רמב"ן

הרמב"ן
קובץ:י.jpg
רבותיו	רשב"א

רבי משה בן נחמן, הידוע בכינויו הרמב"ן, (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר בי"א ניסן ה'ל'), היה אחד מגדולי הראשונים חכמי ספרד, והתעסק גם ברפואה.

בית הכנסת על שם הרמב"ן בעיר העתיקה

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מועתק מויקיפדיה.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

תולדות חיים

רמב"ן נולד בגירונה, קטלוניה, שבצפון מזרח ספרד המודרנית, בערך בשנת 1194. שמו הרשמי בקטלאנית בונאשטרוג דה פורטה. Bonastruc ça Porta, ועם זאת בספרדית הוא קרוי כמו ברוב השפות הלטיניות "Nahmánides"- נחמנידס - "הנחמני" ביוונית.

בצעירותו למד מפי רבי יהודה בר יקר מתלמידי הריצב"א מדמפיר, וממנו קיבל הרמב"ן את תורתם של בעלי התוספות. את רבו זה מזכיר הרמב"ן פעמים רבות בחיבוריו, לרוב בתואר "מורי נ"ר" (נטריה רחמנא = ישמרהו השם), ומביא פירושים שקיבל ממנו. רבו השני היה רבי נתן בן רבי מאיר, אשר בצעירותו למד אצל הראב"ד בעל ההשגות ובהמשך למד אצל הריצב"א,] פעמים 91}} וגם אותו הוא מכנה בתואר "מורי", ממנו קיבל את תורת פרובנס, עם תורת צרפת.

כמו כן בצעירותו היה בקשר עם רבני צרפת דרך בן דודו רבי יונה גירונדי ושלח מדברי תורתו לרבי יחיאל מפריז ועוד.

הרמב"ן נמנה בין גדולי רבני ישראל בימי הביניים. גם בתקופת תור הזהב של גדולי הראשונים, אך מעטים השתוו להתפרסותו הרחבה על היבטיה השונים של תורת ישראל ולהשפעתו העמוקה על עולם התורה. ספריו וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, תופסים מקום חשוב ומרכזי הן בלימוד התורה והן בתחום ההלכה הפסוקה.

הרמב"ן עסק במספר רב של תחומים - פרשנות מקרא, והתלמוד, קבלה ושירה, הרמב"ן זכור כאחד מהוגי הדעות של היהדות.

תלמידיו הרשב"א ורבי יצחק דמן עכו העידו שלפרנסתו עסק ברפואה. עקבות לכך נמצאות בפירושו לתורה לגבי איסור נדה , לגבי איסור מאכלות אסורות לגבי נגע הצרעת ועוד, במקומות רבים מסתמך על דעות הרופאים, על ספרי רפואות ואף מביע דעה אישית בענייני רפואה.

חותמו האישי של רמב"ן התגלה בשנת 1972 על ידי אורי טהון בתל כיסון, בדרומה של עכו, והכיתוב עליו הוא: 'משה בר נחמן ננ (נוח נפש) גירונדי חזק', היו שערערו על יחוסו לרמב"ן אך מחקר שהתפרסם הפריך ערעורים אלו.

תפילתו

בכתב יד עתיק נתגלתה תפילה זו וכתוב שם: "זאת התפילה חברה הרמב"ן ז"ל והיה מתפלל אותה בכל ראש חדש ג' פעמים. והוא סגולה להצלחת הפרנסה". יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךְָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל מַעֲשֵׂי יָדַי עַד בְּלִי דַי, מִיָּדְךָ הַמְּלֵאָה תַּשְׂבִּיעֵנִי, וּמֵאוֹצָרְךָ הַטּוֹב תְּמַלֵּא בֵיתִי וְתַשְׂבִּיעֵנִי, וְתַצְלִיחַ דַּרְכִּי וְאוֹרְחוֹתַי, וּשְׁמֹר רַגְלַי וּנְתִיבוֹתַי, כִּי בְּיָדְךָ מְסוּרִים כָּל חַי. וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי בְּיָדְךָ מְסוּרִים וּמְתוּקִים וְלֹא יִהְיוּ בְּיַד בְּנֵי אָדָם, כִּי הֵם מָרִים וְקָשִׁים כְּלַעֲנָה בְּבֹשֶׁת פָּנִים מַכְלִימִים, לָכֵן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּחְתֹּם לִי מְזוֹנוֹת מִיָּדְךָ הַטּוֹבָה הַמְּלֵאָה, וְיִהְיוּ שְׁלֵמִים וְתַדְרִיכֵנִי בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לְפָנֶיךָ, וּתְנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאַי, כִּי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אַתָּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

בתורת רבותינו נשיאנו

הרבי מבאר שתקופותו של הרמב"ן הייתה התקופה בה חזר הנבואה, כמו כן בתורת החסידות מובא בשם האריז"ל שהוא אחד מהמקובלים היחידים שאפשר לסמוך עליהם.

בחב"ד קיבלו להלכה את דיעותיו בנושא תחיית המתים, ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו הרמב"ם כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני גאולה ומשיח, בנושא זה העדיפו את דעת הרמב"ן ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים.^{[דרוש מקור]}

הבעל שם טוב, מביא בשם הרמב"ן שאם אתה מסתפק איך לקיים מצווה מסוימת לכאן או לכאן, עליך לסלק מזה את הנאה שיש לך ואז לשקול איך לעשות את המצווה..

על קושיתו של הרמב"ן כיצד ע"י התפילה משתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יכול להיות שאצל הקב"ה יש שינוי רצון, הבעש"ט תרץ על כך שהתפילה היא בשביל למתק את הדין בשורשו, שגזר דין על אדם מסוים הוא כמו אותיות שע"י התפילה יכול אדם לשנות אותם לטובה..

הבעש"ט מביא גם בשם הרמב"ן שאיך ידע אם עם הוא עוסק בתורה למשה, שאם הוא מתמלא על ידי כך יראה ואהבה אז סימן שהוא עוסק לשמה.^{[דרוש מקור]}

בשיחת אדמו"ר מוהריי"צ הוא מגדיר את הבעל שם טוב כממשיך דרך האהבת ישראל של הרמב"ן