יעקב אריה שמולביץ

הרב יעקב אריה שמולביץ (כ"ג טבת תשכ"ד-ח' שבט תשע"ד) היה שליח ומנהל בית חב"ד בעיר בית שאן ורב בתי הספר בעיר. היה אהוד על כלל חסידי חב"ד, השתתף בכתיבת שבועון בית משיח, ועסק בפרסום בשורת הגאולה של הרבי.

תולדות חיים

הרב שמולביץ בצעירותו

נולד בבלגיה בכ"ג טבת תשכ"ד לרב קלמן ורחל שמולביץ. בגיל 4 עלה יחד עם הוריו לארץ, ובצעירותו למד בישיבת ‘איתרי' בשכונת ‘תלפיות' בירושלים. בישיבה התוודע לתורת חסידות חב"ד באמצעות ההתוועדויות ושיעורי התניא שנמסרו במחתרת מפי הרב בערל שור^[1]. בעקבות ההתוועדויות והשיעורים החל לנהוג במנהגי חב"ד, ובתוכם הליכה למקווה מידי בוקר. למקווה היה הולך יחד עם חברים נוספים בכפר הערבי בית צפפא.

בסיום שיעור ג' רצה לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך התלבט קשות, ושאל את הרבי כיצד לנהוג. במכתב ענה לו הרבי: "ההכרח ללמוד החסידות בזמננו הרי מובא באריכות בקונטרס עץ החיים ובכ"מ [=ובכמה מקומות]". המילה האחרונה "ובכ"מ" עוררה ויכוח במשפחה מה הכוונה. ההורים טענו כי המשמעות היא "ובכל מקום", שלא חייבים ללמוד חסידות דווקא בתומכי תמימים.

בשנת תש"מ למד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ולאחר מכן בשנת תשמ"ד למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', שם היה ליד ימינו של מזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר והתמנה לחבר בועד המסדר.

במהלך השנים התקרבו גם הוריו ואחיו אליעזר, כיום שליח באור עקיבא.

שליחותו בבית שאן

את החלטתו להצטרף לשלוחי הרבי, קיבל בשמחת תורה של שנת תשד"מ (כאשר שהה ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'), בעקבות דבריו המרעישים של הרבי ^[2] החליט לקבל על עצמו לצאת לשליחות^[3]. כאשר חזר לארץ ריכז את הקייטנה של ילדי אנ"ש בצפת.

מיד אחרי שבא בקשרי השידוכין, כתב יחד עם רעייתו לעתיד, לרבי מלך המשיח שברצונם לצאת לשליחות. במכתב הוצגו כמה אופציות, ביניהם גם אפשרות של לימוד בכולל. תשובת הרבי הגיעה לאחר כמה ימים: הרבי הקיף בעגול את "בית שאן" והוסיף: "אזכיר על הציון. שיהיה בשעה טובה ומוצלחת בהרחבה בגשמיות וברוחניות". לאחר שיצאו לשליחות הם קיבלו עידוד כספי ונפשי מהרבי במשך זמן רב.

בתקופה הראשונה שלו בשליחות, קיבל סיוע רב משלוחי הרבי בעפולה הרב שלמה סגל ואחיו הרב חיים שלום סגל, והמשיך להכיר להם טובה על כך גם שנים רבות לאחר שהתבסס בשליחותו.

במהלך שנות שליחותו בבית שאן, התמנה כרב בתי הספר, ויצר קשר אישי קרוב עם אנשי העיר והתחבב על כולם.

במשך השנים תשס"ז - תשע"א כתב הרב שמולביץ מדור קבוע, בשבועון בית משיח, בשם "סיפורים מבית חב"ד" - בהם כתב סיפורים של שלוחים ברחבי העולם^[4].

בשנת תשס"ט כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים בחמרה^[5].

פטירתו

בתשע"א חלה הרב שמולביץ במחלה ממארת ולאחר טיפולים החלים ממנה^[6]^[7]. שנה לאחר מכן תקפה אותו המחלה פעם נוספת, ובבוקר ח' בשבט תשע"ד השיב הרב שמולביץ את נשמתו ליוצרה לאחר שנזדכך בייסורים^[8].

בימים בהם נלחם במחלה הוכרז על הקמת מקווה חב"ד בבית שאן לרפואתו^[9].

עם פטירתו פירסמה עריית בית שאן מודעת אבל אחר מיטתו:

שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
פרמטרים [ גרשיים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

עיריית בין שאן עובדיה ותושביה משתתפים באבלה הכבד של משפחת שמולביץ הנכבדה על פטירתו של ראש המשפחה, איש החסד ומידות טובות אשר מסר נפשו להפצת היהדות, אהבת האדם והארץ במשך שלושים שנה כשליח חב"ד בבית שאן הרב יעקב שמולביץ.
כולנו בוכים על הסתלקותו בטרם עת של אחד מאבני היסוד ומעמודי התווך של העיר בית שאן, ממקימי עולה של חסד ונתינה אין סופית בעירנו, איש שהרבה בשמחה והביא אור לקרובים והרחוקים. בין שאן מבכה את מותו של חבר יקר שהפך לסמל ודוגמא באהבת הזולת ואהבת ישראל ששימשו שקעה אך אורו בוקע כזוהר הכוכבים

במקביל, המועצה הדתית בבית שאם הוציאה גם היא מודעת אבל עם הכותרת "אבד צדיק מן הארץ". ההערכה אליו חצתה עדות ומגזרים, ותושבי העיר התגייסו לעזרת המשפחה, ובראשם רב העיר הרב יוסף יצחק לסרי, שיצא בקול קורא מיוחד בו העלה על הכתב את התרשמותו העמוקה ממסירות נפשו של השליח שהמשיך לעסוק בפעולותיו גם ברגעים הקשים ביותר^[10].

עם סיום השבעה, התקיימה ועידה טלפונים של שלוחי הרבי בארץ, מתוך מטרה להעלות על נס את פועלו, ולהתחזק בהתמסרות לעניניו של הרבי ולאהבת הזולת כפי שהקרין על כל מי שנפגש עימו^[11].

הנצחה

שלט ההנצחה על גבי קיר המקווה

בז' באדר א' נחנך מקווה חב"ד בעיר, לעילוי נשמת הרב יעקב שמולביץ, שהמקווה נבנה ביוזמתו^[12].

בי' באדר א', לציון ה'שלושים' אורגן כנס זיכרון לתושבי בית שאן. בכנס השתתפו מאות מתושבי העיר, ו"הראשון לציון" הרב יצחק יוסף.

במהלך הכנס הודיע ראש העיר מר רפאל בן שיטרית כי העיריה החליטה להקצות שטח לבניין בית חב"ד בצורת 770 שיונצח לזכרו, ועל פתיחת גני חב"ד בעיר. כמו כן הוכרז כי בנו, הרב שלום בער שמולביץ ימלא את מקומו בשליחות בעיר.

באירוע חולק 'תשורה' קונטרס "זכר זאת ליעקב"^[13] בו מקבץ מאמרים תורניים, דברי חיזוק וזכרונות לדמותו של השליח, שהעלו על הכתב רבנים, ידידים ובני משפחה. בסוף הקונטרס צורף מכתב מיוחד של הרבי לרב שמולביץ עם הסיפור שמאחורי המכתב, שיחה של הרבי ומאמר מרטיט פרי עטו של הרב שמולביץ.

אירוע נוסף נערך לנשים בו השתתפו מעל 300 נשים^[14].

בתי ספר רבים ברחבי בית שאן והסביבה שהרב שמולביץ כיהן כרבם הקדישו ויזמו פעילויות רבות לזכרו והנצחתו. בבית הספר הממלכתי דתי "קשת יונתן" ובתלמוד תורה האזורי פתחו לעילוי נשמתו במבצע לימוד משניות בעל פה. בנוסף הוקדש קיר הנצחה בבתי הספר, ובאתר נפתח פורום 'זכרונות מהרב יעקב' בו מספרים הילדים על חוויותיהם סביב מעגל השנה וסיפורים ששמעו מהרב יעקב^[15]. בבית הספר "תחכמוני" החלו לארגן ערבי נשים והפרשות חלה לעילוי נשמתו.

במלאות שנה לפטירתו תכננה עיריית בית שאן לקרוא כיכר מרכזית בעיר על שמו "כיכר הרב שמולביץ" לבקשת המשפחה הכיכר נקראה "כיכר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לע"נ שליח הרבי לבית שאן הרב יעקב שמולביץ". הכיכר נמצאת על כביש 90 קרוב לבית משפחת שמולביץ.

משפחתו

סט הספרים סיפורים מבית חב"ד

ילדיו

הרב שלום בער - לשעבר ר"מ ומשפיע בישיבת חב"ד בנווה צדק, תל אביב, כיום ממלא מקום אביו בבית שאן.
ר' מנחם מענדל.
ר' שניאור זלמן.
הת' יוסף יצחק
הת' שלמה חיים

חתניו

הרב שמואל אופן.
הרב שלום דובער בלוי - משלוחי הרבי בבית שאן.
הרב יעקב לנדא - ר"מ בחח"ל צפת.
הרב מנחם מענדל לנג - משלוחי הרבי בבית שאן.
הרב שלמה דיקשטיין - משלוחי הרבי בבית שאן.

ספריו

סיפורים מבית חב"ד, ד' כרכים. יצאו לאור לראשונה כתשורות לשמחות בר מצווה וחתונה במשפחתו, ולקראת כינוס השלוחים תשע"ו, הודפסו בהוצאה חדשה ונמכרו כסט^[16].