פרשת צו
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
פרשת צו היא הפרשה השניה בספר ויקרא (מפרק ו' פסוק א' עד פרק ח' פסוק ל"ו).
הפרשה בקצרה
הקדמה: בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא, כתוב על הדינים של הסוגים השונים של הקורבנות שאנשים מביאים להקריב במשכן או בבית המקדש. בפרשה זו מסופר על משה רבינו שמעביר את הדינים של עבודת הכהנים על הקרבנות הללו.
- ראשון - ניתנים ההוראות לעבודת הכהנים הקשורים לקרבנות שנשרפים על המזבח וכן קרבנות שנאכלים על ידי הבעלים או הכהנים. התורה גם מצווה שכל אוכל שנוגע בבשר קדוש - הופך באופן מיידי לקדוש אף הוא.
- שני - הקרבנות אותם מקריבים הכהנים בעצמם. כהן רגיל ("הדיוט") מביא את הקרבן המדובר רק ביום בו הוא מוכשר לעבודה, כאשר לעומת זאת כהן גדול מביא את הקרבן מידי יום. מעניין לציין כי סוג הקרבן הזה נשרף כולו על גבי המזבח ואין לכהנים חלק ממנו לאכול. בהמשך כתובים גם את פרטי הדינים לגבי קרבן שגגה או קרבן חטאת שאדם מביא לאחר שחטא לה'.
- שלישי - קרבן השלמים. כמו כן אנו מצווים שלא לאכול דם של כל חיה או עוף. זאת הסיבה בשלה אנו (או הקצב בבית המטבחיים) מולחים את הבשר או העוף קודם האכילה כדי להוציא ממנו כל טיפת דם.
- רביעי - משה מושח את אהרן ואת בניו להיות כהן גדול וכהנים כדי שיוכלו לעבוד במשכן. משה אוסף את כל בני ישראל ומטביל את אהרן ואת בניו במקווה. לאחר מכן הוא מלביש אותם את בגדי הכהונה, ואז מושח בשמן המשחה את המשכן ואת כל כליו, וכמובן את אהרן ובניו.
- חמישי - המשך תיאור מינויו של אהרן ובניו לכהנים, על ידי הקרבת שור לקרבן לחטאת ואייל שנשרף על גבי המזבח.
- שישי - המשך תיאור מינוי הכהנים ותהליך הכנת הקרבנות, כאשר הוקרב אייל נוסף וחלק מהדם הותז על אהרן ובניו.
- שביעי - סיום תיאור תהליך מינוי הכהנים. משה משח אותם בשמן המשחה וציווה אותם לאכול בשר מסויים בפתח אוהל מועד. כל התהליך לקח שבעה ימים.
