ל"ג בעומר
ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה בספירת העומר וחל בי"ח באייר.
ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי וציון פסיקת מותם של תלמידי רבי עקיבא. נהוג לחגוג יום זה כיום טוב ושמחה, מכיוון דהוא יום שמחתו של רשב"י, שהודיע והכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ביום שמחתו.
אחד הדברים המאפיינים את ל"ג בעומר, הוא העליה ההמונית לקברו של רשב"י במירון, לשם עולים מכל החוגים ומכל הקהילות, ושמחים ורוקדים בשמחתו של רשב"י, חסידי חב"ד נוהגים כבר עשרות שנים לנצל את ההזדמנות הזו להפצת היהדות והפצת המעיינות, והפצת בשורת הגאולה.
אירועי היום
- ביום זה פסקה המגיפה שהשתוללה בין תלמידי רבי עקיבא והפילה 24,000 תלמידים כעונש על חוסר כבוד שלא נהגו זה בזה. המגיפה פרצה בימים שלאחרי חג הפסח ונמשכה עד לל"ג בעומר.
- ביום זה נפטר התנא רבי שמעון בר יוחאי - צדיק מתקופת התנאים שגילה את פנמיות התורה וחיבר את ספר הזוהר. ביום פטירתו גילה רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה רבים וציווה אותם לציין בכל שנה את יום פטירתו כיום שמחה.
מנהגי היום
אין אומרים תחנון ביום זה.
כך כותב אדמו"ר הזקן: שישו ושמחו בה' בכל לב ונפש, ולעשות יום משתה ושמחה בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר תהילים כגון "תהילה לדוד" וכה"ג... [1]
מרשימת התוועדות כ"ק אדמו"ר הריי"צ בל"ג בעומר תרצ"ט: פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם בירושלים ובחברון. בשנת תרנ"ג [או תרנ"ד, אין זוכרים כיצד אמר האדמו"ר]] קנה אדמו"ר הרש"ב את ההדלקה הראשונה.
כמ"פ ניגן או הורה לנגן כ"ק אדמו"ר מלך המשיח בקשר לל"ג בעומר, את הניגון על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ששייך לרבי שמעון. כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט העניין של אהבת ישראל.
יש הנוהגים לאכול היום זה חרובים לזכר הנס שנעשב לרבי שמעון בר יוחאי במערה.
ויש הנוהגים לאכול ביצים חומות (שבושלו עם קליפות בצל וכיו"ב).
נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, הרבי עודד נסיעה זו. במקום מתקיימת פעילות של חסידי חב"ד.
מתקנות הרבי: 1. רבים הציעו והחליטו להוסיף בתורה עבודה וגמילות חסדים - נתינה לצדקה במספר ח"י - והרי ל"ג בעומר הוא ח"י באייר, בעבודה - מזמור ל"ג שבתהלים, בתורה - בפרשת השבוע, ובפרט בחלקו המיוחד ליום זה. 2. מובן ופשוט שגם לאחרי ל"ג בעומר יש לעשות ולהשלים כל הנ"ל, כלימוד פסח שני שאף פעם לא מאוחר. 3. צריכים להשתדל בעבודת "יום סגולה" זה, לנצל כדבעי כל רגע ורגע דהמעת-לעת, עד להרגע שסופרים היום שלאחרי זה.
יש סגולה לזרע חייא וקיימא לתרום ח"י רוטל משקה ביום זה לכבוד רשב"י.
שמו של היום
בקרב קהילות ישראל נהוג לכנות יום זה בשם "ל"ג בעומר", למרות שבשאר ימי הספירה נוהגים לכנות את מספר הימים בצירוף האות ל' (דוגמת "ח"י לעומר", וכן הוא בנוסח התפילה של אדמו"ר הזקן).
כאשר נשאל הרבי על ידי הרב שלמה יוסף זוין לפשר השינוי, השיב הרבי שההקפדה הייתה רק בנוסח התפילה שהינו מדוייק ומנופה, אבל במכתבים ובמטבעות לשון לא הקפידו לדייק ולומר דווקא באות ל' ולא באות ב'[2].
לעומת זאת, במקום אחר הסביר הרבי שהטעם לכך הוא כי "ל"ג בעומר" הינו בגימטריא "משה", והדבר מתאים עם תוכנו של היום, שהוא יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי שהיה נשיא הדור ומשה שבדור[3].
חגיגת ל"ג בעומר אצל רבותינו נשיאנו
אצל אדמו"רי חב"ד, היה נחשב ל"ג בעומר כחג יוצא דופן משאר החגים, והתבטא בהנהגות נדירות ושמחה מיוחדת, אחד המנהגים הנדירים שהחל כבר אצל ההבעל שם טוב, היה היציאה לשדה עם החסידים.
אדמו"ר הזקן
היציאה לשדה אצל אדמו"ר הזקן נוצלה לאמירת מאמרי חסידות, ומתוך מה שהגיע לידינו והודפס, ישנם מאמרים מל"ג בעומר מהשנים: תקס"ב, תקס"ד, תקס"ו ותקס"ט, בשנה האחרונה, התלווה אליו חסידו ר' פנחס רייזס שגם העלה את המאמר ששמע על הכתב.
אדמו"ר האמצעי
החל משנת תקע"ד - (השנה בה התיישב בעיירה ליובאוויטש), חידש הרבי את קיום מנהג היציאה לשדה בל"ג בעומר, והיה נחגג אף בצורה יותר שמחה ומסודרת מבדורות הקודמים, אצל החסידים היה מקובל שיום זה הינו עת רצון נדיר לקבל מהרבי ברכות, ובעיקר לאלה הזקוקים לברכה להפקד בילדים[4].
התנהלות החגיגה הייתה בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הרבי בעצמו לא היה נוטל ידיו לסעודה, אך היה שותה "משקה" (למרות שהרופאים אסרו עליו), באותה סעודה היה הרבי אומר מאמר חסידות, ומצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ולאחר סיום החגיגה עם הרבי, היו החסידים מטיבים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב[5][6].
אדמו"ר הצמח צדק
אצל חסידי הצמח צדק היו "חגיגות" ל"ג בעומר מתחילות כבר בערבו, בי"ז אייר, והיו עורכים הגרלה בין החסידים, מי יזכה לערוך את הסעודה (של ערב ל"ג בעומר), את תפילת מנחה היו מתפללים מוקדם, באותו יום, ולאחר מכן מתחילים בסעודה, בסעודה היו אוכלים בשר ודגים, חוזרים מדברי הרבי, מנגנים ורוקדים בניגונים חסידיים, ומספרים סיפורי חסידים, כשהגיע הזמן, היו מפסיקים לתפילת ערבית, ולאחר מכן ממשיכים בסעודה, עד הבוקר, אז היו מתפללים שחרית באריכות ובהתיישבות. לאחר התפילה היו יוצאים לשדה לסעודה חלבית, ולסעודה זו היה יוצא הרבי הצמח צדק, ואומר מאמר חסידות, ובאחד השנים אף ציווה לנגן את ניגון הד' בבות[7].
השנים בהם אמר הרבי מאמר הם: תקצ"ג, תקצ"ח, תר"ד, תר"ו, תר"ט, תרט"ז, תרכ"ד.
אדמו"ר מהר"ש
אדמו"ר המהר"ש היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד ליובאוויטש)
אדמו"ר הרש"ב
על התוועדויותיו של אדמו"ר הרש"ב, מספר ר' רפאל כהן: בל"ג בעומר אחרי תפילת שחרית היתה התוועדות קצרה בבית הרבי בחדר האוכל. על השולחן היה "משקה" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה ניגונים ואמר מאמר חסידות (היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו)[8]
אדמו"ר הרש"ב מינה את אחד מחסידיו שיקנה לזכותו את הדלקת המדורה, שהייתה נהוגה באותם ימים, בחברון, אך את ההדלקה במירון לא רצה לקנות[9].
אדמו"ר הריי"צ
לא ידוע על תיאורים מ"יציאה לשדה בתקופתו, אך היה עורך לפעמים התוועדות לבני ביתו והמקורבים, ולפעמים אך נתן לחסידים מאמר חסידות ללמוד.
הרבי מלך המשיח שליט"א
הרבי הפך את ל"ג בעומר ליום של פעילות כבירה, בהפצת המעיינות בפרט אצל ילדי ישראל, ועורר לערוך בכל מקום ומקום תהלוכות וכינוסי ילדים.
היו שנים בהם התוועד הרבי, בליל ל"ג בעומר או במוצאי, ובמהלכם אמר מאמר חסידות (תשי"א, תשכ"ב, תש"ל, תשל"ה).
תהלוכת ל"ג בעומר
| ערך מורחב – תהלוכת ל"ג בעומר |
החל משנת תש"מ, מדי שנה, על פי הוראתו של הרבי נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ומשיח. כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי ישראל, מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, וכן את האטרקציות למיניהן. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות בארצות הברית כאשר היה זה מתקיים היום ראשון בשבוע.
קישורים חיצונים
בספרי החסידות
- אדמו"ר הזקן - סידור עם דא"ח - שער הל"ג בעומר
- אדמו"ר הזקן - מאמרי אדמו"ר הזקן - אתהלך לאזניא - עמוד א להבין עניין רשב"י
- אדמו"ר האמצעי - מאמרי אדמו"ר האמצעי - ויקרא ב' להבין עניין הילולא דרשב"י.
- אדמו"ר הרש"ב - ספר המאמרים תרנ"ד - מאמר דיבור המתחיל להבין ענין הילולא דרשב"י. ביאור בטעם השמחה וההילולא
- אדמו"ר הרש"ב - ספר המאמרים תרע"ח - מאמר דיבור המתחיל להבין ענין הילולא דרשב"י.
- אדמו"ר הרש"ב - ספר המאמרים אעת"ר - מאמר להבין עניין הילולא דרשב"י.
- הרבי - מאמרים המוגהים: דיבור המתחיל "שיר המעלות" - ל"ג בעומר תשכ"ב דיבור המתחיל "להבין עניין רשב"י" - ל"ג בעומר תשמ"ה. דיבור המתחיל "פתח רבי שמעון ואמר" - יט באייר תשל"ד דיבור המתחיל "גל עיני ואביטה" - יט אייר תשל"ו
- הרבי ספר המאמרים תשל"ה - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י (בלתי מוגה).
מאמרים שונים
- ל"ג בעומר, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
- לקט מיוחד על הדרך בה חגגו רבותינו נשיאנו ל"ג בעומר -
- ל"ג בעומר אצל הרבי במשך השנים - יומנים -
- שעתיים של פאראד עם הרבי תהלוכת ל"ג בעומר תש"ן
- - המצעד לקראת הגאולה, שבועון כפר חב"ד מדווח על התהלוכה בקראון הייטס בשנת ה'תשנ"ג
- ועד חיילי בית דוד, יום שמחתנו, ל"ג בעומר ה'תשע"ג
- הרב שגיב הלוי עמית, תמצית ממאמרי הרבי בנושא ל"ג בעומר, אייר ה'תשע"ג
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן, עמ' קיז.
- ↑ אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תקצט.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ז' עמוד 337.
- ↑ לוח היום יום עמ' נה, שיחת ל"ג בעומר תש"י - תורת מנחם עמ' 60 - 61
- ↑ לקוטי דיבורים עמ' 1045 - 1046
- ↑ ראה שיחת ל"ג בעומר תשי"א (תורת מנחם תשי"א חלק ב' עמ' 95) אודות הקשר המיוחד בין אדמו"ר האמצעי לל"ג בעומר
- ↑ לקוטי דיבורים עמ' 1037 - 1042
- ↑ ליובאוויטש וחייליה עמ' 75 (עם הוספות מספר "אוצר מנהגי חב"ד" עמ' הע"ר
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמ' יד