788 איסטרן פארקווי
בנייני המשרדים 784-788 איסטרן פארקווי הינם שני בנייני משרדים צמודים בני ארבע קומות הממוקמים צמוד ל-770, בהם מרוכזים רוב המשרדים הרשמיים של תנועת חב"ד, ובמרתפם המחובר שוכן הזאל הגדול המשמש לתפילות ולהתוועדויות עם הרבי.
בעבר, פעל במקום בית דפוס שנועד לאפשר הוצאה לאור מהירה של קונטרסים וחוברות על פי בקשתו של הרבי, ולספק את הצורך בהדפסה בשעות ובזמנים לא נוחים.
הארגונים הפועלים מבנייני משרדים זה כיום: מרכז לעניני חינוך, jem, ועד הנחות בלה"ק, ועד שיחות באנגלית, דפוס עזרא, ועד תלמידי התמימים העולמי, ועוד.
היסטוריית הבניין
בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788.
עד שנת תשכ"ה שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי.
בחורף שנת תשכ"ה נקנו המבנים. הקניה התבצעה על ידי ר' אהרון קליין שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.
יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ליחידות והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.
הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, כולל חב"ד) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות למרכז לעניני חינוך.
לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.
השימוש בבניין
קומת המרתף והראשונה
בחודש אלול שנת תשכ"ז החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו בחודש תשרי של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת תשכ"ח[1], וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.
בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת תשל"ג, במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ההתוועדויות, ויעניק שדה ראיה רחב יותר.
בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה לעזרת נשים.
בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את כולל תפארת זקנים בקראון הייטס כשהכניסה אליו היא מרחוב קינגסטון.
הקומה השניה
הקומה השלישית
מעלתו של הבניין שהיה צמוד ל-770, איפשרה להקים במקום בית דפוס מקומי, ששימש לצורכי הדפסת תורתו של הרבי וכותרי דפוס שהודפסו בהוראתו בלבד. באותם שנים, הרבי הוציא את הגהותיו על השיחות ועל המאמרים בבוקרו של יום שישי, ובמהלך השעות המעטות שעד לכניסת השבת היו חברי המערכת צריכים להספיק לסדר את כל השיחה מחדש, ולהדפיס אותה במאות עותקים.
מכיון שלא היה בנמצא אף בית דפוס שהיה יכול לשרת באופן מיידי את צוות ההוצאה לאור של תורת הרבי, הוכשרה חצי מהקומה השלישית לשמש כבית דפוס, שפעל בבניין עד שנת תשס"ה.
שימושים נוספים בבית הדפוס היו כאשר הרבי התחיל לחלק קונטרסים בכמויות גדולות שמעולם לא היה ניתן לאמוד את המספרים מראש, ובמשך כל זמן החלוקה עמלו המדפיסים בקומה השלישית להדפיס חוברות נוספות, וכך במהלך החלוקה היו מעבירים ארגזים נוספים של קונטרסים טריים דרך החלון של עזרת נשים קינגסטון עד לסיום החלוקה.
הקומה רביעית
בצידה החיצוני של הקומה הרביעית הפונה לרחוב קינגסטון שוכנים משרדי ועד הנחות בלה"ק. משרדים אלה עברו שיפוץ מאסיבי בשנת תשס"ז. ולצידם משרדי שיחות אין אינגליש.
שריפה בבנין
באור ליום חמישי כ"א בטבת תשמ"ג, פרצה שריפה מסתורית בבית הדפוס של ועד להפצת שיחות הממוקם בבניין, ומכיון שהשריפה פרצה בשעת לילה מאוחרת מכבי האש קיבלו דיווח מאוחר על השריפה, ועד שהם הצליחו להשתלט על הלהבות, כילתה האש את כל מכונות הדפוס.
כאשר הודיעו לרבי על מה שהתרחש, השיב הרבי: "יהי רצון שיקויים בהם מאמר קדושי עליון (שאחרי שריפה מתעשרים) המפורסם וכו' ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט מהצלחתם רבה בהפצת המעינות חוצה וכו'".
בהתוועדות שהתקיימה בשבת שלאחר מכן, הרבי קישר את השריפה עם העיכוב בבניית המקווה טהרה החדש לנשים, שהובטח על ידי מספר עסקנים בשכונת קראון הייטס, דבר שגרם למספר נשים להיפצע בעקבות טבילה במקווה מסוכן הנתון בתהליכי בנייה[2].
שימושים נוספים בבניין
בעת מעמדי תהלוכות ל"ג בעומר הנערכים ברחוב איסטרן פארקווי, משמש הבניין כחזית ענק לתליית שלטים וכרזות הקשורות עם נושא התהלוכה, ולתליית י"ב הפסוקים. כך גם במעמדים וכינוסים שונים המתקיימים ברחבת 770, משמשת חזית הבנין כבסיס לתליית שלטים ודגלים גדולים.
קישורים חיצוניים
- רצף אירועים או רמז משמים?!... - תיאור המאורעות סביב השריפה בבניין בשנת תשמ"ג
הערות שוליים
- ↑ הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.
- ↑ הקטע הרלוונטי מהשיחה: "ישנו עניין עליו אני זועק עליו כבר יותר ממאה פעמים ואחת. כבר שלוש שנים שאני מדבר בקשר לבניית המקווה, ולפועל, עושים אסיפות וטוחנים את העניין שוב ושוב, אבל לסיים בפועל את בניית המקווה - לא סיימו. לאחר שכל זה לא עזר - אירע מקרה לא טוב עם אחת הנשים, ואף על פי כן - לא נגע ולא פגע! אחר-כך אירע מקרה דומה עם אשה שנייה, ולא נגע ולא פגע! גם כאשר אירע מקרה כזה עם אשה שלישית - לא נגע ולא פגע! אחר כך פרצה שריפה גדולה רחמנא ליצלן, ואף על פי כן... לא נגע ולא פגע!"