אברהם מנחם דנציגר
רבי אברהם מנחם דנציגר (ג' בתמוז תרפ"א-י"ז אדר שני תשס"ה) היה האדמו"ר הקודם מאלכסנדר, השישי בשושלת, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
תולדות חיים
נולד ביום ג' בתמוז תרפ"א, לאביו רבי יהודה משה דנצינגר, בביתו של סבו האדמו"ר רבי בצלאל יאיר מאלכסנדר, אחיהם של האדמו"רים ה"ישמח ישראל" וה"תפארת שמואל" מאלכסנדר.
משחר ילדותו גדל והתחנך במחיצת זקנו האדמו"ר, אולם בשנת תרצ"ג, הורה האדמו"ר בעל ה"עקידת יצחק" לבעל ה"אמונת משה" לעלות לארץ ישראל, והוא קבע את מגוריו בירושלים. עמו יחד עלה גם בנו המופלא רבי אברהם מנחם, שכבר בגיל זה ניבאו לו גדולות ונצורות, אף על פי שטרם היה לבר מצווה.
בשנות השואה עלה הכורת על חסידות אלכסנדר הגדולה והמפוארת, ועדת החסידים הקטנה והמיותמת, הטילה את ההנהגה על כתפי בעל ה"אמונת משה", וזה החל להנהיג את העדה.
בשנות בחרותו למד בישיבת נובהרדוק בירושלים, ומשהגיע לגיל חתונה נישא לרבנית אסתר לאה, בתו של הרב חנניה יוסף הלפרין, מייסד בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש בשכונת בית ישראל בירושלים, ודור שישי לאדמו"ר הזקן.
לאחר החתונה נכנס ללמוד בכולל אברכים בראשותו של רבי דב בעריש וידנפלד, הרב מטשעבין.
שלושים יום לאחר פטירת אביו, בחודש אדר תשל"ג, מונה תחתיו להנהיג את חסידות אלכסנדר, והוא המשיך במלאכת הקודש בשיקום וביסוס מחדש של החסידות ומוסדותיה, ובימיו התרחבה חסידות אלכסנדר והוקמו בתי מדרש חדשים של החסידות בארצות הברית ובאירופה.
נפטר בי"ז אדר שני תשס"ה ונטמן בבית העלמין פוניבז' בבני ברק.
את מקומו ממלא בנו האדמו"ר רבי ישראל צבי יאיר דנצינגר.
קשריו עם חסידות חב"ד
כותב לרבי
את נזר העטרה נטל בחרדה פנימית עמוקה, ועל כך כתב באותם ימים לרבי מלך המשיח וביקש את ברכתו:
- לאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שלום וברכה. הכותב והמבקש בלב שבור ורצוץ, בנו של אדמו"ר מאלכסנדר.
- אאמו"ר הכ"מ נתבקש בישיבה של מעלה ביום ל' לחודש אדר א'. אותנו עזב לאנחות וחסר אונים. ואף אם היותי חלא לגבי חמרא לעומת אבותי הק' אדמו"רי אלכסנדר, עם כל זה הועמס ויועמס עלי להמשיך שושלתא דדהבא, הנהגת והדרכת צאן קדשים חסידי אלכסנדר. באשר ליבי הומה בקרבי אנא אני בא ואיזה דרך אלך בה אתמוך יסודותי בזכות אבותינו רבותינו הק', מכל צידי קהילות קודש חסידי אלכסנדר החליטו את ההכתרה ביום כ"ו לחודש דנא יום ההילולא של אבי אמי הרב הק' מוהר"ר בצלאל יאיר נבג"מ.
- אחלה את פני הרבי להזכיריני לטובה ולהאציל ברכה לי ולכל אשר יבואו לחסות בצילי שנתברך מנפש ועד בשר, הכותב והחותם בכל יראת הכבוד אברהם מנחם מנדל בן הרבנית אסתר פרל דנציגר.
- רעייתי לאויש"ט ולרפו"ש אסתר לאה בת פריל ויבלח"ט בת הרה"ג והרב שושילתא דיחוסא הר' חנני' יוסף למשפחת היילפרין המיוחסת לרבנו אלחנן בעל התוספות ומגזע אדמו"ר האמצעי בן אדמו"ר הזקן בעל התניא נבג"מ והרב המגיד הקדוש הרי"מ מזלאטשוב והרה"ק הר' זאב וואלף מטשארני אוסטראה נבג"מ.
בביקור אצל הרבי
ביום שלישי, ליל כ"א אייר תשמ"ג, נכנס האדמו"ר מאלכסנדר ליחידות לרבי, בלוויית פמלייה מחסידיו. בין השאר שאלו הרבי למקום לידתו, והשיב: בפולין. והוסיף לספר, כי אביו סיפר לו, כי כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאסיפת רבנים בוורשה, בשנת תרס"ה, בהיותו בן 25 בלבד, אמר עליו האדמו"ר מאלכסנדר, בעל ה"ישמח ישראל": "אינני יודע היכן יסתתרו הכל, לעומת אברך זה", וזאת עוד בתקופת נשיאות אביו - האדמו"ר הרש"ב.
על כך הגיב הרבי: "מורי וחמי אדמו"ר סיפר לי, כי היה לו קשר מיוחד עם האדמו"ר מאלכסנדר, הם נפגשו בנאות המרפא שבמרינבד ועמדו בקשרי ידידות מיוחדת".
לפני שיצא, הציג האדמו"ר מאלכסנדר שליט"א את בנו לרבי, ואמר, כי קוראים לו שניאור זלמן, על שם האדמו"ר הזקן, וביקש מהרבי לברכו. השיב הרבי: "שמא מילתא היא". ומאחר וניתן לו שם שכזה, הרי שמוטלת עליו התחייבות, יותר מ"ממושבע ועומד מהר סיני", בדומה ל"נשבע לקיים את המצוה". ומכיון ש"שמא מילתא היא" - מוטלת עליו התחייבות שיהא זה בגלוי".
לפני צאתו איחל האדמו"ר מאכלסנדר לרבי, "לילה טוב". והשיב הרבי: "שיהיה גם יום טוב".
האדמו"ר מאלכסנדר: בביאת המשיח יהיה "לילה כיום יאיר".
הרבי: שיהא זה בקרוב ממש. הלא אני תמיד זועק בהקשר לביאת המשיח. הרמב"ם פוסק כי ביאת המשיח תהיה כך ש"ומיד הן נגאלים". והרמב"ם הלא הוא ספר הלכות. כך, שאי אפשר לומר, שזהו מדרש או דרוש. אלא, שהכוונה היא בפשטות. וכשאומרים "מיד הן נגאלים" - הרי שצריך להיות "מיד הן נגאלים"!
כתוב ב"מאור עינים", כי בכל יהודי קיים ניצוץ ממשיח, ולמשיח ישנו ניצוץ מכל יהודי - שכן, הוא נשמה כללית. ואם כן, למרות שהמשיח עדיין לא בא לעולם כשהלה זעק, אולם את ניצוץ המשיח שבו, ביכולתו לגאול. ועל-פי "מאור עינים" זה, מובן המסופר בגמרא, כי גוי חלם ש"בלע חד כוכב", והדברים מיוחסים ליהודי - "דכתיב, דרך כוכב מיעקב". בעוד שברמב"ם מובא, כי "דרך כוכב מיעקב" נאמר על משיח שכן, כאמור, בכל יהודי קיים ניצוץ ממשיח, ואפילו ביהודי כזה שגוי חולם עליו. ויהי רצון, כי מדיבור יבואו הדברים בפועל".
האדמו"ר מאלכסנדר פיאר בנוכחותו את סיומי הרמב"ם הכלליים וכן את חגיגות הסיום בבני ברק. הוא אף השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק 'מיהו יהודי' בשנת תשמ"ג, והוא חתום על כרוז האדמו"רים לעידוד הדלקת נרות שבת קודש על ידי ילדות שהגיעו לחינוך.
עידוד האמונה בביאת משיח
כאשר ניגש אליו הרב הרב שלום דובער וולפא בהיותו בנופש בעיר צפת ומסר לו את הספר "יחי המלך המשיח", שמע ממנו דברי עידוד וברכה חמים, על פעולות חסידי חב"ד בפירסום עניני משיח וגאולה, ועל עידוד העם לאמונה בהתגלות מלך המשיח.
במענה לאחד מחסידיו שנסע לארצות הברית לרגל חתונת נכדתו, פקד עליו להיכנס לרבי ולומר לו במלים אלו: "כתוב חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז, שבענו כבר מספיק בזיונות, כבר הגיע הזמן שיהיה חננו ה' וגו', אפילו במתנת חינם", וכאשר החסיד מסר את הדברים לרבי, השיב הרבי: "לפום צערא אגרא, והאגרא תהיה בכפלים, ונראה בטוב בגשמיות וברוחניות", והעניק לו דולר בשליחות מצוה לאדמו"ר מאלכסנדר[1].
לקריאה נוספת
- ביקור מיוחד, שבועון בית משיח כ"א אייר תש"פ עמוד 44, במדור 'והבט פני משיחך'
קישורים חיצוניים
| הקודם: האדמו"ר רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר |
' | הבא: האדמו"ר רבי ישראל צבי יאיר דנציגר |
- ↑ עדותו האישית של בעל המעשה, הרב אברהם יצחק לנציצקי, בספרו "הגיגי אבני ר"מ".