הרבנית חיה מושקא שניאורסון
המונח "הרבנית חיה מושקא" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הרבנית חיה מושקא (פירושונים).
הרבנית חיה מושקא שניאורסון (כ"ה אדר תרס"א - כ"ב בשבט תשמ"ח) (10 בפברואר 1988)) היא בתו של אדמו"ר הריי"צ ואשתו של הרבי.
תולדות חייה
נולדה ביום שבת קודש כ"ה אדר תרס"א לרבי הריי"צ ולהרבנית נחמה דינה, בעיירה בבינוביץ' הסמוכה לליובאוויטש. הסבא הרבי הרש"ב ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם אשת אדמו"ר הצמח צדק ששני הוריה הם ניניו של אדמו"ר הצמח צדק.
גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה בליובאוויטש, בשנת תרע"ו עברו לרוסטוב[1], בשנת תרפ"ד ללנינגרד[2] ובשנת תרפ"ח עברו לריגא[3].
יפוי כח
בז' כסלו תרפ"ה, מסר לה אביה - אדמו"ר הריי"צ כתב הרשאה ויפוי כח, בו הוא מעניק לה סמכות בלתי מוגבלת לקבל כספים ומסמכים, רשמים ובלתי רשמים, שנרשמו על שמו. וכן להעניק הרשאה זו לכל מי שתמצא הרבנית לנכון.
בשנת תרפ"ז, כשנאסר אביה, הייתה הראשונה שהודיעה זאת למיועד להיות חתנה, הרבי, שהפיץ הלאה את הידיעה. לאחר שיצא גזר דינו של אביה לגלות בקוסטרמה, נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, וכאשר הודיעו על שחרורו, הייתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.
חתונתה
| ערך מורחב – חתונת הרבי והרבנית |
בו' כסלו תרפ"ט, נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם הרבי בעיר ריגא[4].
ביום י"ד כסלו תרפ"ט, נישאה הרבנית לרבי בעיר ורשה שבפולין, ומסדר הקידושין היה אביה - הרבי הריי"צ. ה"קבלת פנים" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת תומכי תמימים ווארשה בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה.
על השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את המאמר "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ-5,000 איש.
השושבינים היו: הרבי הריי"צ ורעייתו הרבנית נחמה דינה, הרב משה הורנשטיין ורעייתו הרבנית חיה מושקא. במהלך הסעודה חולקה תשורה למשתתפים, צילום כתב יד קודש של אדמו"ר הזקן בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.
במקביל לחתונה שנערכה בריגא, נחגגה החתונה גם בעיר יקטרינוסלב אצל הורי החתן רבי לוי יצחק והרבנית חנה שניאורסון.
לאחר חתונתה
לאחר החתונה התגוררו הרבי והרבנית בברלין, ובשנת תרצ"ג עברו לפריז.
בשנים אלו שימשה מעין 'מזכירה זמנית' של אדמו"ר הריי"צ, ניהלה קופת כספים, וביצעה העברות של תמיכות כספיות על פי ההוראות שקיבלה מאביה, ואף חתמה על מכתבים של אביה[5].
לאחר כיבוש צרפת ע"י גרמניה הנצית, עברו לניצה שבדרום צרפת אשר היתה תחת שלטון צרפת.
אדמו"ר הריי"צ פעל רבות להוציא את בתו וחתנו מאירופה הבוערת, ולאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב-כ' ניסן תש"א בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).
לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לפורטוגל, ושם עלו על ספינה שהפליגה לארצות הברית.
בכ"ח סיון תש"א, הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארצות הברית - יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס בנפרד.
ביקור חשאי
בשנת תשי"ד] ערכה הרבנית ביקור חשאי של כמה ימים בפריז, כדי לעמוד מקרוב על מצב הפליטים שהיו אז בפריז. חלק גדול מאנ"ש התגוררו אז בתנאי דוחק של ממש. הרבנית דאגה למצבם והתעניינה בפרטי הסתדרותם, ואף בקרה במקום עצמו בלילה מבלי שאיש יבחין בכך כדי לעמוד מקרוב באמת על מצב הפליטים ולדבר עמם. הרבנית דאגה להם כאם אמיתית לילדה. תוך דבריה היא הפגינה לצד הדאגה והלבביות, גם פקחות עצומה.
משפט הספרים
כאשר במשפט הספרים שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.
בשנותיה האחרונות עסקה במבצע נרות שבת קודש, וגם עסקה רבות במוסד תן יד להכנסת כלה.
הסתלקותה
הרבנית חיה-מושקא נפטרה בכ"ב שבט ה'תשמ"ח לאחר מחלה קצרה.
לאחר שחשה הרבנית שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליה את ברכת "שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.
את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אלף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה לבית-העלמין בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, הרבי הריי"צ. את נוסח המצבה ניסח הרבי בעצמו.
מספרים, שבעת קבורתה התקרב הרבי לאנשי החברא קדישא ולחש להם משהו, ואנשים שעמדו יותר קרוב ראו שהרבי אף נתן להם משהו. לאחר כמה זמן נתגלה הדבר: כמה שנים לפני מישהו הביא לרבנית טבעת מאחותה הרבנית שיינא, והרבנית שמרה עליו מכל משמר כיון שזהו היה המזכרת היחידה מאחותה. ובעת קבורתה ביקש הרבי מאנשי החברא קדישא שיקברו את הטבעת יחד עם הרבנית חיה מושקא.
באותו יום, ייסד הרבי קרן על שמה קרן חמ"ש הממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.
בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "החי יתן אל לבו": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.
לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה בירושלים בשנת תשמ"ט "מכללת אור חיה" - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.
כחודש לאחר הסתלקותה בכ"ה אדר (יום הולדתה), הכריז הרבי על מבצע יום הולדת שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך התוועדויות עם החלטות טובות.
הרבי ציין את יום זה כיום בו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, "שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר "צחצחו את הכפתורים" וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו".
קרן חמ"ש
בעקבות פטירת הרבנית חיה מושקא ייסד הרבי קרן בשם קרן חמ"ש שתעסוק בסיוע כספי למצוות הנשים - הפרשת חלה, נרות שבת וטהרת המשפחה. הקרן עומדת תחת מחנה ישראל ותחת הנהלת הרב יהודה קרינסקי.
אישיותה
הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, צניעות עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה - הרבי. ידוע שגם הייתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.
בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית הייתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה "כל כבודה בת מלך פנימה". רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.
משמעות שמה
חיה - מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' - ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את הגוף בדרך התלבשות פנימית.
מושקא - הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, שזה שהשם הוא בלועזית מורה על בירור נעלה ביותר, וזה שהוא מין בשמים הכוונה על מקיף הנשמה שענינו הוא, כידוע, ריח.
הגימטריא של שני השמות היא ע"ת (470) - שזה מורה על העתים הטובים, וגם על העתים שבגלוי אינם טוב, ועל ידי העבודה של "לא תחטא", גם הם נהפכים לטוב[6].
מוסדות שהוקמו על שמה
- מרכז חמ"ש להפצת המעיינות - רשת כוללים המפעילה 50 כוללים ברחבי הארץ
- בית חיה מושקא קראון הייטס
- מכללת אור חיה ירושלים
- בית חיה מושקא (מגדל העמק)
- סמינר חיה מושקא צפת
- בית חיה חב"ד - בית הספר יסודי ותיכון חיפה והקריות
- מוסדות מרכז "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות
- בי"ס יסודי לבנות בית חיה חב"ד ליובאוויטש ביתר עילית
- מעונות חיה - רשת מעונות יום שעל ידי כולל חב"ד
- אור חיה בית הספר יסודי פתח תקווה
- בית חיה מושקא גילה
לקריאה נוספת
- הספר בך יברך ישראל (באנגלית: Through You, Israel Will Be Blessed) בשפה האנגלית. מכיל את תולדות חייה, סיפורים ואפיזודות על אשת הרבי וביתו של אדמו"ר הריי"צ - הרבנית חיה מושקא. הספר נלקט ונערך על ידי מלכה שוורץ. שם הספר נגזר משיחותיו[7] של הרבי על תאריך פטירת הרבנית - כ"ב שבט תשמ"ח. יצא לאור בשנת תשס"ד.[8].
- הרבנית, בהוצאת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש, בעריכת שלום מגידמן. שבט תשפ"א
קישורים חיצוניים
הרבי הריי"צ, אגרות קודש - חלק טו, ברוקלין תשע"א, באתר HebrewBooks - אגרות שכתב הרבי הריי"צ לרבנית ולבעלה הרבי
- רבי דרייב: ארכיון כ"ב שבט עם הרבי
- וידאו
- יומן אירועים מקיף מאירועי כ"ב שבט
- הלווית הרבנית
כ"ב שבט תשמ"ח - - קטעי וידאו נוספים מההלוויה - אתר הגאולה
- יומן אירועים בשבוע שלאחר הפטירה: כ"ב - כ"ט שבט ה´תשמ"ח - אתר הגאולה
- הרבנית חיה מושקא מספרת על אביה
- כ"ב שבט ה'תשמ"ח: המילים. הקולות. התמונות. לצפייה באתר שטורעם. נט
- דווחי התקשורת מההלויה -
- הרבנית שהכרנו: שורת מקורבים מתראיינים לרגל כ"ב שבט
- מר בנימין נתניהו בניחום אבלים
- רבי לילדים: קוֹרְאִים לִי חַיָּה מוּשְׁקָא • מיוחד
- שמה הראשון 'חיה' מלשון חיים, חיים זה דבר נצחי
- אומנות: ציור דמותה של הרבנית חיה מושקא
- אשת מלכות: מצגת תמונות מחייה
- קבצים
- קובץ כ"ב שבט שיחות סיפורים ומאמרים אודות הרבנית, בהוצאת ועד חיילי בית דוד
- - קובץ כ"ב שבט - להילולא העשרים וחמש בהוצאת ועד חיילי בית דוד (הופץ על ידי התאחדות החסידים לקבלת פני משיח)
- מערכת שטורעם, כ"ב שבט: מבט מהרבי להסתלקות הרבנית ● להורדה - באתר שטורעם
סיפורים אודות הרבנית
- "מזג האויר השתנה" -
- בצילה של הרבנית הצדקנית לקט סיפורים - שבועון בית משיח 452 -
- נתן אברהם, זכרונות מהקודש פנימה, זיכרונותיו של הרב עמרם מלכא מראשון לציון, שבועון בית משיח ט' שבט ה'תשע"ב -
- לקט התבטאויות מהרבי על הרבנית חיה מושקא נ"ע - באתר י"ז שבט תשע"ה
- הרבנית, הצדקנית לקט סיפורים על הרבנית בתוך גליון 'החייל', חדר מנחם מוסקבה פרשת משפטים תשע"ז
- 10 עובדות על הרבנית חיה מושקא ע"ה, בתוך שבועון בית משיח, ערב כ"ב שבט ה'תש"פ
- הרב יוסף יצחק גרינברג, הסיפורים המדהימים על הרבנית
- גילויים נדירים מתוך המגזין, ערב כ"ב שבט תשפ"א
- המשב"ק, המזכיר והמשפיע שיתפו בזיכרונות על הרבנית, כ"ב שבט תשפ"א
טורים:
- מה הקשר שלנו לרבנית? מה זה כ"ב שבט? • הרב שמוטקין
- זושא וולף, במפלגה של אבא, כ"ב שבט תשפ"א
- יעקב חזן, למהותו של כ"ב שבט בתורתו ובהגותו של הרבי, כ"ב שבט תשפ"א
הערות שוליים
- ↑ הוריה עברו לרוסטוב, עקב מלחמת העולם הראשונה, יחד עם הרבי הרש"ב והרבנית שטערנה שרה.
- ↑ כאשר היה על הרבי הריי"צ לעזוב את רוסטוב, בגלל הג.פ.או. שרצו לאסור אותו. הוא נסע לשבועיים כדי לדאוג לעצמו לדירה יחד עם בתו הרבנית חיה מושקא, ואח"כ העביר גם את שאר בני ביתו.
- ↑ לאחר שרבי הריי"צ שוחרר ממאסרו ויצא מרוסיה.
- ↑ החתונה הייתה צריכה להיות מיד לאחר היציאה מרוסיה, אבל בגלל שרצו שהוריו של החתן (רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה שניאורסון) שעדיין לא יצאו מרוסיה ישתתפו בחתונה, דחו אותה. אמנם לאחר שראו שהם לא יצאו בקרוב ערכו את החתונה בלעדיהם.
- ↑ כשהרבנית חיה מושקא שימשה כ"מזכירה זמנית" אצל הרבי הריי"צ, מתוך מחקר הרב ברגר שהתפרסם בשבועון בית משיח .
- ↑ משיחות ש"פ יתרו, כ"ב שבט תש"נ; כ"ב שבט תשנ"ב
- ↑ לדוגמה קונטרס בך יברך ישראל - תש"נ, ועוד.
- ↑ המבוא לספר (באנגלית)