הלל

ערך זה עוסק בהוספה לתפילה בימי חג ומועד. אם התכוונתם לפירוש אחר, ראו הלל (פירושונים).

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

תפילת ההלל היא הוספה לתפילה הנאמרת בימי חג ומועד לאחר תפילת שמונה עשרה, בה אומרים מזמורי תהילים^[1] בתוספת ברכה בהתחלה ובסוף.

אמירת ההלל

עוד קודם קביעת נוסח התפילה על ידי חז"ל, נאמרו פרקי ההלל בבית המקדש בזמן הקרבת קרבן הפסח, אך ללא ברכה לפניו ולאחריו. בהמשך, כזכר לכך, נקבעה אמירתו כחלק מנוסח הגדה של פסח^[2].

כאשר תקנו חז"ל את נוסח התפילה, קבעו לומר את ההלל בתפילת שחרית של ימי המועדים: היום הראשון של חג הפסח, שבועות, ימי חג הסוכות ושמיני עצרת ובשמונת ימי חנוכה. בימים אלו תקנו חז"ל לגמור את ההלל, מבלי לדלג על חלק מהפרקים.

בשונה ממנהג ארץ ישראל בתקופת התנאים^[3], נקבע המנהג בבבל לקרוא את ההלל גם בראש חודש, אך לדלג על שני חצאי פרקים באמצעו^[4].

בנוסף, גם בכל ימי חג הפסח מלבד יומו הראשון קוראים את ההלל בדילוג^[5].

בראש השנה ויום כיפור אין אומרים הלל כלל, משום שהם ימי דין^[6], וכן אין אומרים הלל בפורים^[7].

חיובו וברכותיו

בספרי הפוסקים מופיעה מחלוקת נרחבת אם אמירת ההלל היא מצווה מדאורייתא או מצווה דרבנן^[8].

בתורת החסידות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים

↑ פרקים קי"ג-קי"ח.
↑ אך אין מברכים עליו היות ולא אומרים אותו בהמשך אחד, אלא חלק קודם הסעודה כחלק מ'מגיד' וחלק בסיומו של ליל הסדר.
↑ כפי שמשמע מלשון התוספתא בסוכה (ג, ב), תלמוד ירושלמי מסכת סוכה פרק ד' הלכה ה', מסכת סופרים פרק כ' הלכה ט', ועוד.
↑ במסכת תענית (כח, ב) מסופר שרב הגיע לבבל וראה שהם קוראים את ההלל בראש חודש וחשב להפסיקם, היות ואין חיוב לומר הלל ביום זה, אלא שכאשר ראה כיצד הם מדלגים על קטעים ממנו - החליט שלא להפסיקם.
↑ במסכת ערכין (י, א) נכתב שהטעם הוא מכיון שזהו חג אחד ארוך שמקריבים בו אותו קרבן, ולכן לא אומרים בשאר הימים הלל נפרד, ובמדרש מופיע טעם נוסף, היות ובשביעי של פסח נהרגו המצרים בים סוף, ולכן אין לשמוח, בהתאם לנאמר "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?".
↑ במסכת ערכין (י, ב).
↑ נאמרו לכם מספר טעמים: א. היות והנס לא נעשה בארץ ישראל. ב. הישועה לא הייתה שלמה, "אכתי עבדי אחשורוש אנן". ג. קריאת מגילת אסתר מהווה תחליף לאמירת ההלל.
↑ בכללות, ישנם ארבע שיטות: א. לפי הרמב"ם, כל הלל הוא מדרבנן. ב. לפי ספר הלכות גדולות ורבי דניאל הבבלי, כל הלל הוא מדאורייתא. ג. לפי הרמב"ן ההלל בימים טובים הוא מדאורייתא ואילו ההלל בחנוכה הוא מדרבנן (סהמ"צ שורש א'). ד. לפי החתם סופר ההלל בימים טובים הוא מדרבנן, וההלל בחנוכה הוא מדאורייתא (בשו"ת יו"ד סי' רל"ג).

[1] פרקים קי"ג-קי"ח.

[2] אך אין מברכים עליו היות ולא אומרים אותו בהמשך אחד, אלא חלק קודם הסעודה כחלק מ'מגיד' וחלק בסיומו של ליל הסדר.

[3] כפי שמשמע מלשון התוספתא בסוכה (ג, ב), תלמוד ירושלמי מסכת סוכה פרק ד' הלכה ה', מסכת סופרים פרק כ' הלכה ט', ועוד.

[4] במסכת תענית (כח, ב) מסופר שרב הגיע לבבל וראה שהם קוראים את ההלל בראש חודש וחשב להפסיקם, היות ואין חיוב לומר הלל ביום זה, אלא שכאשר ראה כיצד הם מדלגים על קטעים ממנו - החליט שלא להפסיקם.

[5] במסכת ערכין (י, א) נכתב שהטעם הוא מכיון שזהו חג אחד ארוך שמקריבים בו אותו קרבן, ולכן לא אומרים בשאר הימים הלל נפרד, ובמדרש מופיע טעם נוסף, היות ובשביעי של פסח נהרגו המצרים בים סוף, ולכן אין לשמוח, בהתאם לנאמר "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?".

[6] במסכת ערכין (י, ב).

[7] נאמרו לכם מספר טעמים: א. היות והנס לא נעשה בארץ ישראל. ב. הישועה לא הייתה שלמה, "אכתי עבדי אחשורוש אנן". ג. קריאת מגילת אסתר מהווה תחליף לאמירת ההלל.

[8] בכללות, ישנם ארבע שיטות: א. לפי הרמב"ם, כל הלל הוא מדרבנן. ב. לפי ספר הלכות גדולות ורבי דניאל הבבלי, כל הלל הוא מדאורייתא. ג. לפי הרמב"ן ההלל בימים טובים הוא מדאורייתא ואילו ההלל בחנוכה הוא מדרבנן (סהמ"צ שורש א'). ד. לפי החתם סופר ההלל בימים טובים הוא מדרבנן, וההלל בחנוכה הוא מדאורייתא (בשו"ת יו"ד סי' רל"ג).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]