יוסף ישעיה ברוין

הרב יוסף ישעי' ברוין
[[קובץ:\|250px]] הרב יוסף ישעיה ברוין רבה של שכונת קראון הייטס
לידה	ד' בניסן תשל"א
	ניו יורק
מקום פעילות	אוסטרליה, קראון הייטס
תפקידים נוספים	בעבר היה רב קהילת צמח צדק בסידני שבאוסטרליה ומשפיע בקהילה ובישיבת תומכי תמימים המקומית

הרב יוסף ישעיה ברוין (יליד שנת תשל"א, 1971) הוא מרא דאתרא וחבר הבית דין צדק בשכונת קראון הייטס. בעבר כיהן כרב קהילת צמח צדק בסידני שבאוסטרליה ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בעיר.

הרב יוסף ישעיה ברוין (בעת מעמד הכתרתו לרב שכונת קראון הייטס - י"ב בשבט תשע"א)

תולדות חיים

הרב ברוין נולד בד' ניסן תשל"א לר' חיים אלעזר ישראל ברוין, רב בפלטבוש ובנו של הרב שלמה זלמן ברוין מחבר סדרת "שערים המצויינים בהלכה". בבחרותו למד בישיבת "חתם סופר" ו"כוכב מיעקב טשעבין".

משפחתו היא משפחה מיוחסת לרבנים תלמידי החתם סופר.

נודע כעילוי ובהיותו בגיל 14 נבחן על כל הטור ועוד ספרים.

אחרי התקרבותו לחב"ד, למד בישיבות: תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס, תומכי תמימים קריית גת, ישיבה גדולה סידני ותומכי תמימים המרכזית 770. בתקופת לימודיו ב-770 נמנה על צוות החוזרים והמניחים של הרבי.

הרב נשא את בתו של הרב חיים שלום דובער ליפסקר. במקביל שימש גם כעורך הפסקים של הרב יהודה קלמן מארלו ושאר חברי הבד"ץ, יחד עם עבודתו בסדרת 'שערים המצויינים בהלכה' של סבו.

בחודש תמוז תשנ"ד עסק בהוצאתו לאור של הספר 'והוא יגאלנו', המחזק את אמונת החסידים בחייו הנצחיים של הרבי כמלך המשיח ובאמונה הוודאית שהוא יגאל את עם ישראל תיכף ומיד. באלול באותה שנה י"ל הספר מתורגם על ידו לאנגלית.

התקרבותו לחב"ד

בהיותו כבן 16 התקרב לחסידות חב"ד ולרבי בפרט. הוא היה מגיע תכופות לבקר ב-770 ונמשך מאוד לרבי.

בני משפחתו (שנמנתה באופן כללי על ידידי חב"ד) דאגו מאוד מכך שיעבור לחב"ד ושלחו אותו ללמוד בארץ ישראל בישיבת טשעבין הכלל חסידית. אך במהלך לימודיו בטשעבין התקרב לחסידות חב"ד יותר ויותר, ולמשך תקופה היה לומד בחברותא עם חסיד חב"ד ספרי חסידות חב"ד בכלל, ושיחות של הרבי בפרט.

לאחר חצי שנה עבר ללמוד לישיבת תומכי תמימים קריית גת, שם התקרב למשפיע הרב משולם זושא אלפרוביץ'.

כשעבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בקריית גת, הדבר עורר התנגדות רבה מצד משפחתו, וסבו הרב שלמה זלמן ברוין דאג שהמעבר לישיבת חב"ד, ששם עסוקים גם במבצעים יוציא את בנו מהלימוד.

הסבא הגיע במיוחד לרבי לדולרים ביום ראשון י"ד מר חשון ואמר לרבי^[1]: נכדי שלמד בארץ ישראל (בטשעבין) וכעת לומד...

כ"ק אדמו"ר שליט"א: "דאָ". [כאן!, אף שלמד שבאותו הזמן הרב ברוין למד בקריית גת, הרבי אמר שלומד כאן!]

הרב שלמה זלמן ברוין: הוא למדן גדול, וביקש ברכה שיישאר בלימוד. [היינו בגלל שעבר לחב"ד, יש חשש שיפסיק ללמוד..]

הרבי ענה: "ס'איז דאָך דאָ אַ כלל אַז 'קדושה אינה זזה ממקומה', ובפרט קדושת התורה. זאָל זיין בשורות טובות" [ישנו כלל שקדושה לא זזה ממקומה, ובמיוחד קדושת התורה, שיהיו בשורות טובות].

הרבי נתן לו דולר נוסף באומרו: "אָפּגעבן כפליים לתושי'" [תתן כפליים לתושי'ה], והרבי נתן לו דולר נוסף עבור נכדו.

רבנות בסידני אוסטרליה

בשנה תשנ"ה היגר לסידני, שבאוסטרליה וכעבור זמן קצר מונה למנהל המתיבתא ולרב קהילת צמח צדק. תקופה מסויימת שימש כסיו"ר ועד רבני סידני. במהלך שהותו בסידני היה בקשר הדוק עם הרב יצחק דוד גרונר. בשנת תשס"ח פעל והצליח לאחד בין קהילתו לקהילת 'ישיבה סנטר' בהנהגת הרב פנחס פלדמן^[2].

מומחיותו של הרב ברוין בענייני חינוך הביאה את משרד החינוך במדינת ניו-סאוט ווילס (אחת מששת המדינות המרכיבות את אוסטרליה), למנותו למפקח מטעם הממשלה על תוכניות לימודי הקודש לבגרות בכל בתי הספר במדינה. הרב ברוין גם מונה לחבר בוועד מצומצם של שלושה אנשים שכותבים את תוכנית הלימודים, ועמד בראש צוות הבוחנים

הרב ברוין כותב מאמרים תורניים וחינוכיים, המתפרסמים בקובצי ההערות של אוהלי תורה, בגליון התמים ובאתר חב"ד אורג.

בחירתו לחבר הבד"צ דקראון הייטס

בחודש אלול תש"ע הוכרז^[3] כמועמד לבד"ץ קראון הייטס מטעם הרב אהרון יעקב שווי. בכ"ו באלול תש"ע נבחר ברוב קולות לרב השכונה^[4], כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו בעדו^[5].

ביום י"ב שבט תשע"א הוכתר הרב ברוין לרב השלישי בהרכב בית הדין בקראון הייטס, לצד הרבנים המכהנים הרב אזדבא והרב שווי^[6].

עם עקירתו של הרב ברוין מסידני לקראון הייטס, וכניסתו לכהן בפועל כאחד מרבני השכונה, הורגש שינוי משמעותי לטובה בכל פעולותיו של בית הדין של שכונת קראון הייטס. כשהדגש העיקרי הוא על חיזוק הקשר בין בית הדין לקהילה, דבר המתבטא בדפי הדרכה הלכתיים בסמיכות לחגים, ביקורים תכופים בבתי הכנסיות הרבים הפזורים בשכונה, עלון עונתי המדווח על פעילות הרבנים בבית הדין ושעות קבלת הקהל, ועוד.

פעולותיו בשכונת קראון הייטס

בין השנים תשע"ה-תשע"ו השיק הרב מהדורה יומית שנקראת "הלכה טו גו" (=הלכה לדרך) שהיא סרטון וידאו באורך של דקה, בה הוא מקיף ענין הלכתי אקטואלי. עד-עתה יצאו לאור כ-700 סרטונים.
מאז היבחרו לכהן כרב, החל להוציא קונטרס הלכה למעשה לפני החגים, בעברית ואנגלית. בקונטרסים אלו משלב הלכה ומנהג ו'הלכתא למשיחא'.

עניני משיח וגאולה

לרב ברוין קיים קאך גדול בקיום הוראת הרבי ללמוד ולחיות עניני גאולה ומשיח. דבר זה מתבטא בכמה פנים:

בקונטרסים שמוציא לאור לקראת החגים, מצרף הרב את ההלכות הנהוגות לעתיד לבוא.
בקובץ הערות וביאורים של ש"פ אמור תנש"א ערך הרב (כתלמיד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770) מפתח עם כמה חקירות של הרבי באופן קיום תורה ומצוות לעתיד לבא (מפתח חלקי).

פסקיו

בשנת תשע"ח פתח את האתר "AskTheRav.com" - באתרא דרב, בו הוא מפקח על צוות רבנים תלמידי חכמים המשיבים על אלפי שאלות בהלכה כל חודש, כל שאלה עובר את הגהתו של הרב ברוין. ובארכיון האתר עד כה ישנם כבר אלפי תשובות, רובם מנומקות עם הערות ומראי מקומות מורחבים עם פלפולים עמוקים ומקיפים כדרכו הידועה.

בין פסקיו המפורסמים:

פוסק כדעת הרב מארלאוו על איסור אמירת קורבנות לפני זמן מנחה גדולה, ובזה הם חלוקים על הרב אזדבא.
פוסק שכאשר מניחים ליהודי תפלין של ראש בלבד (במבצעים וכדומה) יש לברך על מצות תפלין. (וחולק על הרב יקותיאל פרקש בזה).
אסר על הקמת עירוב בשכונת קראון הייטס באופן של חוט שעושים צורת הפתח, ונימק שכן רצון הרבי. (לא רצה לכתוב נימוקים הלכתיים בכותבו, שאין צורך בזה כאשר הרבי בעל הבית, והרבנים בעלי בתים והם המחליטים בזה).
אוסר טלטול יהודי כסא גלגלים בשבת אף על ידי נוכרי.
מורה על סינון המים לשתייה ובישול בברוקלין, על כל פנים מחמת הספק.
פסק שעל הזמניים האמיתיים אפשר לנהוג רק לחומרא ולא לקולא, ובזה הוא חלוק על כמה רבנים בחב"ד שמורים לנהוג כך ודבריהם התפרסמו באתר חב"ד אורג^[7].