חרקוב

חרקוב הינה עיר שהייתה מחוץ לתחום המושב על גבול אוקראינא ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או הקנטוניסטים המשוחררים להם היתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.

הם הקימו שם בית כנסת גדול - 'מעשאנסקי' שמה, על יד הנהר - 'חרקוב' בגלל המקוה. במשך השנים כאשר הגיעו הרבה חסידי חבד, אז בקומה העליונה התפללו נוסח הארי, ובקומה התחתונה התפללו נוסח אשכנז. בדרך ליאלטה ובחזור ממנה לליובאוויטש עצר אדמו"ר הרש"ב למשך כמה שבועות בחרקוב, שם - במעשאנסקי - התוועד עם החסידים, ואמר כמה מאמרי חסידות.

בשנת תרע"ה בטלה הגזירה בגלל מלחמת העולם הראשונה, ואז החלו לנהור עליה אלפי יהודים וחסידים.

ידוע על לפחות שלשה פעמים בהן ביקר הרבי בעיר חרקוב. פעם הראשונה היתה לאחר חודש תשרי תרפ"ג, בדרך חזרה מרוסטוב ליקטרינוסלב. וכן עוד פעמיים, בשנות תרפ"ב ותרפ"ד.

כיום נמצאים בחרקוב כעשרה משפחות הפועלים בשליחות הרבי.

תומכי תמימים בחרקוב

ערך מורחב – תומכי תמימים חרקוב

בקיץ תרפ"ב ביקר הרבי בחרקוב על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו דובער שניאורסון ובאותה הזדמנות גם ביקר בישיבת תומכי תמימים בעיר. בקיץ תרפ"ח למדו בחרקוב 200 תמימים.

דמויות חסידים

(רשימה חלקית של חסידים מכל התקופות^[1])

ר אברהם ברוך פבזנר - משפיע משנת תרצב
ר מאיר גורקוב - עסקן מחתרתי
ר נחום יצחק פינסון - עסקן מחתרתי
ר צמח הלוי גורביץ - עסקן מחתרתי
ר שמואל כצמן - חסיד ועסקן מחתרתי
ר יהודה חיטריק - עסקן מחתרתי ושוחט
ר איצה דער מתמיד - משפיע עד שנת תרצב
ר ישראל יהודה לוין - עסקן מחתרתי
ר אברהם הזקן, או אברהם קצלנבוגן - עסקן מחתרתי
ר מיכאל טייטלבום - עסקן מחתרתי
ר אהרן תומרקין - רב
ר פנחס שיפמן - מהנדס בדרגים הבכירים
ר מרדכי אלינסאן - עסקן ומכניס אורח
ר יהושע אלי וואלאסאוו - החזיק את בית הכנסת וכן גייס כספים לעניים^[2]
ר משה מאיר מרקוביץ - היה ראש הקהילה היהודית בחרקוב ועסקן ציבורי

הוא היה מקושר לרבותינו נשיאינו. בילדותו ראה את אדמו"ר הצמח צדק, והיה מקושר בלב ונפש לאדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. הוא היה ידיד נפשם של כל אחד מחסידי חב"ד בחרקוב, ופעל ועשה רבות בשביל כולם.