מטי ולא מטי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־08:53, 17 באפריל 2024 מאת 188.64.206.119 (שיחה) (←‏משל מכח הרצון)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מטי ולא מטי (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת רצוא ושוב. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון[1].

ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה (והשפעה) של אור אין סוף לתוך העולמות. וכיוון שאא"ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלקות, כי אם לא, הכלים (והעולמות) היו מתבטלים [2], בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו"ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות (וסדר העבודה של המלאכים והנשמות) של הנבראים מאא"ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא וביטול למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות.

הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין אור הכלול[3] במקורו. בראשית התגלות של האור, האור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך (כי הרי גם בגוף השמש נמצא אור השמש), הוא עדיין בהעלם במקורו, ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחרת. ויוצא שגם כשהאור מתפשט (מטי), אינו מתפשט (לא מטי) באופן שישתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא (שמהותו היא היותו נבדל ממקורו), כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור (היינו הגוון), כשמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהתכלל במקורו [4].

משל מכח הרצון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ומובן ממשל בכוח הרצון מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשטות הנשמה לחוץ. וכמו כן, בגילוי הרצון מורגשת מציאות הנשמה בגלוי, ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדוגמה מהשכל. גם אחרי הסתלקות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו [5].

בגוף האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגוף האדם, סדר המשכת החיות הוא באופן שבהתחלה יש המשכה ('מטי') של החיות מהלב אל שאר אברי הגוף, ומיד שנמשך חוזר ומסתלק ('לא מטי') להיות כלול בלב וכך חוזר חלילה[6]

עולם שנה ונפש[עריכה | עריכת קוד מקור]

'מטי ולא מטי' הוא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של מקיף הקרוב לעניין הזמן[7].

הערות שוליים

  1. המשך ס"ו ד"ה ויכולו וגו'
  2. תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.
  3. ראה הניסמן בהערה 1. ראה גם מעניין האור בכללות באור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס"ח
  4. ראה הערה 1
  5. המשך תרס"ו בסוף ד"ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון
  6. תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ג בסופו.
  7. צריך מקור