ג הלכה ט-י
המלך - הרבי
האברבנאל מסביר את טעם הציווי שהמלך יקרא בתורה ולא מישהו אחר, היות והמלך הוא הנפש הכללית של כל עם ישראל, כשהמלך קורא בתורה את הפרשיות הנקראים במסגרת מעמד הקהל הרי זה כאילו כל עם ישראל קורא את אותם הפרשיות.
והמפרשים מסבירים, שכיום, כאשר אין בית המקדש קיים ואין מלך על ישראל מתוקף חוקי התורה וכפי שהיה באותה התקופה - מן הנדרש הוא שה"גדול שבישראל", שהוא המלך כעת, ישמש בתפקידו של המלך שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים, ו"יקרא את התורה" - יעורר את העם ללימוד התורה וקיום המצוות מתוך יראת השם במועד "הקהל" כפי שהיה בבית המקדש, באופן כזה שקריאה זו תשפיע על עם ישראל להוסיף בזה "תמיד כל הימים".
בימינו אלו, כאשר ה"גדול שבעם" הוא נשיא הדור - מצות ה"הקהל" מוטלת עליו ומתפקידו לעורר את כל היהודים בשנת ה"הקהל" ליראה את השם.
פעם התבטא הרבי כי "נשיא דורנו, מו"ח [=מורי וחמי] אדמו"ר שהוא דוגמת המלך שקורא בתורה בהקהל..". כמו כן מצינו בשיחותיו הרבות של הרבי את יחסו לכך שאמירת החסידות על ידי נשיא הדור זהו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו", ומקבילה לכך העובדה שבמצות הקהל יש על השומעים להתייחס לדברי התורה הנאמרים מפי המלך "כאילו מפי הגבורה שומעה".
היותו של הרבי כנשיא הדור "ממוצע המחבר", אשר מעביר לנו את הדברי אלוקים חיים, אם במאמרי החסידות ואם בשיחות הקודש או במכתבים, מהווה הסבר ברור לכך שהרבי נטל על עצמו את המשימה הכבירה להגיע לכל שכבות העם היהודי ולעורר אותו אודות מצות הקהל. יעידו על כך ביאוריו הנפלאים בשנת תשמ"א אודות מצות הקהל ושייכותה בזמן הזה, ההתעוררות העצומה במבצע הקהל בשנת תשמ"ח והוראותיו הרבות בדבר חיוב מצות הקהל על כל יהודי ושתפקיד כל אחד הוא להיות ה"מלך" בעצמו ולעורר את היהודי השני ליראה את השם.
הקהל בימינו
מצות הקהל מיוחדת מכל שאר המצוות, משום שבכל המצוות שבתורה יש לקיימם בזמן ומקום מסויימים, ומצות הקהל מתייחדת בכך, שלמרות שכבר נחרב בית המקדש ביכולתנו גם עתה לקיים את מצוה זו - כי תוכנה של המצוה היא חיזוק דת האמת - ליראה את השם, שזה ענין נצחי וניתנת לנו אפשרות לקיים את המצוה גם כאשר הפרטים הטכניים אינם בשלימותם[9].
במשך כל הדורות בהם לא התאפשר קיום המצווה כתקנה, היו מגדולי ישראל שלקראת שנה זו עוררו לקיים "זכר להקהל" באופנים שונים.
בעשרות שיחות ואגרות מבאר הרבי את אופן קיום מצות הקהל בימינו, שאינה רק כ"זכר" ודמיון למצוה המקורית אלא זהה ממש לציווי בתורה. בביאוריו התורניים על המצווה הרבי מדגיש שמטרת המצוה, שהיא "ליראה את ה'", אינה רק תוצאה מקיום המצווה אלא היא היא עיקר וגוף המצוה; ולאור זאת, כאשר מקיימים בימינו התכנסויות בסימן "הקהל" המחזקות את יראת ה', הרי זה נחשב לקיום מצות הקהל ממש - שיראת ה' היא מהותה ונקודתה העיקרית. יותר מכך - היות שאנו מצווים "ליראה את ה' כל הימים", על כן פעולתה של מצות הקהל שייכת במשך "כל הימים", אף בימים שאינם שנת הקהל, ואינה מסתכמת באירוע חד פעמי במוצאי השנה השביעית בבית המקדש.
כשם שבמעמד הקהל היה על כל עם ישראל להופיע בבית המקדש - כל אחד למרות דרגתו ועבודתו, בין אם הוא חוטב עצים או שואב מים - האנשים והנשים והטף, כך יש לכל יהודי - בלי הבט על דרגתו, מעמדו ומצבו, שייכות מיוחדת להתעורר בשנת הקהל וליראה את השם, שהרי זו מצוה המוטלת על כל אחד ואחד מישראל, ובשנת הקהל, גם כאשר בית המקדש איננו קיים, מקבל הוא כוחות מיוחדים להתעורר בענין זה.
למעשה בפועל
| ערך מורחב – הקהל בנפש האדם |
- בשנת הקהל על כל אחד להקהיל את שלושת הלבושים שלו ולאחדם יחד במחשבה על הקדוש ברוך הוא, כך שבכל יום ממשך ימי השנה כל ההחושים שלו יהיו קשורים עם תוכנה של המצוה ועל ידי כך יגיע ליראה את השם.
- על כל אחד ללמוד תורה ולהתבונן באחדות השם עם המוחין שלו, וכן להשתמש במידות שלו בהוספה מיוחדת שקשורה עם לימוד התורה וקיום המצוות, ולהוסיף בעשיה בפועל ממש מתוך חיות שמתאימה ליהודי שזוכר את הקב"ה תמיד, באופן של "תמיד כל הימים" ובכך לרכז את כל עשר כוחות הנפש שניתנו לו, ולנצל כל אחד מהם להתעוררות והתחזקות ביראת השם.
- על כל אחד ואחת להאזין לדברי התורה שנאמרים על ידי המלך ומעוררים לאהבה את השם וליראה אותו - הן למלך הכללי - נשיא הדור, והן למלך האישי (שמקבל את הכוחות מהמלך הכללי) - הנשמה, ולממש את ההתעוררות בפועל ממש, באופן שיהיה ניכר עליו שהוא התעורר כתוצאה מן ההקהל.
מבצע הקהל
|
| ערך מורחב – מבצע הקהל |
בי"ג תשרי תשמ"ח, בשיחה מיוחדת שנשא ב-770, הכריז הרבי על "מבצע הקהל", ענינו ומטרתו, לכנס יהודים שיתחזקו יחד ליראה את השם, ופירט את כל השלבים הכרוכים במבצע זה.
לשיחה זו קדמו שיחות ומכתבים רבים בנושא הקהל. אולם, בשיחת י"ג תשרי מיקד הרבי את פרטי המצוה כפי שהיא מוטלת על כל אחד ואחד בימינו, והורה הוראות מעשיות לקיום מצות הקהל במסגרת המבצע החדש - "מבצע הקהל": על ידי הרישום למפעל הקהל, והתמנות אחראי מיוחד לרכז את כל הפעולות וכינוסי הקהל במשך השנה, שיביאו לקבלת החלטות טובות והתחזקות ביראת השם.
בימים שלאחר מכן - ימי חג הסוכות וחול המועד סוכות - חיזק והרחיב הרבי עוד פרטים במבצע, ובשיחותיו דיבר על גדרי המצוה בימינו כפי שנלמדים מפרטי המצוה בזמן שבית המקדש היה קיים, תוך שהוא משליך את הלימוד מהם למעשה בפועל - ומוסיף עוד פרטים ב"מבצע הקהל".
באחת השיחות חידד הרבי את משמעות ההתעסקות במבצע הקהל בכך שעל כל יהודי שמתעסק במבצע להיות "יהודי של הקהל", עד כדי כך שכאשר יסתכלו עליו יראו שכל ענינו הוא "הקהל". ובשיחה אחרת, ביאר הרבי שתפקידו של כל אחד להיות הכהן התוקע בחצוצרות ומעורר את כולם ליראה את השם.
לאחר השיחה של הרבי בי"ג תשרי - קמו מטות הקהל בכל רחבי העולם. בקראון הייטס פעל המטה תחת צעירי אגודת חב"ד בראשות הרב דוד רסקין. בארץ הקודש פעל המטה תחת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש וריכז את כל פעולות ההקהל ברחבי הארץ, בראש המטה עמד ר' חיים לוי יצחק גינזבורג[10].
מפעולות ההקהל
- כינוסים - הקהלת יהודים למקום אחד והשפעה עליהם בתורה ומצוות.
- כרטיסים - יש להירשם בכרטיס מיוחד אצל אחראי הקהל הכרטיס הינו טפח על טפח וניתן לרשום את שמו ושם אמו ללא פרטים נוספים, ובלבד שתהיה אפשרות לעמוד איתו בקשר.
- מרכזים - מרכז הקהל הוא המרכז את כל הנרשמים לפעולות בענייני הקהל במשך השנה, במסגרת מבצע הקהל. דואג לשמור על קשר רציף עם הנרשמים לבדיקת הפעולות החדשות ומעורר אותם להוסיף בפעולותיהם.
- פרסום - פרסום הקהל בעיתונים הוא חלק מהמערך של מבצע הקהל.
- החלטות - הרבי הורה שכל אחד יקבל על עצמו החלטה טובה אחת לרגל "יום הקהל" - החלטה אותה יקיים במשך כל השנה, ובזה יתבטא שמצות הקהל אכן פועלת את פעולתה "כל הימים".
- נשי ובנות ישראל - בשנת הקהל (במיוחד), על הנשים לעשות הקהל לתינוקות ולספר להם אודות התורה והמצוות (אף אם לא מבינים) שזהו מעין ההקהל הגדול ולדבר אליהם על חשיבות התורה וזהו היסוד לחיי התורה לילדים.
הקשר להקהל
|
| ערך מורחב – הקהל ומועדי השנה |
בהתוועדויות השבת במשך כל שנת תשמ"ח, קישר הרבי את ענייני הפרשה והזמן לנושא המיוחד של השנה שהיא שנת הקהל, וכמעט בכל שבת ומועד הזכיר הרבי את מצות "הקהל" ואת הפעולות בענייני "הקהל". כתוצאה מהזכרת ענין זה בכל הזדמנות, הורחבו פעולות ההקהל.
עובדה זו מצטרפת לגישתו של הרבי בתורתו, על יסוד מאמר אדמו"ר הזקן שצריך 'לחיות עם הזמן', ומהווה דוגמה ישירה להתבטאותו של הרבי שעל מצות הקהל להיות ה"שער" שעל ידו "עולים" ועוברים כל עניני התורה והמצוות במשך כל ימי שנת הקהל. שיחות ומכתבי הרבי בשנות ה"הקהל" האירו את העבודת השם ופעולת החסיד בימי שנת הקהל באור מיוחד, והוראות חדשות בעבודת השם לומדו ונלמדו בעקבות ותוך כדי "שנת הקהל".
|
| ערכים מורחבים – שנת הקהל, ערכים במבט הקהל |
הרבי קישר ושילב עניינים רבים עם שנת הקהל, בחלק מהשנים אף ישנם ביטויים נדירים שזכינו לשמוע על שנת הקהל, חוברות וספרים רבים נכתבו על שיחות ומכתבים אלו, ונעשו ג"כ פעולות רבות על מנת להביא את שנת ה"הקהל" לשלימות ההקהל שתהיה בגאולה.
נשיא הדור - המלך
|
| ערך מורחב – הקהל אצל נשיא הדור |
בזמן שאין בית המקדש קיים, המלך שתפקידו לעורר את העם ליראה את השם הוא נשיא הדור שבכל דור והוא צריך לעורר את בנ"י בקיום התורה ומצוות עד שישפיע עליהם להוסיף זה "כל הימים", וכמו שהרבי התבטא "נשיא דורנו, מו"ח אדמו"ר שהוא דוגמת המלך שקורא בתורה בהקהל..."
מעניין לציין, שבשיחותיו של הרבי מצינו התייחסויות לכך שאמירת החסידות על ידי נשיא הדור זהו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו", ובמקביל לכך שבמצות הקהל יש על השומעים להתייחס לדברי התורה הנאמרים מפי המלך "כאילו מפי הגבורה שומעה", היינו מפי הקדוש ברוך הוא.
היות ובכדי לקיים את המצוה דרושה התבטלות אל המלך, כפי שידוע שעל כל העם לשמוע את דברי התורה מפי המלך דווקא[11] - מקפידים חסידים לבוא בשנת "הקהל" אל נשיא הדור - הרבי שליט"א, בכדי לקבל את הכוחות הדרושים "ליראה את השם תמיד כל הימים".
בשנת הקהל נוהרים אלפי חסידים עם משפחתם אל בית חיינו 770, ביתו של הרבי במיוחד בחודש תשרי - יותר מבכל שנה "רגילה".
הוצאה לאור
|
| ערך מורחב – ספרי חסידות והקהל |
במסגרת מבצע הקהל, קרא הרבי בשנת תשכ"ז לערוך גם 'הקהל של כתבי וספרי חסידות' לספריית חב"ד ולקה"ת[12]. במסגרת המבצע הגיעו לרבי מאות ספרים. כמו כן, לאורך השנים יצאו ספרים רבים המבארים ומסבירים את עניינה של מצות הקהל לאור תורת הרבי.
- ילקוט הקהל - חוברת שיצאה לאור בשנת "הקהל" תשמ"א, על ידי רשת אוהלי יוסף יצחק, ונכתבה על ידי הרב חיים מנחם טייכטל בעקבות הוראתו של הרבי אליו ביחידות בשנת תשל"ה.
- עלון להתאחד בהקהל - יצא לאור בשנת תשמ"ח על ידי מטה הקהל של צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש שבניהול הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, והוא ליקוט משיחותיו של הרבי בנושא.
- תוכן ומפתח בענייני הקהל - יצא לאור בפעם הראשונה בשנת הקהל תשס"ב ובפעם השנייה במהדורה מורחבת בשנת הקהל תשס"ט על ידי ועד חיילי בית דוד, המפתח נערך על ידי ר' לוי סטאליק[13].
- קובץ הקהל את העם - יצא לאור כקובץ הכנה לנסיעה לרבי בתשרי תשס"ט ונערך על ידי ועד חיילי בית דוד ובהוצאת אש"ל הכנסת אורחים ומרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח[14].
- קהל גדול - יצא לאור לרגל שנת הקהל תשס"ט על ידי מכון ממ"ש ונערך על ידי הרב שמעון וויצהנדלר. לקראת שנת הקהל תשע"ו הספר יצא במהדורה מחודשת.
- סוגיות בהקהל - יצא לאור לקראת חודש תשרי שנת הקהל תשס"ט על ידי המחלקה הרוחנית של ארגון אש"ל הכנסת אורחים, החוברת נערכה במתכונת הפרוייקט סוגיות בגאולה.
- מאי הקהל - יצא לאור לקראת א' דחול המועד סוכות שנת הקהל תשפ''ג בקובץ זה יש את כל ה'דורשים' על מצות הקהל מהתורה ועד שיחות של הרבי נשיד
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פתיחת המבצע העולמי בישיבות תות"ל ברחבי תבל -
- מאמר מאת הרב יהודה זולדן
- שנת הקהל: זה פשוט וקל, וגם אתם יכולים!
מסדרת 'יהדותון' - יחזקאל סופר, מצוות הקהל בזמן בית המקדש והשלכותיה בזמן הזה, ערב ראש השנה תשפ"ג
- הלכות הקהל במרב"ם עם ביאורים, מכון הרמב"ם השלם בראשות הרב וולפא, חג הסוכות תשפ"ג
הערות שוליים
- ↑ דיני המצווה התבארו בסוטה מא, א ואילך. רמב"ם הלכות חגיגה פרק ג'.
- ↑ תוספתא סוטה, פ"ז הט"ו.
- ↑ ראה התוועדות שבת בראשית (ב) תשמ"ח סל"ב ואילך.
- ↑ ימים ספורים לאחר פתיחת מבצע הקהל
- ↑ ליל ה' דחגה"ס תשמ"ח.
- ↑ המשנה מתארת את טקס העברת ספר התורה שהתארך, כדי להגדיל את כבודו של המלך: "חזן הכנסת נוטל ס"ת ונותנה לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנה לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול, וכהן גדול נותנה למלך, והמלך עומד ומקבל, וקורא יושב" (סוטה שם).
- ↑ מתחלת הספר עד סוף פרשת שמע (ו, ט). פרשת "והיה אם שמוע" (יא, יג-כא). מפרשת "עשר תעשר" (יד, כב) עד סוף הברכות והקללות בפרשת כי תבוא בפסוק: "מלבד הברית, אשר כרת איתם בחורב" (כח, סט).
- ↑ מצוה תריב.
- ↑ כמו שבית המקדש עדין לא ירד בירושלים, וכן שאין אנו נמצאים במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות וכן הלאה.
- ↑ כמו כן בשנים שלאחר מכן הוקמו מטות נוספים ברחבי העולם, כמו מטה הקהל העולמי שהוקם בשנת הקהל תשס"ט על ידי את"ה המרכזי 770, שריכז את פעולות ההקהל בישיבות תומכי תמימים ברחבי העולם.
- ↑ משום ש"אימתו עליך" - רק ביכולתו של המלך להטיל אימה ולפעול על ליבו של היהודי את היראה הנדרשת מהקדוש ברוך הוא.
- ↑ היום יום, שלשלת היחס.
- ↑ להורדת הקובץ 'תוכן ומפתח בענייני הקהל'.
- ↑ להורדת הקובץ 'הקהל את העם'.