הפיגוע בבית הדסה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־01:45, 4 באוגוסט 2024 מאת ב. שורה (שיחה | תרומות) (הסרת קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים; הוספת קטגוריה:פיגועי טרור באמצעות HotCat)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוח זיכרון, 'בית השישה' - בין בית הדסה לבית שניאורסון

הפיגוע בבית הדסה הוא פיגוע טרור שהתרחש בליל י"ז אייר תש"מ, סמוך לבית הדסה בחברון. בפיגוע נרצחו 6 יהודים הי"ד (3 ישראלים, 2 אמריקאים, ואזרח קנדי), ונפצעו 17 אזרחים ישראלים ואמריקנים. אחרי הפיגוע הרבי התייחס למאורע.

הפיגוע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"מ מחבל רעול פנים הגיע מאחורי החייל יהושע סלמה הי"ד וירה בראשו מטווח אפס. שוטרים שהוזעקו למקום הבהילו אותו לבית הרפואה בחברון ומשם הועבר במסוק למרכז הרפואי הדסה בירושלים, שם נקבע מותו.

שלושה חודשים לאחר הרצח, בליל שבת י"ז אייר תש"מ בשעה 7:30 בערב, חזרה קבוצת מתפללים יהודים מתפילת שבת במערת המכפלה, ובדרך עברו ליד "בית הדסה" כדי לברך את הנשים שהתבצרו בו באותם שנים.

מחבלים שארבו למתפללים בקרבת מקום החלו לירות בהם כאשר עברו בסמטה הצרה, ולזרוק עליהם רימונים מהגגות. בפיגוע נרצחו שישה יהודים, ועוד כעשרים נוספים נפצעו.

בתגובה לפיגוע פוצץ צה"ל שני מבנים סמוכים בהם גרו ערבים, והשתלט על בית רומנו.

בהמשך, גירשה ישראל את ראש עיריית חברון והקאדי שלה לירדן, והחליטה על חידוש היישוב היהודי בעיר ועל הקמת מספר מבני מגורים במקום.

התייחסות הרבי לפיגוע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחה שנשא הרבי בפורים כחודש לאחר רצח סלמה, דיבר על השאננות בתפיסת המחבל הרוצח: "‏והיה המעשה בחברון, שעד עתה לא תפסו את מי שירה. כולם יודעים ‏ומודים שהמשטרה והשב"כ נמצאים שם, וכשרוצים למצוא - מוצאים, ויודעים להיעזר‏ ‏בערבים - מדוע אם-כן לא מוצאים? - מפני שיודעים, שכאשר ימצאו זה 'יזיז' בחלונות ‏הגבוהים! הם עושים חשבון לעצמם: הרי אם נמצא את הרוצחים, נצטרך לנהוג בהם באופן כזה ‏שבושה לנהוג בו בפני כל העולם - עדיף אם-כן, שיחשבו שאנו בטלנים שאינם יכולים ‏למצוא רוצח מאשר שנמצא אותו"

מיד לאחר הרצח, ביום ל"ג בעומר, חזר הרבי על הפיגוע הקודם שהתרחש בחברון, בו נרצח יהושע סלמה, שכאמור צה"ל עדיין לא תפס אז את המחבל הרוצח: "‏דבר איום אירע בעיר חברון: ירו על בחור ‏ה'-יקום-דמו - שלא היה לו נשק - באמצע ‏העיר! עובדה זו כשלעצמה מראה במי מדובר, ‏ועם מי יש לנו עסק. מלבד העובדה שעוד ‏קודם לרצח כבר אמרו בגלוי ראש העיר וראשי שאר העיירות מה הם רוצים - רק שכעת זה ‏הגיע למעשה בפועל. והיה-לא-תהיה לטעון ש‏‏הגיע השלום, וכל הערבים - ובפרט אלו היושבים בעיר העקובה מדם - יהיו אוהבי ישראל!"

הרבי קישר בין שני הפיגועים, וציין שמכיוון שהשב"כ החליט לא לתפוס את המחבל, הדבר פתח פתח עבור המחבלים, שרצחו שישה יהודים שלושה חודשים לאחר מכן:

"‏היות והשתיקו את רצח סלמה ה'-יקום-דמו, ושכנעו את עצמם שעל-ידי שישתיקו זאת ‏יהיה שקט, והגדילו לעשות ואמרו שעל-ידי-זה לא רק שיהיה שקט, אלא גם ‏"שלום על ‏ישראל" וזוהי הדרך לשלום אמיתי, רחמנא ליצלן - זה פתח את הפתח למה שאירע בשבת-‏קודש האחרונה בעיר האבות חברון!!"

אחרית דבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

רק לאחר כ5 חודשים, בז' תשרי תשמ"א פורסם על לכידת חוליה של ארבעה מחבלים חברי ארגון הפת"ח שבצעו את הפיגוע בבית הדסה. הם נלכדו בעת שניסו לחצות את הגבול לירדן ונידונו למאסר עולם.

לאחר 3 שנים בי"ז בכסלו תשד"מ, שוחררו במסגרת עסקת חילופי שבויים[1].

הנצחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

היישוב בית חגי (חג"י = ראשי תיבות שמם של שלושה מהנרצחים: חנן, גרשון ויעקב), בדרום הר חברון על כביש 60, הוקם לזכרם. כמו כן, במקום הרצח, צמוד לבית הדסה מצד אחד ובית שניאורסון מצד שני הוקם בית מגורים לזכרם - "בית השישה".

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בתשע"ז מונה אחד מהמחבלים לראש עריית חברון, והוא עודנו מחזיק במשרה נכון לתשפ"ד.