חייל הוא הלוחם בשירות צבא. בדרך כלל הכונה בחייל הוא, ללוחם פשוט.

חיילים במלחמת השחרור בינהם ניתן לראות את הרב זושא וילמובסקי, (עם זקן מלא).

ראשי תיבות

הראשי תיבות של המילה "חיל" הוא חסיד ירא שמים ולמדן. בלשון זו, נוהגים לברך ילד בעיקר באופשערניש שלו[1].

הרבי מסביר[2] את הלשון (מה קודם למה): דבר ראשון צריך שהוא יהיה חסיד - ביטול הרגש עצמו. ומאחר שהוא חסיד, זה נותן מקום ליראת שמים. ורק אחרי שמבטל הרגש עצמו, ומכניס יראת שמים, אז הוא יכול להיות למדן.

בחסידות

בחסידות[3] מובא משל מחייל לנשמה שירדה לעולם הזה התחתון:

כשחייל פשוט יוצא למלחמה, זהו על פי הנחיותיהם של המפקדים וראשי הצבא. ומכל מקום, מי שבפועל הולך וכובש הוא החייל הפשוט, ועל ידי זה, הוא פועל את המעלה גם במפקדיו, שינצחו את המלחמה.

כך גם בנשמה: שורש הנשמה כפי שהיא למעלה, היא באהבה ויראה ובביטול מוחלט לה', ודוקא על ידי שהארה ממנה יורדת לעולם הזה הגשמי והנחות, נעשית עליה גם בעצם הנשמה; שנהיית בבחינת
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
מהלך.

חייל בצבאות השם

חיילי צבאות השם, הם החברים בארגון צבאות השם, אותו ייסד הרבי. תפקידם הוא, להלחם ביצר הרע ולהכניעו, ובכך להביא את המשיח.

חיילי בית דוד

  ערך מורחב – חיילי בית דוד

"חיילי בית דוד" הוא הכינוי שניתן לתלמידי התמימים, על ידי הרבי הרש"ב, מייסד ישיבת "תומכי תמימים".

הכינוי ניתן על-יסוד מאמר חז"ל "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו". אדמו"ר הרש"ב הסביר כי על תלמידי התמימים, לכתוב גט כריתות - להתנתק לגמרי, מ"אשתו" - ענייני העולם.

האויבים שעל חיילי בית דוד להלחם בהם, מחולקים לשני תקופות, על פי הפסוק[4] "אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחך". תקופה ראשונה; עליהם להלחם במחרפי השם (כפי שהיה בהקמת הישיבה, שהיה עליהםלהלחם במשכילים). ובתקופה האחרונה, תפקידם של חיילי בית דוד הוא, להלחם במחרפי מלך המשיח.

הקנטוניסטים

  ערך מורחב – גזירת הקנטוניסטים

הקנטוניסטים היו ילדים יהודים, אשר נחטפו מהוריהם בגיל קטן, לשירות בצבא, על מנת להשכיח מהם את רוח היהדות.

חלקם הגדול אכן הפסיק לקיים תורה ומצוות, אך בלבם נשארו יהודים עם לב חם ליהדות. פעמים רבות מסרו את נפשם על קידוש ה', כאשר לא הסכימו להמיר את דתם.


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. כך היא הלשון שהרבי משתמש במכתביו
  2. אגרות קודש כרך י"ז ו'רי"ז
  3. מאמרי מן המיצר תרפ"ד, תרצ"ה ותש"ט
  4. תהלים פ"ט נב