דוד משה ליברמן

הרב דוד משה ליברמן (כ"א בניסן ה'תרפ"ה-כ"ה שבט ה'תשפ"ב), היה רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן שבבלגיה, וממייסדי מרכז רבני אירופה.

הרב דוד משה ליברמן (במרכז) באסיפה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל

תולדות חיים

נולד ביום שביעי של פסח כ"א ניסן תרפ"ה בקלן שבגרמניה לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה[1]

בהיותו כבן שנה עברה משפחתו לאנטוורפן שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת תרצ"ה בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב נחום אברהם יעקובוביץ רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטוורפן, והרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב אפרים וולף ואביו הרב בנימין).

באדר תש"ו הגיע לארצות הברית שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל ר' אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' שלמה קרליבך ואחיו הרב אליהם חיים קרליבך, איתם שמר קשר כל השנים [דרוש מקור]. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב יצחק הוטנר. מאוחר יותר עבר ללמוד בתומכי תמימים המרכזית 770.

בשנת תש"ט נתמנה על ידי אדמו"ר מהוריי"צ לרב בית הכנסת בני ראובן שיקגו.

בטבת תשי"א נשא עם הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב יהודה חיטריק.

במהלך השואה

עם פריצתה של מלחמת העולם השנייה ברח, יחד עם אימו, שני אחיו ואחותו לצרפת. אביו אביו היה באנגליה בתקופת המלחמה.

שני אחיו ואחותו הצליחו לעלות על האוניה ולברוח לארצות הברית.

בשלב מסויים נשלח למחנה ריכוז צרפתי (שהיה לא כמו המחנות בגרמניה, יותר קל).

בשנת תש"ב לאחר תקופה קצרה נשלח יחד עם אימו למחנה הריכוז צרפתי (שהיה קל יותר ממחנות הריכוז הגרמנים), לאחר תקופה קצרה שלחו את אימו למחנה השמדה (– כל זמן שצרפת לא נכבשה לגמרי תחת הנאצים, שלטון וושי שתף פעולה ושלח יהודים למחנות ההשמדה. אחרי שהגרמנים כבשו את צרפת לחלוטין, הפסיקו המשולחים למחנות ההשמדה..

אחרי חצי שנה במחנה ריכוז, הצליח לברוח מהמנחה לדוד שלו, אח אמו שגר בצרפת.

כשברח שמע שיש ישיבה במרסיי וכך הכיר את הרב שניאור זלמן שניאורסון, התחבר אליו והיה מאד קרוב אליו יותר מהאחרים.

הרב שניאורסאהן חייב את הבחורים שלמדו בישיבתו ללמוד חסידות למרות שחלקם לא רצו, היות ועבורם היה זה דבר חדש.

באחת השנים סיפר הרב ליברמן על הווי הישיבה באותה תקופה: "היינו שוהים בחדר שאכסנו בו חביות יין והיה לו פתח רק לחדר של הרב שניאורסאהן. באחת הפעמים הגיעו הגרמנים לבית ושמענו כיצד הם מנסים לפתוח את החדר שלנו והרב מסיח את דעתם מאתנו. הרב פעל ועשה רבות לשמור עלינו ולהציל אותנו". "לילה אחד הנאצים נכנסו לחדר ותפסו שמה 20 בחורים ו3 מבוגרים ושלחו את כולם למחנות ההשמדה, ובנס ניצל כאשר רק לילה קודם לכן שהה איתם אך בלילה הגורלי בחסדי ה' לא שהה שם (אחד הנרצחים שמו רובינסקי, מצרפת, מאוד מוכשר שלמד חזק חסידות)".

הרב ליברמן עבר מספר פעמים במהלך השואה ליד חיילים גרמנים ובניסי ניסים כפי שסיפר במספר הזדמנויות, ניצל ולא נעצר וכך שרד את המלחמה.

במחיצת אדמו"ר הריי"צ

הגיע לניו יורק בתש"ו לפני פסח. וזכה להיכנס ליחידות אצל הרבי הריי"צ ומסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, הרבי אמר אמר שכבר קיבל דרישת שלום... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם").

ר' דוד משה סיפר לרבי הקודם שהוא נוסע ללמוד בלייקווד, והרבי וחייך... הרבי התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן[2] וכו'.

זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי".

כתב לרבי הריי"צ שברצונו ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל"מסירה ונתינה". הרבי ענה, שיכול ללמוד "בשביל לקרב את הנוער".

פעם בפורים, ביקש רשות לנוסע להתוועדות של הרבי הקודם, והראש ישיבה של לייקוד. לא הרשה, על כן נסע בלי רשות. הרב ליברמאן סיפר, שבאותה תקופה היו בלייקווד, כ 35 בחורים וב-770 קצת יותר.

חמש פעמים היה ביחידות אצל הרבי הקודם.

בתש"ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם וואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". הרבי שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים?.

בפועל עבר ללמוד בישיבה ב-770[3].

בתש"ט נקרא להיכנס ליחידות אצל הרבי הריי"צ שהורה לו לנסוע להיות רב בבית הכנסת בני ראובן שיקגו (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר"י)[4].

היחידות האחרונה הייתה למחרת י"ט כסלו תש"י. הרבי דיבר עמו מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה.

במוצש"ק יו"ד שבט תש"י כאשר קיבל הבשורה המרה שהה בשיקגו, מייד לקח מטוס[5] והספיק להגיע ללוי'ה של הרבי הקודם.

במחיצת כ"ק אדמו"ר שליט"א

בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי שליט"א נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב לבירמן.

הרב ליברמן מספר שזוכר שפעם אחת הרבי דיבר על הקטעים בהשמטת הצנזור בסוף פרק י"א בהל' מלכים ברמב"ם על כך שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. והביע ספק על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם הרבי אמר בתוקף שזה מהרמב"ם.

בתקופת שליחות בשיקגו עוד כבחור בשנת תש"ט היה נוהג לכתוב מכתבים לרבי שתמיד החזיר תשובה, (אם לא החזיר, הייתה סיבה...)[6].

מיד לאחר יו"ד שבט, נכנס לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ושאל אצלו מספר שאלות, והרבי ענה, ומכאן ואילך התקשר לרבי בכל מיני נפשו.

הרבי ביקש ממנו שיקבל הסמכה ל"ידין ידין" מהרב פיינשטיין, אבל לא עלה בידו פעם אמר לו הרבי על זה: "איך זע אז ס'איז שווער צו פאלגן" (אני רואה שקשה לציית). וזה אמת. לבסוף נבחן ל"ידין ידין" מהרב ישראל גוטסמן.

על הרבנות באנטוורפן. קיבל הסכמה וברכה.

הרב ליברמן סיפר ששמע מאחד מהתלמדים הקרובים של הרב שרגא פייבל מנדלוביץ, שהרב מנדלבויץ מאוד התרשם מהבחורים השלוחים של הרבי ברחבי ארצות הברית, ואמר: "אם חב"ד יכולים, אנחנו יכולים". התרשמות זאת היא השפיעה על פתיחת "תורה ומסורה".

רבנותו

בתש"ט קיבל סמיכה. מהרב משה פיינשטיין הרבי ביקש שיבחן אצלו גם ידין ידין, אך בפועל נבחן ידין ידין אחר מספר שנים אצל הרב ישראל גוסטמן.

לאחר מכן נשלח על ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לשיקגו לשמש כרב בקהילת בית הכנסת בני ראובן שיקגו.

משנת תשט"ו שימש כרב בקהילת 'אור חדש' בשיקגו, עד לתשכ"ו,

אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'.

בשנת תשט"ו התחיל לשמש רב בקהילת "אור חדש" בשיקגו.

בשנת תשכ"ז עבר לעיר דיטרויט, שם החל לשמש כרב קהילת "בני יהודה" ומנהל של הבית ספר היהודי במקום.

בשנת תש"מ, לאחר פטירתו של הרב הלל מדליה, אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפןכ"ז בטבת תשכ"ה עד לפטירתו ביום כיפור תשל"ח), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל באהבה לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.

בשנת תש"ס ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב גרשון מענדל גרליק, הרב שלמה דובער פנחס לאזאר והרב עזריאל חייקין, את 'מרכז רבני אירופה'.

בט"ו באייר תשע"א קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.[7].

בשנים האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים.

פטירתו

בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים.

ביום רביעי כ"ה שבט תשפ"ב, לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך שהכל עצם את העיניים והחזיר את נשמתו לבוראה, והוא בגיל 96.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • המאור של בלגיה, שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 42

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.
  2. למעשה שהיה בפסח עם אחי אצל הרב יצחק הוטנר..
  3. הרב ליברמן הודיע במכתב לר' אהרן קוטלר שהוא עוזב את הישיבה בלייקוד. המכתב לא נענה.
  4. הרב ליברמן אומר שכנראה מהסיבות שנבחר לנסוע לשיקגו: כי באותה תקופה הרב זלמן שניאורסאהן שהה שם, וכל מי שהגיע לשם היה "בולע אותו" (היינו לא נותן לו להתפתח). לי, בגלל קרבתי לרב שניאורסאהן, לא יכול היה לעשות זאת.
  5. פעם ראשונה שנסע במטוס.
  6. הרב ליברמן סיפר: כתבתי גם לחברים ב 770, אך היחידי שכמעט תמיד ענה, היה הרבי.
  7. בלגיה: הרב החב"דניק קיבל מדליית כבוד - תמונות מהמעמד
  8. ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101