משקוף

משקוף הוא הקורה בחלק העליון של מסגרת השער או הדלת, הנשענת על שתי תומכות או עמודים אנכיים הקרויים בשם 'מזוזות'.

לאורך ההיסטוריה, שימש המשקוף גם כאלמנט בנייה לעיצוב דקורטיבי מעל שערים, דלתות וחלונות, ללא תפקיד מבני.

בפנימיות התורה, רומז המשקוף להמשכת המקיפים מבחינת הכתר לבחינת התפארת, וקשור עם הגאולה העתידה ובית המקדש השלישי.

מקור התיבה ופירושה

המילה "משקוף" מופעיה בתנ"ך פעמיים בלבד, שתיהן בספר שמות בסיפור יציאת מצרים: "וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף..." . "...וְעָבַ֣ר ה' לִנְגֹּ֣ף אֶת־מִצְרַיִם֒ וְרָאָ֤ה אֶת־הַדָּם֙ עַל־הַמַּשְׁקֹ֔וף וְעַ֖ל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֑ת וּפָסַ֤ח ה' עַל־הַפֶּ֔תַח וְלֹ֤א יִתֵּן֙ הַמַּשְׁחִ֔ית לָבֹ֥א אֶל־בָּתֵּיכֶ֖ם לִנְגֹּֽף" .

פירוש תיבת משקוף

רש"י מבאר, שפירוש המילה משקוף הוא "העליון, שהדלת שוקף עליו כשסוגרין אותו. ולשון שקיפה - חבטה, כמו 'קול על נידף', טרפא דשקיף. חבורה - משקופי".

לעומת זאת האבן עזרא מבאר שפירוש המילה משקוף הוא כמו חלון, שניתן להשקיף דרכו, כלומר פתח בקיר שניתן להביט דרכו החוצה, והדגש בציווי התורה לשים את הדם על המשקוף, הוא לעשות זאת בפרהסיא, כדי שהמצרים יראו זאת (מלשון 'השקפה' והבטה) מבלי לחשוש מהם.

הרס"ג מבאר באופן דומה, שתיבת משקוף פירושה שזהו החלק המשקיף על האסקופה, היות שכל לשון של השקפה הוא הבטה על החלק הנמוך יותר, דוגמת 'השקיפה ממעון קדשם מן השמים'.

במגן דוד לרדב"ז מבאר שתיבת משקוף רומזת גם לענין ההיקף, כי המשקוף הוא כנגד התפארת, שהיא כללות ההיקף והקצוות,

בתורת הסוד

בפירוש פנים יפות על התורה מבאר ששתי המזוזות רומזות על בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, והמשקוף רומז על הבית השלישי שיבנה לעתיד לבוא.

בתורת החסידות

בחסידות, יש פתח שהוא בחינת נה"י, שהמזוזות הם נצח והוד והמשקוף הוא תפארת, ויש סוג נוסף של פתח שהמזוזות הם חסד וגבורה והמשקוף הוא בינה.

על יסוד זה מבואר מאמר חז"ל שאדם צריך להיכנס בבית הכנסת 'שיעור שני פתחים' ורק אז להתפלל, שצריך את שני סוגי הפתחים, שעל ידם יכול להתעלות בתפילה ולהמשיך מהמשקוף העליון שהוא הכתר.

וזהו ביאור המדרש ששתי המזוזות הם כנגד יצחק ויעקב, ואברהם הוא המשקוף, ולכן קביעת המזוזה היא במזוזה דווקא, בנצח והוד, להעלות אותה עד לבחינת הכתר.

את התיבה משקוף, ניתן לחלק לנוטריקון 'שם קוף' כלומר מספר מאה שהוא בחינת הכתר, כי על ידי המשקוף שהוא בחינת כללות ההיקף והקצוות - ממשיכים את הכתר.

ראו גם

• דלת (פתח, שער)
• מזוזה

קישורים חיצוניים

• ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק - ערך 'משקוף', עמוד א'תתנב