הרב נתן וולף (מכונה נוסקע, יליד שנת תש"ג, 1943) הינו מנהל ומשפיע בישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד וחבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

קובץ:נתן וולף2.jpg
הרב וולף צועד בתהלוכת ל"ג בעומר בנחל'ה

תולדות חיים

 
בתמונה קבוצתית בסיום ההתוועדות בחג הפורים תשס"ג בקבינט הבטחוני במשלחת של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. בתמונה נראים מימין לשמאל: מר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' שלמה קאליש, יו"ר אגו"ח הרב שלוימק'ה מיידנצ'יק, הרב שמואל גרייזמן, אריאל שרון, ר' ישראל מיידנצי'ק, ר' מאיר זיילר, ר' אברהם מיידנצ'יק, הרב משה נפרסטק, הרב וולף ור' שניאור זלמן ברגר

נולד בא' ניסן תש"ג לאביו הרב אפרים וולף, ולאמו מרת פסיה. כבר בהיותו בחור נודע כ"עובד", ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו של ר' שלמה חיים קסלמן.

בשנת תשכ"ו ייסד יחד עם ר' שלמה זרחי ר' אפרים פיקרסקי ר' יהודה לייב שפירא ר' שלום בער לויטין ר' יהושע דוברבסקי ור' אברהם יצחק ברוך גרליצקי את ועד הנחות התמימים.

כאשר למד אצל הרבי בשנת הקבוצה נכנס יהודי לא חב"דניק ל-770 ושאל את הבחורים שאלה תורנית כל שהיא, על מנת לבדוק את היקף ידיעותיהם בלימוד. ר' נתן ענה לו שהתשובה לשאלה זו נמצאת ב'פני יהושע' במסכת מגילה. לאחר שאותו יהודי יצא, שאלו אותו חבריו היכן רכש את הבקיאות הזו, והוא השיב שבאחת ההתוועדויות דיבר הרבי על כך שאסור לבטל את הזמן. וממילא כשעמד וחיכה שיתחילו מנחה, הוא פתח את הספר הראשון שעמד מולו.

לאחר נישואיו עם מרת פנינה למשפחת הגר נמנה על הקבוצה המייסדת של נחלת הר חב"ד, וקיבל לידיו את ניהול מוסדות החינוך החב"דיים המקומיים לבנים, בהם התלמוד תורה וישיבת בית הר"מ.

על פי השמועה, כאשר טען אחד החסידים בפני הרבי שאין כיום מי שעובד בעבודת התפילה כראוי, שלח אותו הרבי לנחלת הר חב"ד כדי שיראה כיצד הרב וולף מתפלל[1].

בשנת תשס"ב מונה על ידי הרב שלמה מיידנצ'יק כחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש יחד עם עוד שלושה מנהלי מוסדות נוספים (הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב שלמה רסקין והרב חיים יוסף גינזבורג).

משפחתו

בניו

הערות שוליים