יוסף בורג
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב יוסף בורג (ט' בשבט תרס"ט (31 בינואר 1909) - ה' חשוון תש"ס (15 באוקטובר 1999)) היה חבר כנסת ושר הפנים, הבריאות והדתות, ממנהיגי מפלגת המפד"ל.
תולדות חיים
נולד בט' בשבט תרס"ט בגרמניה לאברהם בורג, בין השנים תרפ"ח - תרצ"א בבית המדרש לרבנים ובאונברסיטת ברלין. בשנת תרצ"ט הוסמך לרבנות ואחר מכן עלה לארץ ישראל.
עם הקמת מדינת ישראל היה לחבר כנסת במשך כארבעים שנה, במהלכם כיהן כשר הפנים,הבריאות, הרווחה והדתות.
בשנת תש"ל לאחר פטירת יו"ר המפד"ל משה שפירא, מונה ליו"ר במקומו, בשנת תשמ"ו התפטר מהכנסת.
קשריו עם חב"ד
נפגש עם הרבי לראשונה בפריז בעת ביקור הרבי בפריז בשנת תש"ז[1].
נפגש פעמים רבות עם הרבי בעת כהונתו כשר הפנים. באחת מפגישותיו עם הרבי, תמה על מכתבו של הרבי שבו הוא קורא להצביע ל"רשימה החרדית ביותר", משום שחסידי חב"ד מפרשים זאת על אגודת ישראל או פא"י, ולא על מפלגתו (המפד"ל). הרבי בתגובה ענה: "ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו"[2].
פעמים רבות שלח אליו הרבי מכתבים בהם מעודד אותו להקים "חזית דתית"[3].
בשנת תשי"ח הוזמן בורג להתוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד. כאשר הגיע למקום היו הרבה דחיפות בקהל. בורג פנה ליו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא סירב. השר בורג שנעלב מכך, איים שלא ישתתף יותר יותר בהתוועדויות של חב"ד. כאשר שמע על כך הרבי, שלח לבורג מכתב התנצלות על תקרית זו[4].
באחת הפעמים כתב הרבי לחבר הכנסת יוסף בורג בנושא הבחירות ומשמעותם בעבודת ה', אשר לומדים מהבחירות, שלמרות שהבוחר הינו בשר ודם, הנבחר משתדל למצוא חן בעיניו, בלב ובנפש, ואף יתאמץ ויטרח ובלבד שיהיה נבחר בפועל, ועל אחת כמה וכמה בנוגע להקב"ה,[5], שכמו שהיה בעת מתן תורה, אינו דין שיתנהג באופן האמור, למצוא חן בעיני הבוחר ולהיות נבחר באמת. הרבי גם מוסיף, שבנוגע לבוחר בשר ודם, הרי על הנבחר לגמול לבוחר[6], מה שאין כן בנוגע להקב"ה, שהוא הנותן והנבחר הוא המקבל, ומה שצריך הנבחר לתת לבוחר, זה לימוד התורה וקיום מצותיה, אף גם זה לטובת הנבחר.[7]
בשנת תשי"ח כאשר הועלה לראשונה שאלת "מיהו יהודי" התפטר השר בורג מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל.בשנת תש"ל בעת מאבקו של הרבי בחוק מיהו יהודי, הוא פנה לשר בורג שיתנגד להצעת החוק שהוצעה:"יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא המילה "כהלכה". אולם למרות זאת צייד השר בורג הגד הוראת הרבי ובעד החוק.
בשנת תשל"ו בעת מבצע אנטבה צייד השר בורג בעד לשחרר מחבלים בשביל לשחרר את החטופים, בשיחה של הרבי לאחר המבצע (בי"ב תמוז תשל"ו) נשא הרבי שיחה נגד יוסף בורג ואמר[8]:
הוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את כל המחבלים שאסורים בארץ ישראל, והוא עשה זאת באיצטלא דקדושה, שעל פי שולחן ערוך חייבים לתת את המחבלים, בגלל שזה ענין של פיקוח נפש, ולכן אסור לעמוד בסכנה…
48 שעות לפני המעשה היתה אסיפה, והוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את המחבלים, אותו אחד שאומר שצריך לרשום גויים כיהודים היפך התורה, אומר שצריך לתת את המחבלים, והוא אומר את זה כשהוא יושב חבוש בכיפה… מדוע הוא נהיה "בעל דיעה", מה צריך להיות על פי שולחן ערוך? פסק דין צריך לשאול רב, לא אצלו, בידוק כמו שעל גיור צריך לשאול רבנים, והם פוסקים שצריך להיות גיור כהלכה…
— שיחת קודש, י"ב תמוז, תשל"ו
באחת הפעמים הגיע בורג לכנס בחירות, במהלך הכנס הגיעו חסידי חב"ד למקום והכפישו את בורג על פעולותיו בנושא מיהו יהודי, שאמרו על כך לרבי, אמר הרבי שהוא אינו מרוצה מכך.[9]
משפחתו
אשתו (שאיתה התחתן בשנת תרצ"ג) רבקה הייתה ביתו של יעקב יוסף סלונים מצאצאי אדמו"ר הזקן, אחיה היה אליעזר דן סלונים.
הערות שוליים
- ↑ הרבי כותב ליוסף בורג
- ↑ ספר הצאצאים עמ' 283
- ↑ אגרות קודש ד, א'מד. [דרושה הבהרה]
- ↑ אגרות קודש,ט"ז, ה'תקקס"ב. שם, י"ז , ו'קעג.
- ↑ שהוא 'בוחר בעמו ישראל באהבה'
- ↑ כמובן אם מקיימים ההבטחות שבשעת הבחירות אף בני ישראל בחזקת כשרים שפיהם ולבם שווה
- ↑ אגרות קודש,כ,ז'תרנ"ט
- ↑ מבצע אנטבה ב
- ↑ "המדינה היא עניין פרקטי" ב