חיים קנייבסקי
| הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| לידה | ט"ו טבת תרפ"ח |
| פינסק, פולין | |
| פטירה | ט"ו אדר שני תשפ"ב |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | ליטא |
| חיבוריו | קיצור פסקי המשנה ברורה והחזון איש, |
הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי (מכונה ר' חיים) (ט"ו בטבת תרפ"ח - ט"ו אדר שני תשפ"ב) היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
תולדות חיים
נולד בט"ו בטבת תרפ"ח בפינסק, (אז בפולין) כבנם הבכור של הרב יעקב ישראל קנייבסקי ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחות החזון איש. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. בא' בניסן של שנת תרצ"ד עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בבני ברק.
למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש"ס.
בז' כסלו תשי"ב נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב, אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.
הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות חז"ל, כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר "מרן שר התורה" שבו הוא מכונה בציבור החרדי.
מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן בהנהגת הציבור.
הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.
קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, ברכות ונתינת סגולות בתחומים שונים, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתגיות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות.
ביום שישי ט"ו אדר שני תשפ"ב התמוטט בביתו ולאחר דקות בודדות של נסיונות החייאה נפטר[1].
קשריו עם חב"ד
עם רבותינו נשיאנו
במשך השנים פעל הרבי להרחבת ספריית המרכז לענייני חינוך אותה הקים בעצמו, ובשנת תשכ"ז נשלח מכתב מטעם מזכירות הרבי אל הרב עזריאל זליג סלונים בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין הסטייפלר" המכיל מראי מקומות וציונים לרמב"ם (ראה תמונה). תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' אריה ארליך להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב[2].
בעת עריכת כרך ההשלמות לספר מראי מקומות לספר משנה תורה, הורה הרבי לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב"ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי "גנבו" לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב"ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב"ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב"ם שמצא על הרמב"ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.
יש המספרים שבאחד היחידויות של הרבי עם הרב ברוך שמעון שניאורסון - הרב"ש, שאלו הרבי: "מי הוא הגאון מבני ברק רבי חיים קנייבסקי?", כאשר הרב"ש התפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי, השיב לו הרבי: "ראיתי את ספרו על הרמב"ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!". כאשר הרב"ש הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור, הביע על כך הרבי מורת רוח[3].
ר' חיים מצדד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת פאה נוכרית על פני מטפחת[4], עובדת לוחות הברית מרובעות ולא עגולות היות קני המנורה ישרים[5], כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של "הוצאות שבת חוזרות"[6], וכי נכון להביא ילדים לשמיעת עשרת הדיברות[7].
אביו הסטייפלער בספרו "קריינא דאיגרתא" הקשה על שיטת אדמו"ר הזקן בליקוטי אמרים - פרק ל"ח בעניין 'המותר בפיך'. הרב שלום דובער וולפא חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו[8] כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו[9].
בחודש טבת של שנת תשע"ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו"רים נוספים רבים על קריאה ללימוד בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (ראה תמונה)[10]. בשנת תשע"ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של אדמו"ר הזקן בפרק מ"א ספר התניא: "והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו"[11]
בתקופת התפשטות נגיף הקורונה, ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת הימים הנוראים כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר משנה תורה לרמב"ם, בדומה לתקנת לימוד הרמב"ם[12].
עם חסידי חב"ד
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו הרב גדליה אוברלנדר שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי אדמו"ר הזקן)[13], הרב יעקב גלויברמן[14], הרב ישעיהו ובר[15] הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על מסכת בבא קמא המבוססים על הספר הדרנים על הרמב"ם[16], הרב אליהו צבי יעקובוביץ'[17], ועוד.
בחודש כסלו של שנת תשע"ב נפגש ר' חיים עם החוזר הרב יואל כהן ועם המשפיע הרב מענדל וועכטר בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט של סדרת לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות[18].
בחודש כסלו בשנת תשע"ג נסע ר' חיים לניחום אבלים וביקור חולים אצל השליח הרב שמואל שארף שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן[19].
בקיץ תשע"ה נפגש עם הרב יעקב לנצ'נר במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות - פיענוחים בהוצאת ממ"ש.
בחודש כסלו של שנת תשע"ח ביקר השליח הרב בערל לאזאר, רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י"ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס עניינה של תורת החסידות וסט של ליקוטי תורה ותורה אור המבוארים, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, ור' חיים אמר שיעיין בספרים[20].
בחודש סיוון בשנת תשע"ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים גבי ורבקי הולצברג, והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב"ד[21].
ציפייה למשיח
בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי"ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר שלחפץ חיים היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי"ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב"ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר"ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו[22].
לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: "כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן"[23].
מספריו
- שונה הלכות - קיצור פסקי המשנה ברורה והחזון איש
- שערי אמונה - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים
- דרך אמונה - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים
- דרך חכמה - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב"ם
- שקל הקודש - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה
- ארחות יושר - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים
- שיח השדה - חלק א' וחלק ב' קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש"ס
- נחל איתן - על הלכות עגלה ערופה
- טעמא דקרא - חידושים על התנ"ך
- קריית מלך - ציוני מקורות על משנה תורה
- בשער המלך - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'
- ישוב הדעת - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'
- ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד
- למכסה עתיק - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.
- פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד
- דעת נוטה - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.
- דרך שיחה - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים
- כל משאלותיך - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע"ח
- שמעה תפילתי - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח
- בהיר בשחקים - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך
בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם דברי שי"ח ובו תשובות ודברי תורה ממנו ממהלך השבוע החולף.
הערות שוליים
- ↑ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי
- ↑ איך הגיב הגר"ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?
- ↑ המבשר תורני, פרשת שלח תשפ"א. הובא ב[tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=20890 אשכול "גדולי החסידות בהערצה לגדולי ליטא"] באתר פורום לתורה.
- ↑ נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת
- ↑ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון
- ↑ [1]
- ↑ הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות
- ↑ כתבה בחב"ד אינפו
- ↑ תגובות בשטורעם
- ↑ גדולי ישראל בקריאה: "ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"
- ↑ ההתרגשות של הגר"ח קנייבסקי
- ↑ תמונת המענה.
- ↑ בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'
- ↑ תמונת הלילה ● בני ברק
- ↑ [2]
- ↑ הרב חיים קנייבסקי קיבל את "ספר ההדרנים של הרבי"
- ↑ גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר "תמים" מכפר-חב"ד
- ↑ ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה
- ↑ אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח
- ↑ צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי
- ↑ הגר"ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע"נ הזוג הולצברג הי"ד
- ↑ הרב חיים קנייבסקי, צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו.
- ↑ "לקראת הגאולה", גיליון א', עמ' ח', מנחם אב תשע"ג.
