הספר על הצדיקים הינו ספר העוסק בהפלאת מעמדם וערכם של הצדיקים, ומסביר את הדרגה העצומה של הצדיקים שזכו שה' שוכן ומתגלה בקרבם.

היסוד לספר היא שיחת הרבי בשנת תש"י[1]: "רבי הוא עצמות ומהות כפי שהלביש עצמו בגוף", בספר הובאו מקורות תורניים רבים בנושא שמבארים ומשלימים את הענין, לצד ביאור השיחות.

הספר יצא לאור בעקבות גורמים שונים בבני ברק אשר במסגרת מלחמתם בחסידות בכלל ובחב"ד ונשיאה בפרט, ציטטו קטעים אלו תוך הוצאת הדברים מהקשרם וסילופם תוך שמקשים וקושיות וטענות שונות.

כשיצא הספר לאור עורר רעש גדול בישיבות הליטאיות וחוגיהם כשהיו שהוציאו לאור קונטרסים התוקפים את הספר אולם לעומתם יצאו קונטרסים נגדיים[2].

הספר נערך על ידי הרב אברהם ברוך פבזנר, משלוחי הרבי לארה"ק ומשפיע בישיבת תורת אמת ירושלים, וכיום משמש כרב אנ"ש פריז.

הספר יצא לאור בכ"ב שבט תנש"א על ידי מכון מעיינות של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

בט"ו אלול תנש"א הגיש הרב פבזנר את הספר לרבי בחלוקת דולרים והרבי אמר לו:

"אגרוייסען ישר כח, נאך על הצדיקים שטייט ועל החסידים, צו ווערן א צדיק דארף מען הארעווען, אבער צו זיין א חסיד, איז איינטיקע צייטן קען מען דאס מאכען גלייך, סזאל זיין גוטע בשורות און הצלחה רבה"[3].

בי"א ניסן תשנ"ב יצא הספר מחדש במהדורה מתוקנת ומורחבת, על ידי המחבר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נדפסה בליקוטי שיחות חלק ב' עמ' 504.
  2. ראויים לציון: 'הכופרים בעיקרים' נגד הספר, ו'ואענה חורפי דבר' (מאת המוהל הרב חיים עוזר מרינובסקי) בעדו של הספר.
  3. תרגום חופשי: ישר כח גדול, אחרי על הצדיקים כתוב ועל החסידים, כדי להיות צדיק צריך להתייגע ,אבל להיות חסיד בזמנינו אנו, אפשר מיד להיות, שיהיו בשורות טובות והצלחה רבה"