שלום דובער וולף
הרב שלום דובער וולף, הידוע בכינויו ברק'ה, נולד בירושלים בכ"א במנחם אב תש"ד לאביו הרב אפרים וולף.
בילדותו נתחנך בישיבות תומכי תמימים לוד, תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים המרכזית 770.
בט' אלול תשכ"ה התחתן עם הגברת בת שבע, בת למשפחת בקרמן. הוא עבר להתגורר בנחלת הר חב"ד והחל לעבוד במשרדי ישיבת תומכי תמימים לוד.
במשך השנים הפך ברק'ה לדמות מרכזית בחב"ד, וכיהן בתפקידים חשובים: מזכיר אגו"ח, דובר חב"ד, חבר הועד למען שלימות העם, מנהל ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש וארגון הגג למוסדות חב"ד וממונה מטעם מזכירות הרבי לעניני ארץ הקודש.
הוא הפך גם לנציגה הבלתי מוכתר של חב"ד בכנסת.
בפועל את רוב זמנו השקיע בפיתוח וביסוס ישיבת תומכי תמימים המרכזית, ובמקביל עסק ביחסי ציבור לחב"ד ולרבי, הן בתקשורת והן בקרב אישי ציבור.
ברק'ה היה גם איש חסד גדול, וסייע לכלל ולפרט בכל תחום.
בשנת תש"ס חלה במחלה הידועה, אולם עד ליומו האחרון היה צלול אלא שיסורים קשים תכפוהו. ובשבת קודש פרשת בראשית, ל' תשרי תשס"א נפטר. נקבר בהר המנוחות בירושלים לצד מקום מנוחת אביו - הרב אפרים וולף.
בית ברק'ה
"בית ברק'ה" תוכנן להיות מרכז חינוכי שבו תשכון גם תומכי תמימים כפר חב"ד ע"ש הרב וולף. ביום ל' תשרי תשס"ב הונחה אבן הפינה באירוע המוני.
דובר שלום
בשנת תשס"ט יצא ספר בשם "דובר שלום" הסוקר את תפקידו של ר' שלום דובער כדובר חב"ד ואת קורות חייו. הספר מכיל הוראות רבות של הרבי, בעיקר בנוגע להתייחסות לתקשורת. נערך על ידי ר' זושא וולף ויצא לאור על ידי ארכיון ימי תמימים. חולק כתשורה בחתונת בנו של הרב שלום בער וולף, בחודש כסלו תשס"ט.