חנה גוראריה
מרת חנה גוראריה נולדה ביום שני[1], כ"ה מנחם אב תרנ"ט[2] בעיירה ליובאוויטש לאביה אדמו"ר הריי"צ ולאמה הרבנית נחמה דינה.
צעירותה
כ'מתנה' ללידה נתן אדמו"ר הרש"ב לאדמו"ר הריי"צ את המאמר "ברוך שעשה ניסים" שנאמר בכ"ה בכסלו על-ידי אדמו"ר הזקן בשנת תקס"ג[3]
בילדותה היו לה קירובים מיוחדים מסביה כ"ק אדמו"ר הרש"ב [4].
בשנת תרע"ח עקרה עם המשפחה מליובאוויטש לרוסטוב.
בי"א סיון תרפ"א נישאה עם הרב שמריהו גוראריה. החתונה נערכה במעמד מצומצם עקב הרדיפות שהיו באותם ימים. בחתונה השתתפו אדמו"ר הריי"צ וכמה מחשובי החסידים.
בט"ו סיון תרפ"ז בעת שבאו אנשי הנ.ק.וו.ד לעצור את אביה, אדמו"ר הריי"צ זי"ע, התווכחה אתם במסירות נפש[5]
למחרת שמחת תורה תרפ"ח יצאה יחד עם משפחתה לריגא, ובשנת תרצ"ג עקרה לורשה.
בחודש מנחם אב תרצ"ג יצאה עם אמה, הרבנית נחמה דינה לריגא בשליחות אדמו"ר הריי"צ[6].
בתרצ"ה עקרה יחד עם אביה לאטוואצק.
בכ"ו שבט תרצ"ו נערכה חגיגת בר מצווה לבנה בערי, בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ.
בימי מלחמת העולם השנייה היתה לצד אביה, בוורשה, ובכל מסעותיו. בט' אדר ת"ש הגיעה יחד עם משפחתה לארצות הברית.
בארה"ב
בחודש אלול ת"ש התיישב אדמו"ר הריי"צ בבבנין 770 ומרת חנה עם בעלה ובנו התיישבו בהקומה השלישית של 770.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י חפצה שבעלה, הרש"ג ינהג באדמו"רות, והתנגדה למינויו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.
משנת תש"י הייתה ספריית אדמו"ר הריי"צ באחריותה, והספרן חיים ליברמן עבד מטעמה.
מאז ההסתלקות שימשה את אמה הרבנית נחמה דינה במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה.
בין שנת תש"י ועד להסתלקות אמה בי' טבת תשל"א ניהלה יחד עם אחותה הרבנית חיה מושקא את קרן רייונדשל.
בשנת תשי"ג נשא בנה בערי גוראריה לאישה את מ' מינא גוראריה, בת הרב אלתר דובער חסקינד[7].
בשמחת תורה תשל"ח, כאשר קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א אירוע לב, דאגה לו גיסתו מאד, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי רבינו, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם[8].
בקיץ תש"מ ביקשה למנות את הרב שלום דובער לוין שהיה באותו הזמן ספרן ספריית מרכז לענייני חינוך, לספרן בספרית אגודת חסידי חב"ד, אלא שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח התנגד למינוי[9]. בשנת תשמ"ז לאחר דידן נצח הורה הרבי לאחד את שתי הספריות לספריה אחת, ושהרב שלום דובער לוין יהיה ספרן ראשי בשניהם.
משפט הספרים
בשנת תשמ"ה, כאשר גנב בנה, בערי גוראריה את הספרים, בתקופה הידועה המכונה משפט הספרים עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו. ואילו בעלה, הרב שמריהו גוראריה, נשאר נאמן לרבי, בעקבות כך, במהלך המשפט יצאה מביתה ועברה לגור אצל בנה בניו ג'רזי, כאשר בעלה נותר לבדו.
במהלך אירועי המשפט נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. בלילה שלפני הניתוח הוטב מצבה מאד, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע הרבי את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...[10]
נפטרה בשנת תשמ"ח, ומנוחתה כבוד בחלקת מונקאטש-סאטמר בניו יורק.
הרבי רצה מאד שתיקבר בחלקת אגודת חסידי חב"ד בסמוך לאוהל אדמו"ר הריי"צ, ואף שלח משלחת מיוחדת אל בנה, בארי גוראריה (הרב חיים מאיר בוקיעט, הרב שמואל צבי הירש פוקס, הרב חיים שלום דובער ליפסקר והרב משה בוגומילסקי) אך בנה סירב[11].
הערות שוליים
- ↑ ראה רשימות היומן עמ' קי"ז, שי"ח
- ↑ מבוא לקונטרס ומעיין, מתוך יומנו ורשימותיו של אדמו"ר הריי"צ
- ↑ תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, תרצ"א, עמ' 249-251
- ↑ דוגמאות להם נמצאים ברשימות הרב"ש.
- ↑ מסירות נפשה כלפי אנשי הק. ג. ב. מתוארת בידי אבי', ברשימת המאסר.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת תרע"ט
- ↑ על-פי דרישתה, לא השתתף הרבי בחתונה (מיומני הרב יואל כהן).
- ↑ ע"פ י אותה תקופה ועדויות הרופאים
- ↑ תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - משפט הספרים - דידן נצח (חוברת) עמ' ה', וראה גם עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש עמ' קכ"ח
- ↑ מפי הגה"ח ר' יואל כהן, בסעודת ליל שבת, שהתקיימה בביתו, פרשת תרומה תשס"ח
- ↑ מפי המשתתפים