חלוקת מטבעות
במשך שנות הנשיאות חילק הרבי כמה פעמים מטבעות באירועים מיוחדים. לבד ממטבעות הצדקה אותם נותן הרבי לילדים לתיתם לצדקה בכניסתו וביציאתו מהתפילה.
ל"ג בעומר תש"נ
ימים ספורים קודם ל"ג בעומר, הורה הרבי להטביע מטבעות מיוחדות בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר – תש"נ". בעת התהלוכה חילק הרבי את המטבעות (על ידי המדריכים והטנקיסטים) לאנשים נשים וטף. על המטבע מופיע מצד אחד הטבעה של בנין 770 ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומהצד השני: ציור מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" בעברית ובאנגלית, ו"יום הילולא דרשב"י".
בחלוקה זו חולקו 30 חבילות של מטבעות, ובכל חבילה היו 89 מטבעות. סך הכל חולקו במעמד זה כ-2670 מטבעות.
ההכנת המטבע
ביום שני י"ג אייר תש"נ, כאשר הרבי חזר מהאוהל, אמר הרבי למזכיר חיים יהודה קרינסקי, שברצונו לחלק בשבוע הבא בעת התהלוכה מטבעות מיוחדות לילדים, שעליהם יהיו מוטבעים תמונות וכיתוביות הקשורים עם ל"ג בעומר.
לאחר בירור אצל בתי חרושת המתעסקים בתחום זה בכל רחבי העולם, התברר למזכיר כי תהליך יצירת מטבע כזה אורך שבועות רבים של עבודה. לאחר חיפוש מייגע נמצאו שתי בתי חרושת שבעליהם מוכנים לנסות להשתדל בזה ולהכין את המטבעות הנדרשות עד יום ראשון, ל"ג בעומר.
בית חרושת אחד במילאנו שבאיטליה היה מוכן להשתדל להכין את המטבעות בתוך יומיים, ואחר כך לשולחם לניו-יורק במטוס ביום ראשון (יום התהלוכה). בית חרושת שני שנמצא בארצות הברית, בסמיכות מקום לניו-יורק, שהסכים לנסות, אך הביע ספק בהצלחת הדבר.
המזכיר הכניס פתק לחדר הרבי בו העלה את שתי ההצעות האפשריות, ושאל את חוות דעתו. הרבי דחה את האפשרות הראשונה וכתב: "הרי זה לאחרי התחלת התהלוכה". והוסיף "וכשם שמקבל שכר על החקו"ד (= החקירה ודרישה) כך כו' ואשמתי שלא עוררתי עד"ז (= על דבר זה) בזמן המתאים". על מה שכתב המזכיר בקשר להצעה השניה שהוא "מסופק אם יוכל לעשותן עד ל"ג בעומר" כתב הרבי: "בטח כדאי לשלם להנ"ל על הטרחא וכו'".
המזכיר נבהל מכך שהרבי מטיל על עצמו את ה'אשמה', והחל לפעול במרץ רב על מנת להצליח להביא את הענין לידי פועל.
המאמצים נשאו פרי, וכבר ביום שישי המזכיר בישר לרבי שהמטבעות יהיו מוכנות ביום ראשון לפנות בוקר, ויגיעו ל-770 עוד לפני שתתחיל התהלוכה. הרבי היה מאוד שבע רצון, וענה למזכיר: "תנוח דעתו בעניניו כמו שעשה בנוגע לי בהנ"ל".
מטבעות מזהב עבור הרבי
כשבועיים לאחר התהלוכה, בערב ראש חודש סיון כתב המזכיר לרבי, שבבית החרושת יצרו מטבע אחת מזהב טהור באופן מיוחד עבור הרבי, ועוד ארבעים ואחת מטבעות מכסף (בקשר עם אותה שנה, שהיתה שנת הארבעים ואחת לנשיאות), והרבי ענה על כך: "נתקבל ותשואות חן", ועל התיבה "טהור" כתב הרבי: "שייך במיוחד לזמן מתן תורה ביראת ה' טהורה".
ל"ג בעומר תנש"א
בל"ג בעומר של שנת תשנ"א לא התקיימה תהלוכה[1] לאחר הכינוס ילדים שהתקיים באותו יום, חילק הרבי בבית הכנסת מטבע מיוחדת, עליה הוטבע מצידה האחד "ב' אייר, תפארת שבתפארת ה'תנש"א", והטבעה של בנין 770 ומהעבר השני הוטבע הכיתוב "יום הולדת כ"ק אדמו"ר מהר"ש ב' אייר תקצ"ד - י"ג תשרי תרמ"ג", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג לכתחילה אריבער", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות". ובשיחה שאמר הרבי לפני הילדים - ביאר את הקשר בין ב' אייר לל"ג בעומר[2].
הכנת המטבעות
ביום ההילולא של אדמו"ר המהר"ש (ב' אייר) נסע הרבי לאוהל יחד עם נהגו הקבוע, חיים יהודה קרינסקי. באמצע הדרך אמר הרבי למזכיר שידאג להכין מטבעות שתוכנם הוא ב' אייר, שיחולקו בל"ג בעומר. באמצע הנסיעה הרבי שאל - כביכול לעצמו - מה הקשר בין ב' אייר לל"ג בעומר? המזכיר ענה הסבר ששמע בעבר מפי הרבי בעצמו שכם ל"ג בעומר וגם ב' אייר ענינם הוא 'הוד שבהוד'[3]. הרבי הראה שביעות רצון מתשובתו, ואכן החלו להכין את המטבעות מבעוד מועד, והמטבעות הספיקו להגיע בזמן.
הרבי הגיה את הנוסח שרצו להטביע, והורה שהמטבעות יהיו מונחות בתוך כיס מיוחד, ועליו מודפס "ל"ג בעומר".
חלוקת המטבע
בצידו האחד של המטבע הופיע הכיתוב: ב"ה * תפארת שבתפארת ה'תנש"א * ב' אייר * 5751 2 =) IYARב' אייר תנש"א) * =) HEADQUARTERSמרכז ליובאוויטש העולמי), ובצידו השני: און איך זאג לכתחילה אריבער * כ"ק אדמו"ר מוהר"ש ב' אייר תקצ"ד - י"ג תשרי תרמ"ג * שנת הצדי"ק * שנת אראנו נפלאות.
המטבע היה מונח בתוך שקית ניילון מהודקת לפיסת נייר שעליה הודפס "ל"ג בעומר ה'תנש"א".
במשך החלוקה הרבי היה במצב רוח מרומם, וחייך לכמה וכמה מאלו שעברו לפניו לקבל מטבע. החלוקה ערכה כשלש וחצי שעות, ונמשכה עד שתיים-עשרה וחצי לערך. במהלכה, חילק כ"ק אדמו"ר כשמונת-אלפים מטבעות!
בסיום החלוקה, הכניס הרבי מטבע לדף האחרון בסידורו, אז הגיע עוד קהל, שטרם קיבל, והרבי נתן גם להם, והניח מטבע נוסף בסידורו. אחר כך יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א כשמעודד את שירת "הנה מה טוב" בחוזק.
דמי חנוכה
בר"ח טבת תשנ"ב חילק הרבי לכל אחד ואחת מטבע של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה "חנוכה געלט" (בכיס מיוחד עליו מודפס "חנוכה תשנ"ב").
יצויין שהוראה זו באה בהמשך לחלוקת 'דמי החנוכה' לילדים (דולר רגיל ומטבע של 'דיים') ביום ראשון כ"ה כסלו, בתום הכינוס הגדול, חנוכה לייו - הסאטאלייט.
בשעה שתיים-וחמישה יצא הרבי לחלוקת דמי חנוכה על פתח היכל קדשו.
תיאור דמי חנוכה
סדר החלוקה
הגברים נכנסו מהפתח שליד המשרדים, והנשים מהפתח שליד חניית המכונית. הרחבה הייתה מלאה באנשים, נשים וטף, ולשמע צלילי הנגונים שנשמעו מהטנקים, חיכו העומדים בתור שעות ארוכות.
לעוברים אמר "א פריילעכ'ן חנוכה". להרה"ת ר' טוביה פלס נתן ג' שקיות, השלישי עבור ה"דבר מלכות".
באמצע החלוקה נודע שהרבי ירד לשאת שיחה.
בסיום השיחה הכריז הגבאי שהחלוקה היא אך ורק לאלו שלא קיבלו, והרבי אמר "אלע וואס ווילען" (=לכל הרוצים).
על אף אותות הלחץ שניכרו בקהל (ברגעים הראשונים היה אי סדר והלחץ היה חזק במיוחד) - פני הרבי האירו ביותר ושפעו בחיוכים. בירך בפיו רק את אלו שהספיקו לבקש או לברך את הרבי, כשלהם עונה "אמן", "גם אתם" וכדו'.
בהמשך החלוקה החל לומר לכל אחד "ברכה והצלחה". לר' אבי טאוב חייך מאוד ואמר "בהצלחה רבה". כשעבר הרב אברהם דוב העכט, דיבר איתו הרבי מעט. אשה אחת עברה ואמרה "אנו רוצים משיח עכשיו" והרבי ענה לה "אמן". בעת החלוקה הגישו לרבי הרבה ספרים, את רובם הניח בשקית שלידו, ואחרים הניח מתחת לסידורו הק' עד לסיום החלוקה, אז מסרם לר' בנימין קליין להניחם בסל.
לקראת סיום החלוקה עברה קבוצת נשים שבאה מאה"ק לבקש ברכה לילדים, הרב אהרן אליעזר צייטלין (צפת) הציגם לפני הרבי וביקש עבורם ברכה. הרבי אמר: "אמן, בקרוב", אחר כך נתן לכ"א ואמר "הצלחה רבה", ולכמה הוסיף "בקרוב".
לאחר החלוקה התקיימה תפילת מעריב, והרבי יצא מבית-המדרש בסיום התפילה, בשעה שמונה וחצי.
הערות שוליים
- ↑ התהלוכות מתקיימות רק כאשר בקביעות של הלוח העברי חל ל"ג בעומר ביום ראשון, שאז בתי הספר הממשלתיים נמצאים ביום חופש, ויש בידי הילדים אפשרות להשתתף בתהלוכה המתקיימת בשעות הבוקר. בשנת תשנ"א חל ל"ג בעומר ביום חמישי, ולכן לא התקיימה תהלוכה.
- ↑ שחל תמיד בתאריך ח"י באייר, שבועיים וחצי לאחר ב' אייר.
- ↑ כאשר מונים את הספירות מחג הפסח(בסדר עולה), ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלוש, ואילו כאשר מונים את הספירות מחג השבועות (בסדר יורד), ב' אייר הוא היום השלושים ושלוש, וממילא ענינם של שתי הימים הוא 'הוד שבהוד, אלא של"ג בעומר הוא כאשר מונים 'מלמעלה למטה', וב' אייר הוא כאשר מונים 'מלמטה למעלה'.