חסידות צ'רנוביל
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
חסידות צ'רנוביל, מתחילה בצדיק הקדוש רבי נחום מצ'רנוביל זצ"ל, תלמיד הבעל שם טוב וזקן תלמידי המגיד ממעזריטש, עליו מסופר כי אדמו"ר הזקן כאשר ראהו פעם ממרחק רעד מפחד ומיראה באמרו כי כאשר רבי נחום עובר - גם ממרחק - בכוחו להפיל פחד על כל רואיו. בנו רבי מרדכי, שנקרא גם בשם המגיד מצ'רנוביל.
השידוך עם שושלת חב"ד
את יחוסו של אדמו"ר הריי"צ לשושלת צ'רנוביל, הוא מתאר בעצמו במכתב[1]: כ"ק הרה"ק מטשערנאביל. בנו רבי מרדכי, היה חתן רבי אהרן הגדול מקרלין. בתו שרה. ונולדו להם שני בנים ובת אחת. הבנים: א)רבי אהרן. ב) הרה"ק ר' יעקב ישראל, בתם הרבנית חנה. אחרי מות אשתו הרבנית שרה, לקח את הרבנית פייגא. ונולדו להם הקדושים: א) רבי דוד טאלנער . ב) רבי משה מקאראטשוב. ג) רבי יוחנן ראחמיניסטריווקע. ד) רבי אברהם מטריסק. ה) רבי נחום מאקאראוער . ואו) רבי יצחק סקוירער. ושתי בנות. הרבנית מלכה. הרבנית שיינדיל.
אאזמו"ר רבינו הזקן. בנו האדמו"ר האמצעי היו לו שני בנים, דודינו הזקנים הרה"ק ר' נחום. הרה"ק ר' ברוך, וששה בנות... האדמו"ר האמצעי. לקח לו לחתנים עבור בנותיו: א) הרבנית חיה מושקא את כ"ק הצמח צדק, (ותולדות כ"ק בניו הוא מבואר וידוע). ב) הרבנית דבורה לאה נשאת לרבי יעקב ישראל. ונולדו להם בנים זכרים, אך כולם מתו בהיותם קטנים ובנותיו. א) אמי זקנתי חנה. ב) שרה פריידל. ג) סטערנא רחל. (והיא אם כ"ק אאזמו"ר מרדכי דובער מהארנסטייפל). ד) ברכה. ה) חישע. ו) הרבנית שרה (השניה) את הרה"ק והגאון המפורסם רבי אהרן משקלאוו. ונולדו להם א) אמי זקנתי הרבנית מרת רבקה. (אשת כ"ק אאזמו"ר מהר"ש מליובאוויטש). ב) הרבנית מרת גיטל. ג) הרב ר' שניאור זלמן.
אאזמו"ר הצמח צדק לקח עבור בנו אאזמו"ר רבי יוסף יצחק את כבוד אמי זקנתי הרבנית מרת חנה (בת אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר ישראל) הנ"ל והולידו שלשה בנים, א) הרה"ק הגאון הר"ר זלמן מרדכי. (ובהיותו בן י"ז שנה לוקח לראב"ד לעיר זיטאמיר). ב) הרה"ק [אהרן] אשר שניהם נסתלקו בחיי אביהם. ג) הרה"ק הר"ר נחום דובער (ממלא מקום אביו. באוורוטש פלך זיטאמיר. נסתלק בח' כסליו תרנ"ו) ושתי בנות, כבוד דודתי מרת שיינא ברכה תחיה לאוי״ט. וכבוד אמי מורתי הרבנית תחיה לאוי"ט.
קשרי הריי"צ עם רבי יעקב ישראל מהורנסטייפל
רבי יעקב ישראל טברסקי, אדמו״ר מהורנוסטייפל במילוואקי, היה בקשר עם הריי"צ, כאשר אנו רואים במכתב הבאה: מאמצע מ"ח תש״ה, בהם הריי"צ מכנהו בתוארים "כ"ק ש״ב ידידי הרה״צ גזע תרשישים משכיל על דבר טוב בעל מדות תרומיות ואי״א מוה״ר יעקב ישראל שליט״א". בתוך המכתב כותב לו הריי"צ: שלום וברכה! במענה על מכתבו, נהניתי לשמוע משלומו ואתענין לדעת ממצב בניהם ובנותיהם יחיו, הלוקחים הם חלק בעבודת החינוך הכשר, ובבקשה להודיעני בפרטיות בזה כי ישנה עבודה מרובה לעשותה בעזהי״ת."
אדמו"ר הריי"צ ממשיך ומספר לו במכתב על מצב ביראותו, מצב בריאותי עדיין לא הוטב, ובשבוע האחרונה נצטויתי מאת הפרופסרין לנוח מעבודה, ושלא לקבל אנשים לראיון, כי יש לי לא עלינו כאב לב הדורש מנוחה גמורה, והאפשר לנוח בשעה שצריכים לעבוד בעבודת הרבצת תורה ביראת שמים וחינוך הכשר פי עשרה ויותר מאשר לפני... ראה שם[2]
הריי"צ גם היה בקשר עם רבי יוחנן טווערסקי ממונטריאל, האדמו״ר מטולנא.
גם היה בקשר עם רבי מנחם נחום טברסקי מרחמיסטריווקא, ברבי יוחנן מרחמיםטריווקא אחי רבי יעקב יוסף מטשערקאס, שהיה זקנו של הריי"צ.[3] אותו מכנה הריי"צ בתוארים הבאים: כבוד ש״ב הרה״צ המפורסם לשם ולתהלה בכל מרחבי תבל, בנן של קדושי עליון, גזע תרשישים קדש הקדשים, יראת ה' אוצרו, בעל מדות תרומיות כש״ת מוהר"ר מנחם נחום שליט״א.
רבי יוחנן מרחמסטריבקא והרבי
רבי יוחנן מרחמסטריבקא עמד בקשר מכתבים עם הרבי[4], כן היה מודיע לו על שמחות שערך,[5].
חסידות סקווירא
במעמד סיום הרמב"ם בשנת תשס"ג הרב יוסף ישראל אייזנברגר חבר בד"צ דחסידי סקוויר ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא, דיבר על כך שבחג החנוכה הקרב נוהגים בהדלקת הנרות כדעת בית הלל ש"מוסיף והולך", וכן רואים בחגיגת סיום הרמב"ם שבכל שנה זהו "מוסיף והולך" והולך ומוסיף במשתתפים. ומכך לומדים גם לגבי ההתחלה המחודשת ברמב"ם שעליה להיות באופן של מוסיף והולך ואור עד שזה יאיר את כל העולם כולו, וכדברי הרמב"ם בסוף ספרו "ומלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים".[6]
במעמד סיום הרמב"ם בשנת תשס"ו הופיע הרב הגאון ר' אהרן גולדמינצר, דיין דקהילת סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא שליט"א. עמד בדבריו שכל אלו שלומדים רמב"ם יומי עושים רצונו של צדיק הדור. הזכות הזאת תעמוד לנו ובפרט בזמן האחרון שכלל ישראל עבר תקופה קשה במצב בארץ הקודש, שיהיו מכאן ולהבא כל העניינים כפי רצון התורה ונתברך בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה.[7]