מיכאל ליפסקר
הרב מיכאל ליפסקר (מכונה גם בשם ר' מייקל, תרס"ז - ה' אייר תשמ"ה) היה שליח שנשלח למרוקו בשליחות אדמו"ר הריי"צ אך נשלח בפועל על ידי הרבי. הוא מונה כשליח למרוקו בכ' שבט תש"י וכיהן כמורם הרוחני של אלפי יהודים בקזבלנקה בפרט ובמרוקו בכלל. בשנותיו המאוחרות שימש כטבח בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.
תולדות חיים
נולד בפולטבה בשנת תרס"ז לאביו הרב חיים צבי ליפסקר (פולטבה) ולאמו מרת בת שבע. למד בישיבות תומכי תמימים בקרעמנצ'וג בה למד אצל הרב יחזקאל הימלשטיין ואסטשקוב בה שמע שיעורים בגמרא מהרב אברהם אליהו פלוטקין ונעוועל בה קיבל מהרב יהודה עבער [1]. בעודו בחור, כיהן כמנהל ומשגיח בסניפי תומכי תמימים פולוצק וקייב ואף גייס תרומות לישיבות תומכי תמימים [2]
נשא את רעייתו בת החסיד הרב אליהו פאר, טייבל. ובתקופות הקשות ברוסיה היה מהדמויות הבולטות בין אנ"ש בלנינגרד, שפעלו בעסקנות הכלל, ובין שאר פעולותיו זכה יחד עם גיסו הרב ברוך שיפרין להביא אלפים לקבורה בקבר ישראל. כמו כן שימש כמשפיע ומשגיח בישיבת תומכי תמימים כותאיס.
בשנת תש"ו ברח מרוסיה תחת זהות פולנית בדויה כחלק מתכנית בריחה מאורגנת של אלפי חסידים שנקראה בשם יציאת רוסיה תש"ו. לאחר נדודים במחנות, התיישב בפריז, שם זכה לשהות לצד הרבי כאשר בא ללוות את אימו בדרכה לניו יורק.
במכתב הרבי שליט"א בכ' בשבט תש"י[3], עשרה ימים לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ בי' שבט, כתב הרבי לרב ליפסקר שלפני ההסתלקות דיבר הרבי הריי"צ עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי במרוקו, וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר קיבל את האגרת בסוף חודש שבט ואף שהופתע מההוראה לנסוע למדינה זרה לו לחלוטין, הסכים, ולאחר הודעתו לרבי על כך עמד איתו הרבי בקשר מכתבים בקשר להכנות לנסיעה.
הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש אייר תש"י, ומיד החל בפעילות כאשר פתח שם ישיבה, בסיוע הרב רפאל ברוך טולידנו ובה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת הנגלה ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב מיכאל ליפסקר{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו}}.
הרב מיכאל ליפסקר הקים במקנס מוסדות לתפארת:
ישיבת אהלי יוסף יצחק
בית רבקה מיסודי ועד סמינר.
בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות.
תפארת בחורים
הרב מיכאל ליפסקר פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט[4] וזכה להצלחה רבה בקירוב יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי החסידות, והצליח להשפיע על עשרות מהם להפוך לחסידי חב"ד נלהבים.
לאחר שחזר להתגורר בקראון הייטס, על אף תפקידו במשך השנים, חפץ להתפרנס מיגיע כפיו ועבד לפרנסתו כמנהל מטבח בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.
נפטר בגיל 78 בה' אייר תשמ"ה ונטמן בבית החיים ע"ש מונטיפיורי שבקווינס, בסמיכות לאוהל של אדמו"ר הריי"צ. את מקומו במטבח הישיבה מילא ר' יוסף יצחק וילימובסקי.
משפחתו
- חתנו, הרב עזריאל חייקין, רבה הראשי של אוקראינה לשעבר.
- גיסו, הרב ברוך שיפרין.
- אחיו, הרב יעקב ליפסקר.
- אחיו, הרב אריה זאב ליפסקר.
- אחיו, הרב אליהו עקיבא ליפסקר
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כב, כד, נד.
קישורים חיצוניים
- הרב משה מרינובסקי, "בבתיהם של 90% מיהודי מרוקו תלויה תמונת הרבי" - באתר שטורעם (קישור שבור).
- תכתב זאת לדור אחרון - תולדות חייו בתשורה מנישואי נכדו, כ"ז סיוון תשע"ד
- כך יצא השליח הראשון
שבועון בית משיח כ"ד חשון תשע"ז
הערות שוליים
- ↑ הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת, עמודים ח-ט
- ↑ הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת, עמוד יויג
- ↑ אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט.
- ↑ הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, עמודים 159-172