מיהו יהודי

גרסה מ־05:59, 25 ביולי 2016 מאת שלום (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "רוסיה " ב־"רוסיה ")
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חסרים פרטים רבים ומרכזיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מיהו יהודי הוא שמו של המאבק אותו ניהל הרבי לתיקון חוק השבות להכרה בגיור כהלכה בלבד, לעומת הנוסח הקובע שיהודי הוא מי שהתגייר ללא איזכור המילה כהלכה, דבר המהווה פרצה שיכולה להביא להתבוללות.

מגישים לראש הממשלה יצחק שמיר את עצומת המליון לתיקון החוק

המאבק לתיקון החוק החל בשנת תש"ל ונמשך עד היום.

נושא המאבק

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מדינת ישראל נדרשה להגדיר ברורות מיהו יהודי בקשר לכמה מחוקיה: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני נישואין גירושין ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות. אולם מחוקקי החוק לא היטיבו להגדיר בחוק את ההגדרה הברורה למושג יהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להדרגת זהותו של היהודי בחוק.

כבר בראשית קומה של המדינה ראה ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, לצורך כך שלח לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית וכך אנכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה". בשנת תש"ל בעקבות דיונים שעלו בבתי המשפט אודות יהדותם של כמה מהעולים לארץ הגישו סיעת המפד"ל הצעה לתיקון החוק. בעקבות זאת הוכנס התיקון סעיף 4ב: "לענין חוק זה, 'יהודי' הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".[1] ניסוח החוק ותיקונו גררו דיונים רבים בקרב רבני ישראל על נחיצות תיקונו והגדרתו באופן ברור.[דרושה הבהרה]

במשך השנים פעל הרבי רבות למען תיקון החוק. כבר בשנת תשי"ט בעת משאל הרבנים של בן גוריון ענה לו הרבי במכתב ארוך ומפורט:

במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:

דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.

האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"[דרוש מקור: פורים תשמ"ד(?)]. מיד עם תיקון החוק בהתוועדות פורים תש"ל נשא שיחה ובה הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם ליגיטמיים.[דרושה הבהרה]

הרבי הסביר[דרוש מקור] שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.

ראשי המאבק

יו"ר הועד למען שלימות העם היה הרב יהודה פלדי. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב נחום טרבניק על ידי הרבי למלא את מקומו.

הזדמנויות שחלפו

בשנת תשל"ז, כאשר הליכוד בראשות מר מנחם בגין תפס את הגה השלטון, נראה היה כי כעת הגיעה הזדמנות לתקן את החוק. ואכן אגודת ישראל התנתה את כניסתה לקואליציה בתיקון החוק. בגין הבטיח להשתדל לתקן את החוק, אך בפועל לא עשה מאומה. שש שנים לחמו חסידי חב"ד בדרכים שונות, על פי הוראות הרבי, למען תיקון החוק, אך ללא הצלחה.

שבועיים לפני פטירת הרב נחום טרבניק, ביום י"ט באלול תשמ"ג, התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק ‘מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק ‘מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

התבטאות נדירה

בל"ג בעומר תש"ל השתתף הרבי ב'פאראד' שנערך בחצר 770. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מרוסיה כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת. העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך התוועדות שהתקיימה בשבת פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!.

כנס עסקני אנ"ש

כנס עסקני אנ"ש בנושא מיהו יהודי התקיים בכ"ז תשרי תשל"א בהשתתפות מאות מאנ"ש[2].

בין המשתתפים: הרב שניאור זלמן גרליק, הרב דוד חנזין, הרב נחום טרבניק, הרב משה אשכנזי, הרב אפרים וולף, הרב זושא וילמובסקי, הרביעקב דב כץ , הרב משה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב זושא פויזנר, הרב זלמן גופין, הרב ברק'ה וולף, הרבחנוך גליצנשטיין, הרב שמואל גורביץ, הרב ראובן דונין, הרב בן ציון ליפסקר ועוד.

תפקיד השלוחים

בתקופת כינוס השלוחים תשמ"ח הרבי הזמין את הרב אברהם שם טוב ליחידות, והורה לו לדבר במשך הכינוס על כך שכבר הגיע הזמן שלא צריכים להתעסק עוד בכך[דרוש מקור], אולם בעקבות זאת שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו. הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו. רק שנה לאחר מכן כאשר הבהיר הרבי את דעתו (כדלהלן) התברר למפרע שלא מעצמו אמר זאת.

בשיחת כ"ד טבת תשמ"ט [3] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, ועל פי השמועה המדובר היה בענייני שלימות הארץ, ובין הדברים אמר הרבי:

כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיו"ב - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...

הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים - עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ - הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה - הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן - אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - עאכו"כ רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם - הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות - לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים."

במענה כמה ימים אח"כ[4] כתב הרבי:

"1) (כבר נדפס) זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת וכו'

"2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו היפך אופן שליחותם

"3) באם הצד השני אומר - שרוצה רק לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע וכיו"ב

"4) כבר אמרתי (ונדפס) - שלמעשה אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של 40 שנה באה"ק

"5) אלא שיש כאלה שרוצים להכניס לשם מחלוקת יותר

"6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם

"7) כהנ"ל פשוט

"8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו ביניהם ואין הכרח לערב אותי בזה

"9) ודחוף"

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. [/he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA חוק השבות] אתר ויקיטקסט.
  2. מטכסים עצה על מיהו יהודי, באתר שטורעם נט.
  3. אתר שטורעם
  4. תשורה גרונר-פינסון תשע"ד עמוד 8