הוועד למען שלימות העם

הועד למען שלימות העם הוא ועד שהקים הרבי על מנת להילחם למען תיקון חוק מיהו יהודי.

חברי הועד מגישים לראש הממשלה יצחק שמיר את עצומת המליון לתיקון חוק מיהו יהודי. מימין לשמאל: יו"ר הועד הרב שמואל חפר, חבר הועד הרב דובער חן, סיו"ר הוועד הרב טוביה בלוי וחבר הועד הפרטיזן ר' זושא וילימובסקי

היסטוריה

הוועד הוקם בעידוד הרבי בחודש שבט תשל"א בידי הרב חיים יהודה פלדי ששימש כיו"ר עד פטירתו.

הועד לא היה מזוהה רשמית עם חב"ד ועל כן הועמד בראשו הרב יהודה פלדי וכחבר בו מונה מר צבי נדיבי, זאת לאור רצונו של הרבי שהמאבק בנושא לא יהיה מזוהה רק עם חב"ד ולאור אגרת המזכירות מר"ח שבט תשל"א בה נכתב ש"המתעסקים בפועל צריכים להיות אחרים, כדי למנוע דברת קול שכאילו אין הענין נוגע לכל הציבור כי אם זה רק הידור של חב"ד"[1].

היחס והעידודים של הרבי לוועד

בי' מנחם אב תשל"א נסע הרב יצחק דוד גרונר לאוסטרליה והרבי הורה לו בדרך לעצור במספר מקומות ולבצע שליחיות. בין המקומות נמנתה ארץ הקודש כשהרבי מורה לו לבקר אצל יו"ר הועד הרב פלדי ולמסור לו"היה לו מופת[2] ואף על פי שאין מוצאו מגזע החסידים - פועל הוא דברים עצומים"[3].

בהתוועדות שערך הרבי בכ' כסלו תשל"ז לאחר שיחה שנשא הרבי בעניין תיקון החוק, הזמין הרבי את יושב ראש הועד הרב פלדי לדבר על הפעילות לתיקון החוק, על אף שהעבדה שבדרך כלל כמעט ולא אירע שיהיה מי שידבר בהתוועדות עם הרבי מלבד הרבי עצמו. בסיומם של דבריו אמר שאף כי הוא אינו רוצה לדבר על כך כדי שלא להפחיד את הקהל בכל זאת פעילות הועד זקוקה לתרומות, כשהרבי מעיר לו שלא יחשוש וידבר על כך[4]. במענה למכתב בו נשאל הרבי על חוות דעתו בהקשר לענין מיהו יהודי השיב הרבי באגרת אותה חתם בתקווה שכותב המכתב עומד בקשר עם הועד כשבשולי הגליון מציין הרבי את כתובת הועד[5]

במשך השנים נלחם הועד בכל דרך אפשרית על מנת לבטל את החוק. הועד ערך במשך השנים עצרות ענק, קיים אירועים, הוציא עלוני הסברה ואת ירחון שלימות, הפיק סרטים על חומרת החוק, יזם בשנת תשד"מ את 'עצומת המיליון' - עצומה שהוגשה לראש הממשלה מר יצחק שמיר ובה חתימות של למעלה ממיליון איש בבקשה לתיקון החוק[6], ועוד.

בכ"ד טבת תשמ"ג ערך הועד כנס ענק בבניני האומה בו הוצגה לראשונה, בפני הציבור החרדי, בעיית החוק והשלכותיו החמורות על עם ישראל. עלויות הכנס חולקו שווה בשווה בין קופת האדמו"ר מגור דאז, בעל "הלב שמחה", ובין קופת מזכירות הרבי.

פעילות הועד לאחר הבחירות לכנסת בשנת תשמ"ט

בתקופה שלאחר הבחירות לכנסת של שנת תשמ"ט החל עידן חדש בהכוונת הרבי בקשר לפעולות לתיקון חוק מיהו יהודי[7] ובמקביל ובהתאם - בפעילות הוועד. בכסלו תשמ"ט ענה הרבי בקשר למכתבם ששת חברי הוועד לר' יוסף יצחק אהרונוב, בו ביקשו שלאור ההצלחה הגדולה של ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש בבחירות, יטול הארגון על עצמו את פרוייקט ההסברה לקהל הרחב של חשיבות תיקון חוק מיהו יהודי: "6 חתומים "ואזרו כח" להעמיס עוד ענין מהשייך להם עליו – "לעת עתה" לא מצאתי טעם שיסייעם בזה".

בכ"ו מנחם אב תשמ"ט כתב הרבי על פעולות הוועד מכאן ולהבא למרת אדל פלדי (אלמנתו של ר' חיים יהודה פלדי שכיהן עד פטירתו כיו"ר הוועד): "לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'". במקביל כתב הרבי באותו היום לחברי הועד: "1) כבהמצורף בזה (למרת פלדי תי') 2) בהוספה - שיתייעצו ביניהם בראשות כמו עד עתה - הרב ר' שמואל חפר הכדאי להקיף גוף שכותבו לסייע"[8].

עם זאת הרבי המשיך לעודד את הועד ולדוגמא כשעבר מזכיר הועד הרב יצחק יהודה הולצמן בחלוקת הדולרים של יום ראשון ג' כסלו תשנ"ב, העניק לו הרבי דולר נוסף באומרו: "פארן גאנצן ועד, [=בשביל כל הועד], הצלחה רבה"[9].

נשיאות הוועד

חברי הועד

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ימי תמימים ח"ה
  2. הכוונה לעובדה שהלה היה נכה והלך בעזרת מקלות ושנתיים קודם לכן הורה לו הרבי לזרוק את המקל והחל ללכת בלעדיהם
  3. באידיש: "ער האט גיהאט א מופת און חאטש ער שטאמט ניט פון חסידים, אבער ער טוט אויף גיוואלדיקע זאכן" - ניצוצי רבי, התקשרות גל' קנט
  4. קטע וידאו מהמעמד
  5. ניצוצי אור ע' 111
  6. כך הגיעה עצומת המיליון לרה"מ  
  7. ראה שיחת כ"ד טבת תשמ"ט, ובמענות קודש מאותה תקופה - ליקוט מענות קודש תשמ"ט מענות: לה, לח, קכד, ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 129
  8. התקשרות גל' א'שעג, ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 133 - 134
  9. שבועון חדשות בית חיינו 770 גל' 114