קפה
קפה (באידיש: קאווע) הוא שם כולל למספר משקאות חמים וקרים, המבוססים על תמציות שמנים אתריים, המופקים מפולי צמח הקפה. התמציות מופקות מן הפולים על ידי קלייתם וטחינתם של הפולים, וחליטה או בישול של האבקה המתקבלת במים. משקאות הקפה ידועים כמעוררים, בעיקר בגלל הקפאין המצוי בפולים.
בהלכה
ברכתו של הקפה היא "שהכל" ומברכים לאחריו ברכה אחרונה "בורא נפשות".
באופן כללי ההנחיה ההלכתית שקפה המיוצר בחוץ לארץ ללא תוספת טעמים, אין צריך הכשר. בתוצרת הארץ צריך הכשר[1].
האופן הנכון להכנת קפה בשבת הוא להכינו ב"כלי שלישי", כלומר שמהמיחם (הכלי הראשון) יוצקים את המים הרותחים לכלי ריק ויבש (כלי שני) וממנו יוצקים לכלי שלישי ובו מכינים את הקפה[2].
לפי חלק מהשיטות, מבחינה הלכתית נחשב הקפה כחמר מדינה וניתן לערוך עליו הבדלה באם אין יין בנמצא[3].
חסידים רבים בדור השביעי נוהגים לשתות קפה בבוקר במסגרת האכילה לפני התפילה[4]. בלובי הכניסה לבית המדרש ב-770, מוגשים בכל ימי השבוע, על ידי ועד סעודת שלמה, קפה, תה ומזונות לרווחת המתפללים והמבקרים הרבים. כמו כן, ברבים מבתי כנסת חב"דיים ברחבי העולם, בישיבות חב"ד ובכוללים יש פינת קפה (באידיש: קאווע שטיבל) לרווחת המתפללים והלומדים.
אצל רבותינו נשיאנו
מסופר על אדמו"ר הזקן, כי בלילה האחרון לחייו, מוצאי שבת פרשת שמות, ליל כ"ד טבת ה'תקע"ג, ערך הבדלה על קפה[5].
כמו כן, מספר שעות קודם הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב, במוצאי שבת פרשת ויקרא, ליל ב' ניסן ה'תר"פ, הגישה לו רעייתו, הרבנית שטערנא שרה, כוס קפה (ללא חלב). שפתיו של אדמו"ר הרש"ב החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו, שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה[5].
קישורים חיצוניים
- הרב דב טברדוביץ', דיני הכנת קפה ותה בשבת
- הרב יהודה לייב נחמנסון, האם מותר לשתות קפה ובירה בכל מקום בעולם?
הערות שוליים
- ↑ מענה באתר סמס לרב שע"י מכון הלכה חב"ד.
- ↑ שו"ע אדה"ז סימן שיח סעיף יב (תבלין מותר להכניס לכלי שני), שבת כהלכה פ"ז ס"ב.
- ↑ שו"ע אדה"ז או"ח רצו, ח. וראה שיעורי הלכה למעשה קידוש והבדלה.
- ↑ ראה קיצור שו"ע ח, ד.
- ↑ 5.0 5.1 אשכבתא דרבי עמ' 97. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ד ה'קלו.