בלארוס

גרסה מ־05:59, 22 ביולי 2016 מאת שלום בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה " ב־"מלחמת העולם השניה ")

בֵּלָארוּסעברית: רוסיה הלבנה. בבלארוסית וברוסית: Белару́сь, ברוסית גם: Белору́ссия) היא מדינה שהייתה שייכת בעבר לברית המועצות ועם התפרקות ברית המועצות קיבלה את עצמאותה. המדינה גובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

בעבר היו קיימות בבלארוס קהילות יהודיות מפוארות, אך נכחדו עם הדורות, במלחמת העולם השניה ובתקופת שלטון הקומוניסטים. עם פתיחת שערי ברית המעוצות החלה היהדות להתרומם בעזרת שלוחי הרבי, ופעילים במדינה מוסדות חינוך וארגונים יהודיים פעילים. מספר היהודים כיום על כ-12,000.


מקור השם

פירוש השם "בלארוס" הוא "רוס הלבנה". לעתים קרובות היא עדיין נקראת בעברית ובשפות אחרות "רוסיה הלבנה".

יש הטוענים כי היא מכונת "רוסיה הלבנה" על שם עצי הבריוזה הרבים שבה, עצים אלו לבנים בגזעם ועל כן השם תואם למראה המדינה.

היסטוריה

בשנות הד' אלפים לבריאת העולם החלו להתיישב בשטחה של בלארוס עמים סלאביים, והחלו לקום המדינות הסלאביות, פולוצק, טורוב וסמולנסק.

בסוף שנות הד' אלפים נכבשה על ידי "הדוכסות הליטאית הגדולה", ונובהרדוק הפכה לבירתה. בשנת ה'שכט התאחדה בלארוס ב"איחוד הפולני-ליטאי", ולאחר שהאיחוד התפרק, בשנת ה'תקנ"ה עבר שטחה של באלרוס לאימרפיה הרוסית, ותושביה נאלצו להתנצר.

כחלק מברית המועצות

בשנת ה'תרפ"ב הפכה לאחת מהמייסדות של ברית המועצות. חלקה המערבי של המדינה דהיום, מחוזות בריסק, גרודנא, ווילנה סופחו לפולין. בשנת תרצ"ט פלשו הסובייטים למזרח פולין (מערב בלארוס) וסיפחו אותו. השטח חולק בין בלארוס ואוקראינה, ווילנה סופחה לליטא שסופחה גם היא לברית המועצות. הסובייטים הפקיעו את שטחי האדמה מהאיכרים והפכו את המשקים לממשלתיים. חלק גדול מהאיכרים הוגלה כעבור זמן קצר לסיביר.

במלחמת העולם השניה

במלחמת העולם השניה הייתה בלארוס אחד האזורים הסובייטיים שנפגעו באופן הקשה ביותר. חלקיה המערביים נכבשו על ידי הנאצים, וכרבע מתושביה (יהודים ולא יהודים) נספו. בסיום המלחמה נותרה המדינה עיי חרבות ונזקקה לשיקום ארוך.

עם התפרקות ברית המועצות בשנת תשנ"א (1991) קיבלה בלארוס את עצמאותה.


יהודי בלארוס

היהודים הראשונים התיישבו במערב בלארוס בערים הרודנה וברסט, בשטח שהיה באותה תקופה חלק מממלכת פולין. יהודי בלארוס סבלו באותם תקופות מהפליות ורדיפות מצד הפולנים והליטאים, וכן מפוגרומים של הקוזקים הפולניים. בלארוס הייתה ערש התרבות היהודית הליטאית ובתחומה פעלו ישיבות מפורסמות כמו ישיבת וולוז'ין וישיבת מיר.

במפקד אולכוסין שנערך בשנת ה'תקכ"ו חיו בתחומי בלארוס של היום 62,800 יהודים, כאשר שתי הקהילות הגדולות היו מינסק ופינסק עם כ-1400 יהודים בכל אחת.

מפקד האוכלוסין שערכה רוסיה הצארית ב-ה'תרנ"ז גילה כי בתחומי בלארוס של היום חיו 910,000 יהודים.

בשואה נרצחו מרבית היהודים, והניצולים שנותרו שיקמו מהר יחסית את חייהם היהודים, למרות השלטון הקומוניסטי. בקהילות רבות שימשו רבנים ופעלו בתי כנסת. לאחר משפט הרופאים בתשי"ג (1953) חוסלה הפעילות לחלוטין.

הקהילה היהודית בבלארוס כמעט ונמחקה טוטאלית. דמוגרפים שונים מצביעים על מספר נקודות שהביאו להיכחדות הקהילה:

  1. הגירה המונית של יהודים לארצות הברית במחצית השניה של שנות ה-ת"ר (תחילת המאה ה-20).
  2. ביטול גזירת תחום המושב הביא להגירה מאסיבית של יהודים לתוך ברית המועצות.
  3. לפני מלחמת העולם השניה הקהילה היהודית בבלארוס שגשגה ומנתה כ-750,000 יהודים. כ-95% נספו בשואה.
  4. בזמן התפרקות ברית המועצות עמד מספר היהודים על כ-112,000, ובין השנים תש"נ - תשס"ד עלו כ-70,000 מהם (הקטנת הקהילה פי ארבעה).

כיום התעוררו החיים היהודיים שוב, בזכות שליחיו של הרבי, וקיימים בתי ספר יהודיים, מקוואות ומוסדות יהודיים אחרים.

האוכלוסיה היהודית עומדת היום על כ-12,000 יהודים.

אישים

ילידי המדינה

רבנים במדינה

רבני קורניץ

רבני שצעדרין

רבני באברויסק

רבני ליאדי

רבני ליאזנא

רבני שקלוב

רבני רציצא

חסידים


מדינות אירופה
אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן1 · קפריסין2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה1 · שבדיה · שווייץ
1. חלק משטח המדינה נמצא באסיה.     2. מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.