ישראל אלדד

ד"ר ישראל אלדד (שייב) (ט' חשוון ה'תרע"א - א' שבט ה'תשנ"ו) היה ממנהיגי ארגון הלח"י, הוגה דעות וסופר.

תולדות חיים

הוא נולד בעיירה פודבולוצ'יק שבגליציה תחת השם ישראל שייב.

בצעירותו למד בישיבה בווינה, ולאחר מכן עבר לאוניברסיטה, שם קיבל תואר דוקטור. לאחר שסיים את חוק לימודיו עבר לפולין, שם היה ממנהיגי תנועת הנוער היהודית בית"ר.

לאחר ש[[עלייה לארץ|עלה לארץ}}, בשנת ה'תש"א, הצטרף למחתרת הלח"י. לאחר מות מנהיג הארגון, אברהם (יאיר) שטרן, היה להוגה הדעות המרכזי של הארגון וחבר בהנהגתו, יחד עם יצחק שמיר ונתן ילין-מור.

בשנת ה'תש"ד נעצר על ידי השלטונות הבריטיים, ושהה בבית הסוהר עד שחולץ משם בפעולה נועזת בשנת ה'תש"ו.

לאחר קום המדינה שימש כמורה לתנ"ך, הוציא לאור ירחון בשם 'סולם' ובו ביקר את ממשלת ישראל, ועסק בתרגום ספרים.

לאחר מלחמת ששת הימים היה ממקימי 'התנועה למען ארץ ישראל השלימה'.

קשריו עם הרבי

קשריו של הד"ר אלדד עם הרבי החלו כאשר שלח לו הרבי קודם חג הפסח ה'תשי"ח חבילה של מצה שמורה, יחד עם המכתב כללי ששלח הרבי באותה שנה לקראת חג הפסח, בו מסביר הרבי כי עניינו של חג הפסח הוא היציאה ממצרים.

זמן מה לאחר מכן שיגר אלדד מכתב לרבי, בו התלונן כי מהכתוב במכתב משתמע שאין ענין בכניסה לארץ. בתגובה ענה לו הרבי במכתב ארוך, בו מסביר לו הרבי שאין המשמעות כן, אך לאידך מאריך את הסכנות הרוחניות בארץ ישראל יחסית לארצות הברית וברית המועצות.

בשנת ה'תשכ"א נכנס ד"ר אלדד ליחידות אצל הרבי. ברשימה שפרסם לאחר מכן בעיתון 'ידיעות אחרונות' כתב אלדד שניסה להעלות במהלך היחידות את דעת הציונות דתית, אך הרבי דפק על השולחן ואמר "הרב קוק טעה".

בשמחת תורה ה'תשכ"ו הגיע ד"ר אלדד לביקור אצל ידידו הרב משה צבי סגל בכפר חב"ד. את רשמיו מהחג פרסם בעיתון 'ידיעות אחרונות'.