קו התאריך
קו התאריך, הינו קו תיאורטי החוצה את כל כדור הארץ, נקרא "קו התאריך" כי קו זה מבדיל כביכול בין תאריך אחד למשנהו, והעובר את הקו עובר לתאריך אחר.
קביעת הקו
כאשר ה' ברא את השמש, היא הוצבה במקום מסוים, ומשם החלה את מסלולה סביב כדור הארץ. יוצא שמזרחית לאותו מקום, השמש תזרח רק בעוד 24 שעות, ומערבית לאותו מקום בעוד שניות ספורות (כל עיגול, וכדור הארץ בכלל, מורכב מ-360 מעלות, במשך כל 24 שעות השמש מקיפה את כל ה-360 מעלות, נמצא שבכל 4 דקות היא עוברת מעלה אחת, אורך הקו החוצה הינו 180 מעלות).
ומאחר והעולם הוא כדורי[1], ונוצר מצב שאדם המתקדם לכיוון מערב השעה כל הזמן מתקדמת, ואין לדבר סוף כי העולם עגול, לצורך כך סומן מין קו דמיוני המפריד את מזרח הכדור ממערב הכדור, אשר שם הוא סוף היום ותחילת היום הבא, היינו כאשר מערבית לקו 6:00 בבוקר מזרחית לקו יהיה בדיוק 6:00 בבוקר ביום שלאחריו, אך מכיוון שלא יכלו החוקרים לדעת מהו מקום תחילת מסלול השמש בבריאת העולם, הוחלט על קו במקום מסוים.
מיקום הקו
לגבי מיקומו של הקו ישנם מחלוקות רבים, הדעה המקובלת בעולם הוא שהקו עובר בעיר גריניטש שבאנגליה, מכיון שמשם לאורך כל הקו אין יבשה ורק ים.
לפי הכוזרי[2] קו התאריך נמצא שש שעות (90 מעלות) למזרחו של ירושלים ו18 שעות (270) למערב ירושלים, ורבים הסכימו לשיטה זו, אך מנגד ישנם הטוענים ששיטה זו מבוססת על הנחה שחצי התחתון של כדור הארץ כולו מים.
חלק מהמדינות הנמצאות מעבר לקו, הינם יפן, אוסטרליה, ניו זילנד,
שאלות הלכתיות
קו זה נקבע בדורות האחרונים על ידי אומות העולם, מכיוון שלפני כן לא היה כמעט אפשרות להיתקל בבעיה של אדם החוצה את כדור הארץ. מציאות הקו עוררה בעיות רבות בהשלכות הלכתיות, מכיוון שרבים ממצוות התורה תלוים בזמן ובתאריך, וכעת נוצר מצב שאדם יכול לעבור יום בפסיעה אחת.
המחלוקת הגדולה בקובה
בתקופת מלחמת העולם השניה, ברחו מאות פליטים יהודים ובעיקר תלמידי ישיבות לקובה שביפן, ונוצרה מחלוקת בין כל גדולי ישראל בנוגע לתאריך שבת ויום כיפורים, מתי לקבוע אותם, האם כקביעות כל העולם, או האם לשמור שבת ביום ראשון (של כל העולם) וכן לגבי יום כיפור האם לצום ביום רביעי (כפי שחל באותה שנה) או בחמישי. וסברות המחלוקת תלויות במחלוקת על מיקום הקו.
החזון איש כתב במכתב מיוחד לתלמידיו לשמור שבת ביום ראשון בלבד, ולצום ביום חמישי בלבד, וכך נהגו תלמידיו, אך מנגד ביום צום גדליה תש"ב כינס הרב יצחק אייזיק הרצוג, את כל גדולי ישראל שהיו באותו זמן בארץ ישראל (ביניהם: הרב שלמה יוסף זווין, הרב שלמה גורן, הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל) לדון בשאלת צום יום כיפור לפליטים השוהים ביפן, והחליטו שלא כדעת החזון איש, לשמור שבת ויום כיפור כמו בכל העולם.
גם רובם של החסידים שנקלעו למקום אכן צמו את צום 'יום כיפור'ביום רביעי ושמרו את יום השבת כבכל העולם, כך הורה הרבי הריי"צ, וכך הורה האדמו"ר מגור לחסידיו. אך האדמו"ר רבי שמעון שלום קליש מאמשינוב סבר שצריך להחמיר ולחשוש לדעת שני הדעות[3].
מחלוקת זו גרמה לבלבול אדיר, כאשר חלק מהיהודים שומרים שבת ביום אחד וחלק ביום אחר, וכל אחד חילל במכוון את השבת של האחר, דבר שיצר זלזול גדול בשמירת ובייקור יום השבת.
שבת
בספר אגן הסהר לר' חיים צימרמן, שעוסק כולו בסוגיית קו התאריך, מעלה את המקרה של אדם העובר את הקו שניות ספורות לפני שבת ואחר כך חוזר, ואם יעשה כך כמה פעמים לעולם לא יצטרך לשמור שבת, ויתבטל אצלו כל הענין של שבת, וממשיך המחבר וכותב שלו יוצויר וכל עם ישראל היה עובר את קו התאריך כל פעם בערב שבת וחוזר במוצאי, ימחק זכר השבת.
הרבי, במכתב מיוחד[4], מעיר כמה הערות על ספר זה, ובו תמה על ספקותיו, שאי אפשר לאסור הלכתית, על האדם לעבור את הקו לעולם בגלל זה, ולאידך לא הגיוני המצב שכל עם ישראל עובר את הקו, במכתב זה מאריך הרבי ודן גם בקשר לפרטים נוספים בקשר להשלכות הקו בהלכה.
ספירת העומר
אחד הבעיות שנוצרו בקשר לקו התאריך, ונידונו במקומות רבים, הינו כאשר אדם עובר את קו התאריך באמצע ימי ספירת העומר האם עליו להמשיך בספירתו שספר עד עכשיו (כי הרי כל ענינו של ספירת העומר הוא לספור 49 יום ואם ישנה לפי המקום, יוצא שסופר או 50 יום או 48), או להתחיל לספור כפי המקום בו הוא נמצא.
כאשר הרבי נשאל על כך, ענה: א. מלכתחילה עדיף לא לחצות את קו התאריך בכלל במהלך כל ימי ספירת העומר. ב. אם בכל זאת עוברים, להמשיך כמו שספר עד עכשיו, ועדיף שישמע את הברכה ממישהו אחר ולא יברך בעצמו. ג. את חג השבועות יחגוג ביום ה- 50 שלו ולא של בני המקום בו הוא נמצא[5].
לקריאה נוספת
קישורים חיצונים
- משא ומתן בנידון, הרבי באגרות קודש, חלק ג'
- לא לחצות את קו התאריך
לקט הוראות לאנשים העוברים לפני הרבי, שלא לחצות את קו התאריך - האורח חצה את קו התאריך - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
הערות שוליים
- ↑ ירושלמי פ"ג דע"ז, רמב"ם הקדמה לספר זרעים.
- ↑ מאמר שני אות י"ט-כ'.
- ↑ בהמלך במסיבו ח"א עמ נח' כתוב שחסידי חב"ד החמירו ושמרו שבת יומיים, וכן ביום שלמחרת יום כיפור החמירו ולא אכלו יותר מה"שיעור".
- ↑ אגרות קודש חלק כא עמ שט.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ז עמ' רסה, חלק כ' עמ' קמח, לקוטי-שיחות ג, פרשת אמור, עמ' 995.