ועד להפצת שיחות
ועד להפצת שיחות תפקידו הוא לערוך, להדפיס ולהפיץ את שיחותיו המוגהות של הרבי, הועד הוקם בשנת תשכ"ז, ועד היום פעיל בהפצת שיחות של הרבי ועריכת ספרים חדשים.
הקמת הועד ומהותו
הפצת שיחותיו של הרבי החלה כבר בשנת תשי"א, עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי, במטרה להפיץ את שיחותיו של הרבי בין החסידים ברחבי העולם ובכך לגרום לקהילות אנ"ש להכיר יותר את הרבי ולבקש ממנו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בין ראשי העוסקים בהפצת השיחות באותה תקופה היה הרב יואל כהן, שמאז ואילך עסק לאורך כל השנים בהעלאת דבריו של הרבי על גבי הכתב.
מצד הרבי, הגהת השיחות במסגרת 'לקוטי שיחות' החלה לראשונה לקראת חג השבועות תשי"ח. הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה בבתי כנסיות, במסגרת הקהלת קהילות. היוזמים היו צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית. בתחילה עבדו על השיחות ר' אוריאל צימר (חלקים א'-ב') ור' יואל כהן (חלקים ג'-ד').
בשנת תשכ"ז התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב בן ציון שם טוב קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל המרכז לענייני חינוך, הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב, הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים קה"ת, לכן פעילותו לא תתוקצב על-ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על-ידי צא"ח ניתנה אחר-כך לועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.
כאשר הכניסו דוגמא לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את השער המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על-ידי הועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת (במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו 'ועד שיחות באנגלית', 'היכל מנחם' ועוד.
הוצאה לאור
[[קובץ:התוועדות לרגל הדפסת הספר ליקוטי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות ב-770 לרגל הדפסת מהדורה חדשה של ליקוטי תורה בשנת תשד"מ בהוראת הרבי]] הועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הועד בבניין המשרדים הצמוד ל-770, אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר בשכונה.
חברי הועד
בראש המערכת עומדים הרב נחמן שפירא והרב יעקב לייב אלטיין. חברי המערכת הינם הרב אלימלך צוויבל, הרב אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי, והרב חיים שלום דובער ליפסקר. בכמה שנים גם עזרו הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב יהודא לייב שפירא, הרב שניאור זלמן וילשנסקי, הרב אריה לייב קפלן, והרב דוד אולידורט. חברים נוספים של הוועד, והממונים על ההוצאה לאור הם הרבנים שניאור זלמן חנין והרב שלום יעקבסון.
הספרים העיקריים עליהם עבדו הועד הינם ספרי הלקוטי שיחות. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הועד, הועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה מגיה את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.
הספרים שבהוצאת הועד
במהלך השנים, ערך הועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:
- סט לקוטי שיחות - בשנים האחרונות יצא לאור הלקוטי שיחות ערוכים לפי סדר הפרשיות הנקראים לקוטי שיחות פרשיות.
- סט לקוטי שיחות מועדים הכולל שיחות מוגהות המסודרות לפי חגי ומועדי ישראל, לעת עתה יצאו לאור 11 כרכים[1].
- סט ביאורים לפרקי אבות - ביאורים על מסכת אבות.
- סט ספר המאמרים באתי לגני - כל מאמרי באתי לגני של הרבי.
- סט ביאורים לפירוש רש"י על התורה.
- סט הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים.
- סט לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח.
- ספר חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה.
- סט חידושים וביאורים בגאולה ומשיח.
- סט ספר המאמרים - מלוקט - כל המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.
- ספר המאמרים - מלוקט - גאולה ומשיח.
- ספר אוצר חידושים בש"ס כרך א' על מסכת סנהדרין מאת הרב שלום דוב וולפא.
- סט ספר השיחות - כל השיחות משנות תשמ"ז-תשנ"ב שהוגהו על ידי הרבי.
- סט ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב (ויקרא נ"א-ויקהל נ"ב) במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים.
- חומש אור מנחם.
- תהילים תהלות מנחם.
- בשורת הגאולה.
- שידוכים ונישואין - ליקוט הוראות מנהגים ביאורים, שיחות וכתי"ק בנושא.
- מידי שנה מוציא הועד ספר חדש על הפרק תהילים של הרבי בשם "קובץ י"א ניסן" (עם ציון השנה).
מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות בעניני גאולה ומשיח.
