גפן
הגפן הינו אחד משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל, פירותיו הם ענבים, שממנו מכינים יין.
הגפן ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד בתקופת המקרא היתה הגפן ותוצרתה, יחד עם החיטה והשעורה, הענף הכלכלי החשוב ביותר של הארץ.
את אשת חיל, דוד המלך מתאר בספר התהילים "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ[1]". בשיר השירים מוזכרת הגפן הן כמשל לעם ישראל, והן כסימן והבטחה לגאולה: "נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ[2]". כמו כן הגפן מסמלת פוריות "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה[3]", וזוגיות טובה "ענבי הגפן בענבי הגפן[4]".
הגפן בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
היין מיוצר מפירות הגפן. הטבע של היין שהוא עוזר לצאת מהמצב רוח ולשמוח. היין מרמז על השמחה של הנפש האלוקית, כשאמו מקיימים את רצונו של ה' יתברך. גם כן היין מסוגל לעצור את הנפש הבהמית מפרעותה. מהמילים "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ"[5], הרבי לומד "אַנוש" בפתח, "אַנוש" מלשון חלישות, כלומר, להחליש את הנפש הבהמית[6].
ערך מורחב – יין |
הערות שוליים
- ↑ תהילים פרק קכ"ח, פסוק ג'
- ↑ שיר השירים פרק ז', פסוק י"ג
- ↑ תהילים פרק קכ"ח, פסוק ג'
- ↑ מסכת פסחים, דף מ"ט, עמוד א'
- ↑ תהלים ק"ד, פסוק ט"ו
- ↑ משיחת דבר מלכות חמשה עשר בשבט
שבעת המינים | |
---|---|
|