ספר המאמרים - מלוקט
סדרת ספר המאמרים - מלוקט כוללת את המאמרים שהגיה הרבי במשך השנים ויצאו לאור כחוברות בפני עצמם. הסדרה יצאה בהמשך לספר בשם "קובץ מאמרים" שהיה בעל תפקיד זהה אך קטן בהרבה בהיקפו.
המאמרים עוסקים בעשרות סוגיות מרכזיות בתורת החסידות.
סדרה זו אינה כוללת את אלפי המאמרים שלא הוגהו על ידי הרבי.
במשך השנים יצאו מספר כרכים של סדרה זו, המסודרים לפי סדר הופעתם בקונטרסים. בחודש אלול תשנ"ב הושלמה הוצאת הסדרה עם צאת הכרך השישי, שבסופו נדפס מפתח עניינים מפורט בעריכת הרב אליהו מטוסוב. מאז ועד היום הודפסו שמונה מהדורות צילום של סדרה זו.
הסדרה נערכה ויצאה על-ידי ועד להפצת שיחות.
הדפסת הסדרה
בשונה מרוב שאר רבותינו נשיאינו (מלבד אדמו"ר הזקן) שהעלו בעצמם על גבי הכתב את מאמרי החסידות שלהם, הרבי הורה שהחסידים יעשו זאת בעצמם[1]. לאורך השנים העלו החוזרים והמניחים מאות ממאמרי הרבי על גבי הכתב, אך רק מיעוט מתוכם הגיה הרבי ונתן אישור להוציא לאור ולהפיץ באופן רשמי עם חותמת של הוצאת הספרים קה"ת[2].
סדר זה נמשך למעלה משלושים וחמש שנה, ובשנים אלו מיעט הרבי ביותר להגיה את המאמרים. בשנת תשמ"ו הוחלט במערכת הועד להפצת שיחות כי יש מספיק מאמרים לצורך הוצאתו לאור של ספר שלם[3], שיגיש במקום אחד את המאמרים שהודפסו בחוברות על פני תקופה ארוכה של עשרות שנים. עריכת הספר הסתיימה בחורף תשמ"ז, ובחודש כסלו יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'ספר המאמרים - מלוקט', כאשר בפתח דבר שהוכנס לרבי להגהה הוצעו שתי אפשרויות; 'לקוטי מאמרים' ו'ספר המאמרים - מלוקט', והרבי מחק את האפשרות הראשונה והשאיר את השניה ומאז כך נקבע שמה של הסדרה.
בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.
לקראת יו"ד שבט תשמ"ז החליטו במשרדי ועד הנחות בלשון הקודש לנהוג באופן של לכתחילה אריבער, ולהכניס ביחד עם השיחה גם מאמר הקשור עם התאריך שנאמר על ידי הרבי בשנים שלפני כן. המאמר שנבחר היה "להבין ענין סיום ספר תורה", ולמרבה ההפתעה היוזמה התקבלה בברכה על ידי הרבי, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה[4], כשבסך הכל יצאו לאור ששה כרכים.
ליקוט גאולה ומשיח
ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח ליקוט של המאמרים מספר המאמרים - מלוקט העוסקים באופן מלא בענייני גאולה ומשיח. יצא לאור על ידי ועד להפצת שיחות בסיוע מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח.
סידור מחודש
בשנת תשס"ה יצאה לאור הוצאה נוספת של סדרה זו, ובה אותם מאמרים בסידור מחודש - לפי חודשי השנה. הסדרה יצאה תחת השם 'תורת מנחם - ספר המאמרים - מלוקט' והיא כוללת ארבעה כרכים בהוצאת ועד הנחות בלה"ק. בהוצאה זו נכנסו הגהות רבות של הרבי שלא נכנסו במהדורה הקודמת ותוקנו טעויות דפוס מוכחות שנפלו בה וכן טעויות שנפלו במאמרים תוך כדי הכנתם לדפוס אחרי שעברו את הגהתו של הרבי מתוך דפי ההגהה המקוריים השמורים תחת ידם.
הוצאת הסידרה מחדש נשענה על סמך פסק דין[דרוש מקור] שניתן על ידי הבד"צ קראון הייטס בדין תורה שהתקיים בין הועד להפצת שיחות ובין ועד הנחות בלה"ק, בו נפסק על ידי הרבנים מארלו אזדבא והעלער שהסידרה שייכת להוצאת קה"ת, ועל כן ב' הצדדים רשאים להדפיס את הסידרה, זאת מאחר שרובם ככולם של המאמרים בסדרה הוכנו לדפוס ונמסרו להגהת הרבי על ידי חברי ועד הנחות בלה"ק.
לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי הבד"צ קראון הייטס ורבנים נוספים[5] שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור[6].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- המהדורה הותיקה - ששה חלקים, חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי, חלק חמישי, חלק שישי, פורמט ספר - אתר אוצר 770.
- המהדורה החדשה - אתר חב"ד לייבורי, פורמט טקסט.
הערות שוליים
- ↑ בט"ז שבט תשי"א, כשנכנס הרב יואל כהן ליחידות, שאל אותו הרבי מה עם ההנחות מהמאמרים של יו"ד וי"ג שבט והרב כהן ניסה לומר לרבי שבוודאי הכוונה היא לשיחות, אך את המאמרים הרבי בעצמו יכתוב, והרבי שלל את מחשבתו ואמר לו שהוא אכן מתכוון להנחות מהמאמרים. (יומן הרי"כ)
- ↑ בהתאם להנחיית הרבי באותן שנים, לפיה רק דברים שהוגהו על ידו אושרו להדפסה והפצה רשמית ע"י קה"ת.
- ↑ כבר לפני כן יצא לאור בהוצאה פרטית קובץ מצומצם עם כריכה אדומה בשם "קונטרס מאמרים", בו הופיעו כל המאמרים המוגהים שנדפסו עד אז.
- ↑ חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז-תשמ"ח, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ד' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ה' - מאמרים משנת תשנ"א, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"ב.
- ↑ הרב יצחק הכהן הענדל רב קהילת חב"ד במונטריאול, והרב הלל פבזנר, ראב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת.
- ↑ סיפור הפרשייה
