שלוחים חשאים לרוסיה

התוועדות חסידים ברוסיה הסובייטית

במשך שנות רוסיה הסובייטית דאג הרבי לשלוח לשם שלוחים שיפיחו את רוח היהדות במדינה.

רקע

עם הקמת הממשלה הסובייטית ברוסיה, נאסר לימוד התורה וקיום המצוות ברחבי המדינה.

לצורך אכיפת החוק, הוקם משטר ה'יבסקציה' - משטר שאסר קיום תורה ומצוות, ואסר ורצח אלפי שוחטים, סופרי סת"ם, רבנים, מוהלים ומלמדים.

בהיעדרם של סופרים, מורי דרך, ויצרני תשמישי קדושה, מצב היהדות ברוסיה הלך והידרדר. לא היה מאין להשיג תפילין, סידורים, ולא היו רבנים ללמד את הדור הצעיר.

לצורך כך, הרבי שלח שליחים מיוחדים, שיספקו את צרכיהם של יהודי רוסיה, ויפיחו בקרבם את רוח היהדות.

שלוחים אלו, על פי רוב התחזו במסווה של 'תיירים', למרות שלמעשה, המשטרה החשאית ידעה על מטרתם הנסתרת, ועקבה אחריהם במשך כל שעות היום והלילה.

בשל המעקב הצמוד בו נמצאו, נאלצו שלוחים אלו למצוא דרכים מתוחכמות כדי לעקוף את אנשי המשטר, וליישם את מטרתם מבלי להיתפס.

ארגון עזרת אחים

ערך מורחב – לשכת עזרת אחים

ארגון זה, הוקם בשביל לעזור ליהודי ברית המועצות. הארגון נוסד בעקבות שיחה שאמר הרבי בהתוועדות חג השבועות תשכ"ד, בה דיבר על יהודי רוסיה בברית המועצות בחיבה מיוחדת ועל הצורך הגדול לעזור להם.

כתוצאה מכך, הוקמה רשמית על ידי הרבי לשכת "עזרת אחים", באופן רשמי המוסד הוקם ונוהל על ידי הרב משה לברטוב. עיקר הפעילות הייתה שליחת מזון ותשמישי קדושה (תפילין מזוזות, מצות לפסח ועוד) ליהודים שחיו מאחורי מסך הברזל.

הפעילות שהתרחבה מאוד התנהלה מתוך ביתו של ר' משה לברטוב, והייתה חשאית וסודית מחשש לניטרולה על ידי הק.ג.ב.

הרבי היה מעורב בפעילות לפרטיה, והתעדכן דרך שליחי הלשכה על מצב היהודים שם. הלשכה היוותה גם ערוץ תקשורת בין יהודי ברית המועצות לרבי. לצורך זה אף סודרו כמה פעמים פגישות חשאיות של הרבי עם ר' משה בפתח ביתו של הרבי, באשר הרבי לא רצה שכמה פרטים והוראות בזה ידוברו בגלוי מתוך חדרו הקדוש.

נתיב

ערך מורחב – נתיב

סמליל הארגון

"נתיב - לשכת הקשר" היה אגף במוסד שפעל בקרב יהודי ברית המועצות, וסייע רבות לפעילות החב"דית מאחורי מסך הברזל. הוא עזר בשליחת תשמישי קדושה, מענות מהרבי, ו'ביכלך' = סיפרי חסידות בכתב יד.

הארגון היה בקשר הדוק עם הרבי, וקבל ממנו הוראות מפורטות כיצד לנהוג במקרים גורליים.

מהשלוחים שנשלחו

האחים ציפעל

האחים שלמה יוסף ציפעל וחיים ציפעל היו שני נגידים מאיטליה מקורבים לרבי, שלצורך מסחריהם נסעו גם לרוסיה, והביאו עמם יחד תשמישי קדושה תוך סיכון עצמי רב.

בשנים תשט"ו - תשט"ז, הקימו האחים מפעל ליצור פרוות למעילים שהצליח מאוד. הפרוות נקנו גם בירידים בתוככי רוסיה, דבר שאיפשר לאחים, כניסה די חופשית לרוסיה, שבין השאר כללה את אי בדיקת חפציהם (שלא כבשאר כל הנוסעים).

בשל כניסתם ויציאתם החופשית כמעט, זכו לבצע שליחויות חשובות עבור הרבי: העברת תשמישי קדושה ומסרים מהרבי, והבאת כתבי יד ו'ביכלאך' (=ספרי חסידות) שהיו כלואים ברוסיה - לרבי. כתבי יד רבים מצויים עד היום בספרייה, כשעליהם כתב יד הרבי רשום, שהובא על ידי האחים ציפעל. כמו כן פעלו האחים, שהיריד הרוסי לפרוות יהיה סגור ביום השבת.

פעולות האחים נמשכו זמן רב, עד לגילויים על ידי הנ.ק.וו.ד (המשטרה החשאית). בגלל שאיחרו את הטיסתם ומזוודותיהם הגיעו לפניהם לנמל התעופה, שוטרי המכס פתחו את מזוודותיהם (שלא כרגיל, שהיו חסיני בדיקה), וגילו עשרות תשמישי קדושה ויהדות.

האחים נעצרו מיד ברדתם מהמטוס, לאחר שנחקרו, הורשו לשהות במלון למעצר בית. לבסוף הורשו לצאת מרוסיה, לאחר שחתמו שיחזרו למועד המשפט שנקבע להם. כשחזרו, שאלו את הרבי באם לחזור למשפטם ברוסיה, והרבי ענה להם להשאר באמריקה.

בנימין כץ

הרב כץ נסע לרוסיה בעקבות שיחה שאמר הרבי בחג השבועות תשכ"ד, בה דיבר בכאב על כך שאין פועלים מספיק לעזרת יהודי רוסיה.

באותו זמן חגג הרב כץ את יום הולדתו העשרים וחמש, וכנהוג נכנס לרבי ליחידות. כשנכנס, שאל את הרבי על נסיעה לדנמרק ולהמשיך לרוסיה. כשנכנס ליחידות, והגיש לרבי את הפתק ובו שאלותיו, ענה לו הרבי בחיוב בנוגע לשאלותיו על השליחות בדנמרק, ושאחר כך יראה בנוגע לרוסיה.

כעבור ארבעה חודשים של שליחות בדנמרק, הודיע לו הרב חייקין, שהרבי אישר את נסיעתו לרוסיה. הרב כץ קיבל שורה של הנחיות וטיפים של אמצעי זהירות, כיצד להתנהג במהלך שהייתו ברוסיה.

במהלך נסיעתו ביקר אצל אנ"ש במוסקבה, ובמשך רוב שעות היום שהה בבית הכנסת מרינה רושצ'ה. בדרך לא דרך, הצליח ליצור קשרים עם חסידי חב"ד במקום, למרות עיניהם הבולשות של גבאי בית הכנסת, שהיו מטעם הק.ג.ב.. בקרב חסידים אלו, שהיו צמאים לשמוע איזו שמועה שתהיה מהרבי, התוועד הרב כץ, וסיפר להם מה תובע הרבי מהחסידים, לימד אותם את ניגוני הרבי, ובעיקר, הפיח בהם רוח חסידית.

בזמן שהייתו במוסקבה, הופנו אליו אלפי בקשות ושמות, שיזכיר אותם לפני הרבי. את השמות היה מסוכן לו להשאיר בכתב - דבר שהיה מסכן אותו כ'קונטר רבולוצינר' - קשירת קשרים נגד הממשלה. לכן נאלץ לחרות בזכרונו למעלה ממאה שמות עד לשובו משליחותו. בהמשך ביקר גם ברוסטוב, שם בדק את מצב האוהל של האדמו"ר הרש"ב, והתוועד עם החסידים שם. לאחר מכן נסע לביקור בטיבליסי.

למרות שזה לא היה מתוכנן במסלולו שהתוו לו חברת 'אינטוריסט', נסע הרב כץ לעיר טשקנט באמתלא, שהוא לא מוכן לפספס את משחק הכדור רגל שיתקיים שם. בטשקנט נפגש עם צעירים חב"דיים רבים, שחלקם אף ישבו בכלא הרוסי, ודיבורם איתו היה כרוך בסיכון רב ולכן היה בחשאיות גמורה - במעבה היער.

בנימין כץ עזר לחסידים לצאת מרוסיה, על ידי כך שתיווך בין המבקשים לצאת ממנה לבין "קרובי משפחה" פיקטיביים בארץ ששלחו להם בקשה לאיחוד משפחות.

גם לאחר שובו אל הרבי, מעטה הסודיות המשיך. רק לאחר עשרים שנה, גילה על שליחותו זו.

יוסף דוד וויטמן

הרב יוסף דוד וויטמן חתנו של ר' חיים ציפל, נסע גם הוא לרוסיה בשליחות הרבי - בשנים תשמ"ג - תשמ"ה.

בנסיעתו הראשונה, הפיץ ספרי חסידות רבים, שהביא לו נציג קה"ת ששהה באותה תקופה ברוסיה, בעקבות תערוכה שהתקיימה.

בנסיעתו השנייה, צירף אליו את הרב צבי גרינבלט. במהלכה, הסריט חסידים מדברים אל הרבי כמו ביחידות, וכשחזר ל770, הרבי והרבנית צפו בהם בהתרגשות רבה. הרב וויטמן גם הביא משם 'ביכל חסידות' שהוחרם ממנו ביציאתו במכס, ובכל זאת, תחת סיכון רב - הצליח להגניב את הביכל חזרה לתיקו ולהביאו אל הרבי.

לקריאה נוספת

• מאחורי קוי האויב - מנחם זיגלבוים.

קישורים חיצוניים

• "הרבי ניגב את הדמעות מעיניו ואמר: יום חדש מתחיל!"