תלמוד שטיינזלץ
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
תלמוד שטיינזלץ הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). התלמוד במהדורה זו מנוקד, מפוסק ומחולק לפסקאות. בנוסף לפירוש הרש"י והתוספות, נכללים בו תרגום של התלמוד מארמית לעברית בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. הפרויקט זכה לעידודו והכוונתו של הרבי.
היסטוריה
בשנת תשכ"ה, בהיותו בן 27, החל הרב עדין אבן ישראל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה.
הרב שטיינזלץ אף התבטא:
"אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן ולא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן ולא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה."
על פי עדותו של הרב אבן-ישראל, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מהרבי.
מהדורת שטיינזלץ קיבלה הסכמות מגדולי הרבנים, ובהם הרב משה פיינשטיין, הרב מאיר מאזוז, הרב זלמן מלמד ועוד. הרב פיינשטיין כתב בהסכמתו:
בשמחה ראיתי הפירוש החשוב של הרב הגאון מוהר"ר עדין שטיינזלץ שליט"א מעיה"ק ירושלים, על מסכתות ביצה ור"ה... נוסף לעוד כמה חלקים, הם באמת עבודה גדולה, שיכולים להיות לתועלת לא רק לאלו שכבר מורגלים בלמוד הגמרא, ורוצים להעמק יותר, אלא גם לאלו שמתחילים ללמוד, להדריכם בדרכי התורה איך להבין ולהעמיק בים התלמוד.
תלמוד שטיינזלץ יצא לאור במסגרת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים אותו הקים הרב שטיינזלץ בתשכ"ו.
בשנת תש"ע סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.
בין השפות שאליהן תורגם תלמוד שטיינזלץ: אנגלית, צרפתית, יפנית, קוריאנית ועוד.
מבנה המהדורה
המבנה של תלמוד שטיינזלץ נבנה בצורה המותאמת ומקילה לכלל העם, בצורה שהוא מנוקד, מפוסק ומחולק לפסקאות, וכן מובא את פירושו של הרב שטיינזלץ בצידו החיצוני של הדף המסביר את הגמרא בצורה עכשווית.
מטרת הפרוש הוא "לתת מכשיר בידי הרוצים ללמוד את התלמוד ואינם מסתפקים בלימוד שטחי בלבד – להבין את עולם התלמוד ולהכירו קירבה יתרה, גם אם לא הייתה להם כמעט כל הכנה מוקדמת. פירוש זה כולל, למעשה, בתוכו את רובה המכריע של הספרות הפרשנית של התלמוד, וכל דבר חשוב שצריך ל"עיקר פשוטו" מצא את מקומו בפירוש זה, בצורה זו או אחרת." הפרוש מבוסס על תרגום מילולי של כלל המילים הארמיות בתלמוד, פירוט והרחבה של ההקשרים המקוצרים. ורוב פרושי הפשט.
הפולמוס
אחד ממנהיגי הציבור הליטאי שנלחם נגד חב"ד, לא היה שבע רצון מהוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד החל לאסור את לימוד זה.
אותו אדם החל לשכנע רבנים נוספים שיחתמו נגד התלמוד. בעת שניסה לשכנע את העדה החרדית לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי העדה החרדית ואמר:"אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!". בסופו של דבר חלק חתמו נגד וחלק לא.
טענות נגד התלמוד היו: יש בו אי דיוקים, ההצמדה של לשון הגמרא אל פירוש בלשון מודרנית יפריע ללומד בעתיד ללמוד גמרא בעצמו, הלומד מקבל את פירוש המפרש ללא התמודדות עם הקשיים שבגמרא - התמודדות המאפשרת להבין את הפרשנויות השונות וכיוצא בזה.
התחושה היא, שנוסף לטענות המוגדרות יש גם טענות פחות מוגדרות. אך אלה לא פחות משמעותיות ביצירת התנגדות למהדורה זו: העובדה שהלימוד במהדורה זו מקל מאוד על התלמיד המתחיל גורמת לתחושה שהלימוד במהדורה זו הוא פחות רציני מאשר לימוד מהגמרות הרגילות, אלה שאינן מפוסקות ואינן מבוארות. לכך מתלווה התחושה שלימוד הגמרא בגמרות הרגילות הוא אתגר, מה שאין כן במהדורה זו. ומכאן לטיעונים בסגנון: שזה טוב ל'בעלי בתים' ולא לתלמידי חכמים, וכן הלאה.
לאחר שתיקן הרב שטיינזלץ את הבעיות בתלמוד רבנים רבים הסירו קריאתם לא ללמוד בתלמוד שטיינזלץ, ביניהם היה הרב שמואל וואזנר.
אך עם השנים זחלו בעקבותיו ובעקבות הדרך החב"דית גם מרכזי הלטאים והקימו כמה מפעלים מתחרים, שהמפורסמים בהם הם ביאור שוטנשטיין ומתיבתא של "עוז והדר", שכולם חיקוי בסגנונות שונים של הרב אבן ישראל, אך הם התקבלו בברכה בעולם הליטאי ונמחקו כל הטענות הישנות על הפרויקט של הרב עדין.
