שידוך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מענה הרבי בנוגע לשידוך: בנוגע להטענות שכותבת אודותן וכו' – הטוב ביותר להמנע מכל ויכוח בזה.
ודי בהסברה מובנת, אשר שידוך אין ענינו כלל "לחנך" את המדובר שי' ולשנותו, כי אם אדרבא – יחס של כבוד להאיש וכמובן גם להשקפות שלו ולדעותיו.
והרי רוצים אשר באופן זה דוקא יתייחס הוא אלי' ולהשקפות שלה
.

השידוך הינו אחד השלבים המוקדמים בתהליך החתונה, והוא כולל חיפוש התאמה בין בני זוג פוטנציאליים, פגישות ובירורים, ועד להשלמת תהליך השידוך בהחלטה שאכן בני הזוג מתאימים וציון ההחלטה בחגיגה קטנה דוגמת לחיים או ווארט.

מטרת השידוך הינה להוסיף בצניעות של תהליך מציאת הזיווג, והוא נעשה על פי מנהג ישראל באמצעות אדם שלישי שמתווך בין הצדדים ולא בקשר יזום ישיר של החתן והכלה.

לשדכן או לשדכנית חלק חשוב בתהליך החתונה ונהוג לשלם להם ביד רחבה, ולזקוף להם את הזכות בהקמת הבית.

אופן העיסוק בשידוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בצניעות ובמרץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיפוש ה"שידוך" צריך להיות מתוך צניעות, בדרכי תורה ויראת שמים – על ידי שדכן טוב, או ידידים וכדומה[1].

החיפוש צריך להיות בשמחה ובמרץ, וכפי שלימדונו חז"ל[2] שאדם צריך להתייחס לשידוך כמו מישהו שמחזר אחר אבידה שאיבד, שאינו יושב במקומו וממתין בחיבוק ידים עד שהאבידה תגיע אליו, אלא הוא יוצא ממקומו ומחפש ברצינות ובמרץ[3].

גם אם ניסה להשתדך ולא הצליח, אין להיות בנפילת רוח וייאוש חס וחלילה, אלא יש לנסות עוד ועוד, מתוך אמונה ובטחון גמור בהקב"ה שיצליח למצוא את זיווגו[4].

חובה גדולה מוטלת על ההורים לדאוג לשידוך ילדיהם[5].

כאשר ההורים רואים שילדיהם מסרבים להשתדך – יש לנסות לשכנעם אך ורק בדרכי נועם[6].

על הנהלות המוסדות של התלמידים והתלמידות לסייע לתלמידיהם במציאת שידוכים[7].

נוהגים לעשות בדיקת "דור ישרים" קודם השידוך בכדי לוודא שהילדים יצאו בריאים.

העיקר והטפל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנישואין הינם מאורע עיקרי ומרכזי בחיי האדם, מאורע המטביע את חותמו על כל מהלך החיים, ולכן:

יש להחליט על השידוך במתינות וביישוב הדעת, ולא בחיפזון[8].

גורם חשוב בהחלטה על השידוך הוא משיכת הלב. כלומר, שלא די בהבנת והסכמת השכל שהשידוך הוא טוב ומתאים לו, אלא צריך שתהיה גם נטיית ומשיכת הלב, או לכל הפחות הערכה שבהמשך הזמן יהיה משיכת הלב[9].

כאשר ישנם גורמים שונים המפעילים לחץ להסכים להצעת השידוך, כמו צער ועגמת נפש של ההורים וכדומה, גורמים אלו אינם צריכים להוות משקל מכריע בהחלטה על השידוך. כאשר אין נטייה בלב, ועל־אחת־כמה־וכמה כשאין הבנה והסכמה בשכל – אין להענות בחיוב להצעת השידוך[10].

לפני ההחלטה על השידוך צריכה להיות החלטה תקיפה ואיתנה של שני הצדדים – לבנות בית נאמן על יסודות התורה והמצוות[11].

אין לעכב שידוך בגלל בעיות כלכליות, כמו מציאת פרנסה, או דירה, אלא צריך להיות בבטחון גמור בהקב"ה שיעזור לו למצוא דירה ופרנסה בשפע ובהרחבה[12].

באם המצב הרוחני של המשודך הוא כראוי, ובכוונתו להקים בית על יסודי התורה והמצוות בשלימות מתוך יראת שמים, הרבי הורה שאין להתחשב בעבר הרוחני, כגון לידה שלא בטהרה, אחים שירדו מדרך התורה והמצוות, או הורים גרושים[13].

בעצת הורים וידידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי משנת תשל"ה לנערה שהתלבטה בנוגע לשידוך, בה יעץ לה הרבי להיפגש עמו פעם נוספת, ולאחר מכן: באם גם אז יהי' איזה ספק – תדבר בזה גלוית לב עם ידיד ובהתאם להדיבור ושמיעת תגובת הידיד תחליט והשם יצליחה.

לפני ההחלטה על השידוך יש להתייעץ עם ההורים, או קרובי משפחה וידידים מבינים[14], ולא כדאי לייסד חיי משפחה בניגוד לדעת ההורים[15], ועם זאת, הורה הרבי שהורים לא ילחצו על הילדים בעניני שידוך[16].

במקרה שהבחור או הבחורה נמצאים רחוק מהוריהם, מעבר לים וכדומה, לא כדאי שהם יחליטו לבדם ללא התייעצות עם הוריהם, אלא רצוי שאחד ההורים יסע לשם על מנת לסייע בהחלטה על השידוך[17].

רצוי שלא יהיו הפרשי גיל גדולים בין החתן לכלה[18], אך אין מניעה שהכלה תהיה גדולה מהחתן[19].

כאשר ישנם שמועות על התנהגות לא טובה של המשודך בשנים עברו, צריך לדעת שעיקר הדגש בהחלטה על השידוך הוא המצב הנוכחי שבהווה וההחלטה התקיפה בנוגע לעתיד, ולא העבר[20].

ההחלטה על השידוך צריכה להיות של השכל והלב, ואין לעשות כל מיני חישובים וגימטריות של שמות וכדומה – כי אין לזה שום משמעות אמיתית. כמו כן – אין להחליט על שידוך על ידי הטלת גורל[21].

אין חשש להתחתן עם קרובי משפחה, ואפילו בני דודים יכולים להתחתן זה עם זה[22].

אין כל מניעה שהחתן והכלה יהיו מעדה ומוצא שונה, כמו אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו. הגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך[23].

כאשר שם החתן וחמיו שווים, או שם הכלה וחמותה שווים – יוסיפו שם לאחד מהם. והוספת השם צריכה להיות לפני פירסום השידוך ברבים[24].

הלכות והנהגות בשידוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

המתנה בשידוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

שידוך אח צעיר לפני אחיו המבוגר, או אחות צעירה לפני אחותה המבוגרת אפשריים אם האח או האחות המבוגרים הסכימו ומחלו מחילה גמורה, בלב שלם, לאח או לאחות הצעירים, ומה טוב שהמחילה תהיה בכתב או בפני עדים[25].

בכל זאת, כשהשתדך הצעיר לפני המבוגר (או הצעירה לפני המבוגרת), כדאי א. לדחות ככל־האפשר את מועד החתונה, שמא המבוגר ישתדך בינתיים, ב. ההורים ישלישו סכום כסף עבור הוצאות חתונת המבוגר[26].

שידוך אחות צעירה לפני אחיה אפשרי, שכן האחים והאחיות הם שני תורים נפרדים להשתדך, והם אינם תלויים זה בזה[27].

כאשר ישנה הצעת שידוך מתאימה אך אחד מהצדדים לא רוצה לשמוע כעת וברצונו להמתין זמן ממושך, לא כדאי להמתין ולכבול את שני הצדדים להצעת שידוך זו דווקא[28].

בירורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר מתקשרים לברר אודות הצעות שידוך, יש להיזהר מאוד בדברים שלא לספק מידע שאינו נחוץ ולהיכשל בלשון הרע, שלא להטעות את המשודכים במידע לא מדוייק, ופרטים הלכתיים נוספים[29].

בשל כך, יש להתמקד בעיקר בהצגת המעלות והחוזקות של המשודכים, ובמקום שיש ספק האם לספר על מידע כל שהוא יש להתייעץ עם רב.

פגישות השידוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

פגישות השידוך צריכות להיעשות בנחת ולא בבהילות, ולא ייתכן שבתוך שבוע בלבד יחליטו על דבר כה יסודי כהקמת בית בישראל[30].

כאשר יש ספק והתלבטות האם יש משיכת הלב, מייעץ הרבי לערוך הפסק זמן ולבדוק האם זה גורם לרוגע אצל המשודכים, או מעורר אצלם ציפיה מחודשת לשוב ולהיפגש.

בפגישות עצמם מורה הרבי לשוחח לא רק באופן כללי על חיי המשפחה, אלא לרדת לפרטים מעשיים כמו קביעות עיתים בשיעורי תורה, מיקום השיעורים וכמותם, אופן הלבוש, ועוד[31].

שידוך עם בת כהן[עריכה | עריכת קוד מקור]

באם ישראל משתדך עם בת כהן, "צריך הוא להוסיף כח בלימודו ובשיעוריו בתורה, למען אשר יתקרב למעלת תואר תלמיד חכם על כל פנים כפי יכולתו"[32]. בין ההוראות שהורה הרבי הם השתדלות לגמור את המשניות כל הששה סדרים אם יש זמן כמה חדשים עד החתונה, ובאם זמן החתונה קרוב על כל פנים סדר אחד או שניים. ובכל אופן שילמד מסכת כלה. וכן שיקנה בקיאות לפחות בתוכן אחת המסכתות הקטנות שבש"ס[33] ואם אפשרי גם בדינים הצריכים בקיצור שולחן ערוך[34].

סגולות לשידוך הגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

1. לימוד התורה, ובמיוחד תורת החסידות[35].

2. נתינת צדקה, ובמיוחד במספר 18 (חי).

3. בדיקת התפילין והמזוזות.

4. החלטה תקיפה לבנות בית נאמן על יסודי התורה והמצוות.

5. להיות בשמחה ובבטחון גמור בהקב"ה שימצא את זיווגו, ולא להיות שרוי בעצבות או בייאוש ונפילת הרוח.

בקשת מחילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר מסיבה כל שהיא השידוך לא יצא לפועל, על המשודכים לבקש באמצעות צד שלישי מחילה זה מזה ויש להקפיד על זה מאוד כיון שאם נותרת קפידא, עלול הדבר להשפיע על הצדדים למשך כל ימי חייהם.

סגירת השידוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

מזל טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהג חסידים שלאחר הסכמת החתן והכלה להשתדך – פונים בבקשת ברכה והסכמה מהרבי, וכיום - ע"י כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש וכדומה[36].

לאחר קבלת "ברכה והסכמה" מהרבי, מפרסמים את השידוך ברבים, ומאחלים מזל טוב.

הביטוי הנכון שיש לקרוא לחתן ולכלה הוא – "השתדכו", או "באו בקשרי השידוכים", ולא "התארסו", שכן "אירוסין" משמעותם "קידושין" והם נעשים רק בעת החתונה, ואילו לפני החתונה החתן והכלה הינם רק משודכים ולא מאורסים[37].

מסיבת הווארט (לחיים)[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ווארט (לחיים)

לאחר ההחלטה על השידוך מתאספים יחד שתי המשפחות, משפחת החתן ומשפחת הכלה, יחד עם חברים וידידים, ועושים מסיבה והתוועדות של שמחה.

בעת המסיבה נוהגים לעשות "קנין", על העניינים הגשמיים שבשידוך, וההסכם נעשה רק בעל־פה – "מילה" (תרגום של "ווארט" מיידיש), ואין עושים תנאים ואין כותבים שטר[38].

בעת הווארט נהוג שהחתן חוזר על מאמר חסידות[39].

תשלום לשדכן[עריכה | עריכת קוד מקור]

התשלום לשדכן הינו חובה הלכתית[40], ככל תשלום לעובד שביצע מלאכה ויש לשלם לו את התשלום המלא שדורש, ואף אם לא סוכם מראש, יש לשלם את המחיר שנהוג לשלם למלאכה זו באותו מקום.

מסיבה זו, כאשר השלמת השידוך היה כרוך במאמץ מיוחד וכדומה, יש להוסיף על הסכום.

בכל ספק בנוגע לגובה התשלום, אופן החלוקה בין הצדדים, או כאשר היו מעורבים בשידוך יותר משדכן אחד - ויש אצל רב מורה הוראה כיצד לנהוג.

מקובל לדרוש את ראשי התיבות של 'שדכן' לגנות: "שקר דובר כסף נוטל", אך אין שום היתר לשדכן לשקר, וביכולתו רק לכוון ולהדגיש את הצדדים החיוביים והחזקים באישיות של החתן והכלה.

מובא שאם השדכן מקפיד על שלא קיבל שכרו המגיע לו, יכול הדבר להזיק, חס ושלום, לבני הזוג, ולכן מקפידים לשלם לשדכן גם אם אינו דורש תשלום ואפילו אומר במפורש שאינו רוצה כסף, מכל מקום, חוששים שלא יהיה מזה היזק לזוג, וגם משתדלים לרצות בתשלום את אלו שסייעו לשידוך. ואם היו מספר שדכנים שהציעו את השידוך או כמה שסייעו לגמר השידוך – יש לברר אצל רב כמה ולמי מגיע תשלום.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק יד, עמוד כג. חלק יג, עמוד סח.
  2. מסכת קידושין דף ב, עמוד ב. נדה דף לא, עמוד ב.
  3. אגרות קודש חלק י, עמוד רמט. "התקשרות", חוברת ע, ניצוצי רבי. ועוד.
  4. אגרות קודש חלק ה, עמוד קיט. ועוד.
  5. אגרות קודש חלק י, עמוד שד.
  6. אגרות קודש חלק י, עמוד נב.
  7. אגרות קודש חלק יד, עמוד קמח.
  8. אגרות קודש חלק ד, עמוד רעב.
  9. אגרות קודש חלק טז, עמוד שו. שמחת עולם עמוד 22.
  10. ראה שם.
  11. אגרות קודש חלק יג, עמוד תסו.
  12. שמחת עולם עמוד 33. לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 466. ועוד.
  13. ראו הנלקט בזה בשאלון השידוכים של השדכן ר' אליעזר זלמנוב, עמוד 4.
  14. שמחת עולם עמוד 22 ובהנסמן שם.
  15. ממכתב כ"ב תמוז תשל"א: "בכלל אינו מהנכון והטוב להתחיל לייסד חיי משפחה בניגוד לדעת הורים . . תוקף מיוחד לטעמים האמורים כשהמדובר הוא בבן או בת הבכירים במשפחה אשר במדה חשובה הרי זה מורה דרך להאחים והאחיות הבאים אחריהם".
  16. מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד 1855 עמוד 23.
  17. אגרות קודש חלק כג, עמוד קיג.
  18. אגרות קודש חלק ז, עמוד קפד. תשורה ברוין-חסיד תשפ"ב מענה ד "שידוכין - פער גילאים": "היא מבוגרת ממנו בארבע שנים!".
  19. כך היה גם בנישואי הרבי והרבנית, כשהרבנית גדולה מהרבי כמעט בשנה.
  20. אגרות קודש חלק יב, עמוד שפה.
  21. אגרות קודש חלק טז עמוד קצח. חלק יז, עמוד פד.
  22. אגרות קודש חלק כ, עמוד סח. אראנו נפלאות ע' 113.
  23. אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שכ ואגרת ב'שסא. חלק יג אגרת ז'תרמב, שני אגרות (מכ"א מנחם אב תשכ"א ומא' סיון תשכ"ב) ומענה קודש שנדפסו בקונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ בהעלותך תשפ"ב
  24. ראה שערי הלכה ומנהג, חלק ד, עמוד פה – פט.
  25. אגרות קודש חלק טו, עמוד קסב, עמוד שכו. חלק ד, עמוד קצז. לרב שמעון זוננפלד הורה הרבי לבקש מחילה מאחיותיו לפני שידוכו ובנוסף ציין שאולי אף ישאל רב מורה הוראה.
    • ישראל אלפרוביץ, יוסף יצחק קפלן, ‏פרוייקט לבד עם הרבי - 'הרי הוא כבר מצליח במקום', שבועון כפר חב"ד, גיליון 2055 עמוד 36 (תשפ"ד)
  26. ראה שם.
  27. דברי הרבי ביחידות לא' מאנ"ש. ובאגרות קודש חלק י"א עמוד רמ"א כתוב שהאח המבוגר ימחול לאחותו בפני שלושה מישראל, ושישלישו סכום כסף לחתונת האח המבוגר.
  28. אגרות קודש חלק כ"ו עמוד ח.
  29. ראו מחלוקת בית שמאי ובית הלל וביאור התוספות במסכת כתובות יז, א דיבור המתחיל 'כלה'.
  30. עדות הרב יהודה לייב גרונר: 2 זוגות הכניסו שאלה אל הרבי בנוגע לילדיהם האם נכון שיפגשו והרבי השיב בחיוב. שבוע לאחר מכן הכניסו שוב מכתב אל הרבי שהם החליטו לסגור ומבקשים ברכה, והרבי השיב: כיצד יתכן שרק שבוע עבר וכבר הם מבקשים ברכה להקמת בית? האם ייתכן בשבוע אחד להחליט על חיים שלמים?!... (מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד 1855 עמוד 23).
  31. מענה הרבי הנדפס במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1863 עמוד 6.
  32. אגרות קודש ח"ו עמ' פג.
  33. לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 462.
  34. אגרות קודש ח"ה עמ' רפג.
  35. ראה קונטרס "שמחת עולם"(קה"ת, תשנ"ד, לאופר), עמוד 23 ובהנסמן שם.
  36. "אין לו להישען כלל לא על בינת עצמו, ולא על השדכן ולא על הרופא ולא על הסרסור, שאין כל אלו אלא ענינים מסופקים, ויש לו דרך ודאית לפתור את ספקותיו . . לשאול את פי הרבי". אגרות קודש חלק ג' עמוד נד.
  37. שיחת שבת פרשת תשא תשל"ט ועוד (עם זאת, רבותינו נשיאינו השתמשו מספר פעמים בביטוי 'אירוסין' גם בנוגע לשידוך (לדוגמא בתשורה זו, עמוד 36).
  38. התקשרות, חוברת ע, ניצוצי רבי. שמחת עולם עמוד 41.
  39. אגרות קודש חלק יג, עמוד קלה.
  40. רמ"א בשולחן ערוך חושן משפט סימן קפה. "הנישואין כהלכתם" פרק ד'.