תקנת המשקה
תקנת המשקה, היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית המשקה בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, שבת מברכים חודש אייר תשכ"ג, יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית המשקה יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה באתערותא דלעילא ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים.[1]
במשך השנים הזכיר הרבי את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות[2]. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.
פרטי התקנה
א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה[3].
ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים לחיים. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה על שלש פעמים בלבד, אבל החל מסוף שנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע)[4].
ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית"[5].
ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה[6].
ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס - (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה)[7].
ו. היין של הקידוש (של שבת או של יום טוב) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים[8].
ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל שמחת תורה[9].
ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה)[10].
ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.
י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש[11].
י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני[12].
חומר התקנה
התבטאויות שונות של הרבי.
א. ביקש שאלה שאינם שומרים על תקנת המשקה שלא ישתתפו בתהלוכה, ושלא יסעו לשליחות מטעם המל"ח בחודשי הקיץ[13].
ב. "לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב"קליאמקע" או לא"[14].
ג. "ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים"[15], ובפרט שזהו "היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו"[16]. ואם כן "מדוע צריך להדחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאנו"[17]. וישנם כאלה ש"חושבים להיות 'שפיץ חב"ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו"[18].
ד. פעם אמר כי השתיה יתר מן המידה מהרס פעולות המבצעים[19]. "וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"[20].
ה. "מה שחושב שמגביר את נפש האלוקית על נפש הבהמית - הרי זה פיתוי היצר וההיפך הוא הנכון"[21].
ו. באם נעשה שינוי הוא רק לחומרא[22].
ז. כמו כן התבטא פעם כי השתיה יתר מן המידה גורם עגמת נפש[23].
היתר השתיה
א. בנוגע לאלה שהגיעו מרוסיה אמר הרבי: אלה שבאו מרוסיה - זה חלק מהדברים שהביאו משם ולא בנקל לבא בטרוניא. אבל מחדש אין צורך בזה וא"צ לשתות בקבוקים שלמים, מספיק כמה כוסיות[24].
ב. הרבי התיר את השתיה יתר מן המידה ב'קידוש' בליל שמיני עצרת בסוכתו של הרב שלום ישעיה דייטש, שבקראון הייטס. (לאחר פטירתו המשיך בנו הרב זלמן יהודה דייטש לערוך ה'קידוש', וכיום ממשיך את הקידוש בנו ר' אברהם משה דייטש) [25].
משפיעים
גם בנוגע למשפיעים מתחת לגיל ארבעים, אסר הרבי את השתיה מעל לרביעית, על אף הטענה כביכול הדבר מסייע להם בהשפעה ומגביר את עניני הנפש האלוקית:
א. "מפיתוי היצר, כמובן, ובמילא – אין העצה לשמוע לפיתוי (שעל-ידי-זה יתגבר עוד יותר, ובמכל-שכן שלא יניח להתוועד באיזה פיתוי אחר, או גם בלא פיתוי), אלא הפכו"[26].
ב. נבהלתי לשמוע, ובצנעה – גרוע מבפרהסיא[26].
פורים
בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני תשכ"ג אמר הרבי כי בנוגע לפורים הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דיעה ליום זה. למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" - בהתוועדות פורים תשכ"ד [27]. אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.
מאוחר יותר, בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"ה[28]. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה [29]. בכמה מהשנים ביקש הרבי שא' מתוך הקהל "יוציא ידי חובה" עד דלא ידע את כל הקהל הקדוש [ואותו א' הי' שותה כמובן למעלה מהגבלה, ע"פ הוראתו המפורשת של הרבי - כו"כ כוסות שלמים בזה אחר זה].
האיסור
הרבי אף הדגיש שוב ושוב במשך השנים כי הגבלת המשקה עומד בתקפה גם בפורים.
א. בשבת פרשת פרה תש"ל אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהיה זה מהבחורים[30].
ב. בפורים תשל"א אחר שביקש שמישהו "ימסור נפשו" לקיים "עד דלא ידע", אמר: "ההצעה ד"לא ידע" יקיימו אחד, שתים, שלוש - אבל לא מהבחורים - כאמור ["הגבלת המשקה"] במקומה עומדת" [31].
ג. בכ"ז סיון תשל"ז אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם "הגבלת המשקה" היא גם בנוגע לפורים: בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה - הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה - שיקיימו את התקנה'[32].
ד. בפורים תשמ"ב אמר: מן הראוי שה"ציבור" כולו יבחר מישהו שימסור נפשו (בכח) ויקיים את החיוב ד"עד דלא ידע" בפועל, ועל ידי זה יוציא י"ח את הציבור כולו. כנראה יהיו כאלו שירצו להתיר לעצמם לשתות יותר מד' פעמים - ולכן, חוזרים ומדגישים שאין הכוונה אליהם![33].
ה. בשבת פרשת תצוה תש"נ אמר: אלא גם בנוגע להתוועדויות במשך המעת לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד"עד דלא ידע", אבל, עם ההגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים [34].
ו. ביחידות באחד השנים אמר להתמים דורון אייזנמן (כיום שליח במירטל ביטש, דרום קרוליינה) כי הגבלת המשקה עומדת בתוקפה הן בפורים והן בשמחת תורה, וכן היה עוד כמה פעמים.
ההיתר
אולם היה ארבע שנים שהרבי צוה שבפורים צריך להיות "עד דלא ידע" כפשוטו, ולומר "לחיים" ללא הגבלות[35].
א. פורים תשכ"ו - צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-770, והכריז כי "כל הפושט יד נותנים לו"! [36].
ב. פורים תשל"ט - צוה לשתות כמה פעמים, והוסיף כי "כל המרבה הרי זה משובח"!
ג. פורים תשמ"א - אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות[37].
ד. פורים תשמ"ט - אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"[38].
המסקנה
מלבד שנים אלו, לא ידוע על איזה היתר מפורש - שיוריד את התקנה המפורשת - בנוגע לפורים.
בשיחת ליל ג' דסליחות תנש"א [39] אמר: ובודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וההתוועדות תהי' דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (על כל פנים אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) - אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")....
ישנם משפיעים הטוענים כי בזה שהדגיש כי "היום [ליל ג' דסליחות] אסור השתיה כי הרי סוף סוף אין זה פורים" שבעצם בזה הוריד הרבי את הגבלת המשקה בפורים. לעומת זאת אומרים משפיעים רבים כי אין זה ראיה כלל להיתר כל שהוא, ואשר לכן איסור השתיה יתר מהמידה אסור גם בפורים. וכמובן אשר על כל אחד לשאול את המשפיע שלו בנידון זה.
כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ"ג אדר תשי"ז "אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח"ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד את עצמו למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח"ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)")[40].
שמחת תורה
בשמחת תורה, ההגבלה במקומה עומדת. אמנם, אירע והרבי הורה לקיים את ההוראה בהתאם ל"מנהג המדינה" במדה כפולה ("דאבל ריישאנס"), דהיינו אמירת "לחיים" שמונה פעמים (על שתי רביעיות של 'משקה')[41].
ראו גם
קישורים חיצונים
- דיון מרתק ועיון בשיחות הקודש בנוגע להנהגה בחג הפורים
- לשמור על גזירת ה'משקה' - פסק דין של חברי בית דין צדק קראון הייטס לקראת שמחת תורה תשע"ב
- גזירת המשקה שו"ת מאת הרב יהודה ליב נחמנסון
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראה לדוגמה שיחת פורים תשי"ט (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי הרבי הריי"צ בריבוי מקומות[דרוש מקור] נגד שתיית המשקה.
- ↑ ראה משיחת שבת פרשת נשא תשכ"ח - שיחות קודש תשכ"ח חלק ב' (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים תש"מ (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ - תורת מנחם תשד"מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. - אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ תשמ"ח - תורת מנחם תשמ"ח חלק ב' עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי - יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)". משיחת שבת פרשת תצא תשמ"ח - תורת מנחם תשמ"ח חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועל אחת כמה וכמה חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" - שייכת ללוט") ועוד.
- ↑ ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש תשכ"ג עמ' 282-3.
- ↑ ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשכ"ג. פורים, שבת פרשת בלק (י"ז תמוז) תשכ"ד. שבת פרשת שמיני (מבה"ח ניסן), י"ב תמוז תשכ"ה. שבת פרשת נח תשכ"ז. יום ב' דחה"ש תשכ"ח. שבת פרשת דברים תש"מ. וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י"ג ניסן, שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשמ"ב. שבת פרשת בלק תשד"מ. שבת פרשת מקץ תשמ"ה. ליל י"ב טבת תשמ"ז. אחרון של פסח תשמ"ח. (ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר הרבי את הגבלת המשקה בתור "ההגבלה הידועה". ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף הרבי במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.
- ↑ ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש תשכ"ג עמ' 282-3. י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב. שיחת אור לי"ב טבת תשמ"ז תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 246-7, ועוד.
- ↑ ראה בשיחת י"א ניסן תשמ"ח - התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 38 בהערה 19 (".. ופשיטא - בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה - לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח - עמ' 173 ("ופשיטא - באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', על ידי זה שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיו"ב"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח תשי"ח ("וכל אחד ואחד באופן המתאים אליו, ז. א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").
- ↑ בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני תשכ"ג (נדפס ב'יגדיל תורה' חלק ג' עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק א' עמ' רסו)): ".. כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת תשמ"ז עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועל כל פנים לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכל אחד ואחד מהם שנהגו כנ"ל.." על דרך זה אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרעז"ס: ".. תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש תשכ"ג עמ' 403). על דרך זה גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה - הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.
- ↑ אם מדובר אודות התוועדות שקשורה עם קדוש של שבת או של יום טוב, אזי הקידוש הוא ענין בפ"ע, ולא נוגע לשלשת הכוסות י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.
- ↑ י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.
- ↑ שיחת אור לי"ב טבת תשמ"ז תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 246-7.
- ↑ שיחות קודש תשל"א חלק ב' עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק ה' עמ' סח').
- ↑ שבת פרשת נח תשכ"ז - שיחת קודש תשכ"ז. על דרך זה אמר בשיחת שבת פרשת בלק (ז' תמוז) תשד"מ (תורת מנחם תשד"מ חלק ג' עמ' 2122): ".. ואם ישנו מישהו שכבר עושה "משהו" - הנה במוצאי יום טוב שולח מכתב ל"770" ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! - אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון - לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח "מכתב"! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל".
- ↑ יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' סיוון תשכ"ח.
- ↑ יום ב' דחה"ש תשכ"ח - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.
- ↑ ליל ט"ו שבט תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.
- ↑ זאת חנוכה תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.
- ↑ ש"פ שמיני תשמ"א שיחות קודש ה'תשמ"א.
- ↑ התוועדויות ה'תשד"מ חלק ג' שבת פרשת בלק.
- ↑ מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.
- ↑ תרגום משיחת שבת פרשת נשא תשכ"ח - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.
- ↑ יום ב' דחה"ש תשכ"ח - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.
- ↑ ש"פ דברים תש"מ שיחות קודש ה'תש"מ.
- ↑ מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.
- ↑ מיחידות הרב אוריאל צימער - ימי מלך חלק ג' עמ' 954.
- ↑ http://www.algemeiner.com/generic.asp?id=2101.
- ↑ 26.0 26.1 תשורה לנישואי משפחות מוזיקנט-וולף, כפר-חב"ד, ל"ג בעומר תשס"ב, עמוד 52.
- ↑ שיחות קודש תשכ"ד עמ' 231.
- ↑ י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.
- ↑ ראה: שיחות קודש תש"ל חלק א' עמ' 658. שיחת אחרון של פסח תשמ"א - שיחות קודש תשמ"א חלק ג' ("אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בעל פי ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב"יינה של תורה", שבזה אין כל חשש. וכיון שעל ידי זה יהיה בודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא בגשמיות"). י"ב תמוז תשמ"ז - התוועדויות תשמ"ז חלק ד' ("ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות - שיוסיפו בלימוד תורת החסידות, פנימיות התורה, הנקראת "יין" ("יינה של תורה"), ושההתמסרות בהלימוד ("אריינוואַרפן זיך") תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה"). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: "מדוע לעשות זאת על ידי כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת על ידי לימוד חסידות בשופי" (מפי המשפיע הרב שלום חריטונוב) ועוד.
- ↑ שיחות קודש תש"ל חלק א' עמ' 657-8.
- ↑ שיחות קודש תשל"א חלק א' עמ' 576.
- ↑ היכל מנחם' חלק ג' עמ' רנח, וכן בשיחות קודש תשל"ז ח"ב.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמ' 975.
- ↑ התוועדויות תש"נ חלק ב' עמ' 372 בההשלמת לשיחה הנ"ל.
- ↑ להעיר אשר היה פעם נוספת שהרבי ציוה שיקיימו "עד דלא ידע", היה זה בש"פ כי תשא תשמ"ה, הרבי אמר שאלו שעדיין לא קיימו "עד דלא ידע" בפורים יוכלים להשלים זאת בשבת (אחר כך דיבר על אנשים מסוימים וציום לקיים "עד דלא ידע").
- ↑ ובעצם גם אז לא ביטל הרבי את ההגבלה על אלו שפחות מגיל ארבעים. הרבי מזג משקה, אבל לכל אחד רק מעט, כמו שנותן בכוס של ברכה, ומי שקיבל כבר לא קבל שוב.
- ↑ פורים היה ביום שישי עש"ק פרשה צו, אחר מנחה נכנס הרבי שוב - באופן פתאומי - לזאל למעלה ואמר מאמר דא"ח ד"ה "ליהודים היתה אורה". רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר הרבי לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.
- ↑ בשיחת פורים תשמ"ט אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים - על כל פנים בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש").. ועל דרך זה בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע".. מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיו"ב), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויהי רצון שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת שבת פרשת תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת שבת פרשת ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).
- ↑ תורת מנחם תנש"א חלק ד' עמ' 298.
- ↑ נדפס באגרות קודש חלק י"ד עמ' תקיח-ט. על דרך זה ראה בשיחת מוצאי ט"ו מנ"א תשמ"ט –ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' ("וכמדובר כמ"פ שהדבר תלוי ברצונו - שבאם רוצה באמת לא נוגע כמות המשקה (כרצון נפש הבהמית שלו שרוצה יותר ממה שמקבל), וגם על ידי כמות קטנה אפשר לפעול ענין השמחה".
- ↑ שיחת שמחת תורה תש"ל - תורת מנחם חנ"ח עמ' 163.