חיים אברהם דובער לוין
| חיים אברהם דובער לוין | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]ר' חיים אברהם דובער לוין (מימין), עם שניים מתלמידיו. | |
| קרסילוב | |
| פטירה | ז' סיוון תרצ"ח |
| מקום פעילות | ליובאוויטש, ובארצות הברית |
| תלמידיו | מלאכים |
ר' חיים אברהם דובער הכהן לוין (בראשי תבות אד"ל, מכונה גם המלאך; ? – ז' סיוון תרח"צ), היה משפיע חסידי בעל כשרונות גדולים, שסלל דרך לעצמו, ומסיבה פרש מחצר ליובאוויטש, עבר לארצות הברית והקים קהילה לעצמו שכונתה המלאכים.
תולדות חיים
ראשית חייו
נולד לפני השנים תר"י - תרכ"א לר' שניאור זלמן לוין אב"ד קרסילוב. אביו נפטר כאשר היה בגיל אחת עשרה. הוא מוזכר אצל אדמו"ר מוהריי"צ בתואר האיליער[1] - על שם העירה איליה. וכן אד"ל[2] - אברהם דב לוין.
בצעירותו זכה לראות את אדמו"ר הצמח צדק[3].
היה בעל כשרונות גדולים בלימוד הנגלה והחסידות.
לאחר נישואיו התיישב באיליה שבבלארוס, והיה מחסידי אדמו"ר מהר"ש ולאחר מכן של אדמו"ר הרש"ב[4], לפי דעה נוספת היה מחסידי קאפוסט[5].
בליובאוויטש
ר' אברהם דובער הובא לעיירה ליובאוויטש על ידי הנגיד ר' מנחם מאניש מונסזון כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט בדיבור, באכילה ובשינה.
יש אומרים שהיה לר' אברהם דובער קשר עם אביו של הרבי הרב לוי יצחק שניאורסאהן[6].
הוערך אז כמשכיל גדול בחסידות. כבר בהתחלה דעתו של הרשב"ץ לא הייתה נוחה עימו[7]. מאוחר יותר גם אדמו"ר הריי"צ התנגד בחריפות לדרכו הקנאית ולדרך הפרישות הקיצונית מהעולם הזה שלא בדרכי חב"ד, והביע את ביקורתו בפניו.[8].
ביומן מי"ט כסלו תרס"ב[2] מתאר הרבי הקודם שהמכתב מאדמו"ר הרש"ב בו נתבאר ענינו של חג הגאולה י"ט כסלו כראש השנה לחסידות, הגביה רוח הכל - לבד אד"ל. ובזה נרמז שהיה במרה שחורה ומרירות תמידית.
בשנת תרס"ב[1] התלונן ר' אברהם דובער על אדמו"ר הריי"צ בפני אדמו"ר הרש"ב לאחר התוועדות י"ט כסלו תרס"ב, על כך שראה אצלו בביתו עיתוני חולין[9]. הרבי הרש"ב בדק את העניין, וגילה כי העיתון היה ממוען לביתו של מישהו אחר והגיע אל בנו בטעות ואף נשאר סגור[10].
בעקבות זאת עזב ר' אברהם דובער את ליובאוויטש והחל מסתובב ברוסיה.
בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר במינסק.
ר' יהושע מונדשיין סיפר ששמע מפי הרב יעקב לנדא ששמע מחסיד ידוע[11] שהלה התעניין במלמד חסידי עבור בניו, והרבי הרש"ב כתב לו[12] שהוא יכול לקחת את ר' אברהם דב, וכל מה שהיה איתו בליובאוויטש הי' הכל לשון הרע. אמנם דברים אלו הם נגד המקובל אצל חסידים, ואף נזכר אצל רבותינו.
ברחבי רוסיה
למד אצל ר' חיים מבריסק והיה חביב אצלו מאוד, ר' ברוך בער לייבוביץ היה אומר, אני לא יכולתי לגשת לרבי (הגר"ח) לדבר מתי שרציתי אבל הוא (ר' אד"ל) הרבי תמיד נענה לו מיד. והיה מסתודד עימו ("שושקעצעך") בענייני הרמב"ם במו"נ [מורה נבוכים] [3].
היה בקשר עם גדולי העולם הליטאי, כאשר אחרי חתונתו התיישב בקובנא שבה כיהן כרב הרב יצחק אלחנן ספקטור. ממנו קיבל סמיכה לרבנות.
לאחר מכן התגורר בווארשא, שם היה בקשר עם האדמו"ר מגור רבי יהודה אריה ליב אלתר, בעל השפת אמת. וכן היה בקשר עם הרב נפתלי טרופ המכונה "הגרנ"ט".
עוד מספרים שר' אד"ל שאל את ר' חיים האם הוא לומד את הספר מורה נבוכים. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ"א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי אדמו"ר הצמח צדק בספרו דרך מצוותיך מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: "איהר זענט אן עילוי" (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי, אלא תירוץ של אדמו"ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל "איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי" (אתם מסבירים את הענין כעילוי)!.
בארצות הברית
| ערך מורחב – מלאכים (קהילה חסידית) |
לאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת תרפ"ד נסע לארצות הברית והחל לקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה בה החזיק קודם: ניתוק מהסביבה וענייני העולם ומרירות. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בית מדרשם שבוויליאמסבורג מספר שבועות תוך כדי לימוד ועבודת ה' מסביב לשעון. הוא אסר עליהם ללמוד דא"ח מרבותינו נשיאנו שאחרי אדמו"ר הצמח צדק. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה כי סברו הראשי ישיבות אשר זה ימנע בחורים מלבוא לחב"ד (על ידי ר' ישראל ג'ייקובסון) ולאידך יישארו בדתם, אך לאחר מכן זכה לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז בארצות הברית כאשר ראו אשר "הגולם קם על יוצרו" ושיטתו הקנאית יצרה אי-סדר מיותר בישיבות.
התגורר בברונקס, ושימש כרב בבית המדרש "נוסח האר"י".
היה נמנע משבתות וחגים משינה. מסופר, שפעם עמד למעלה מ-10 שעות שהוא אחוז מחשבות. בין השאר כונה על כך בשם "המלאך".
בשל הסכסוך עם חב"ד, הוא נחשב כמתנגד לה, ובשל כך עודד רבי שרגא פייבל מנדלוביץ' שנחשב כמתנגד לחסידות את תלמידיו מישיבת תורה ודעת ללמוד עימו[13]. בשנת תרצ"ה בעקבות חילוקי דעות בין השניים, עזבו תלמידיו של הרב לוין את ישיבת "תורה ודעת", והקימו את ישיבת "נתיבות עולם" בראשות הרב יעקב שור.
פטירתו
נלב"ע בו' סיון, חג השבועות תרח"צ[14].
לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו לחב"ד, היו שעברו לחסידות סאטמר והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.
לבנו רבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער" (חתיכת אש)![15].
משפחתו
זוגתו בזיווג שני, הייתה אחותו של המשפיע והחוזר בליובאוויטש, ר' משה רוזנבלט (מאשע דער חוזר).
- בנו ר' רפאל זלמן - נפטר בשנת תשנ"א.
- נכדתו נשואה לר' משה שקלאר, מבורו פארק
- הרב דובער ליווי הינו בן אחותו[16].
תלמידיו שנעשו חסידי חב"ד
- הרב דובער ליווי
- הרב שניאור זלמן בלסופסקי
ספריו
לקריאה נוספת
- המלאך - שערי השגות, יצחק הרשקוביץ, בני ברק תשע"ז.
- זכרון לבני ישראל עמ' קצ"ב–קצ"ד
- הרב יהודה חיטריק, רשימות דברים (מהדורה חדשה - תשס"ט) עמ' 230-229.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 רשימת היומן עמ' שלד.
- ↑ 2.0 2.1 מבוא לקונטרס "ומעין", עמ' 16
- ↑ 3.0 3.1 מפי הרב דן יואל ליווי, שהיה מצאצאי אחותו של הרב לוין.
- ↑ אגרות קודש הרש"ב, חלק ב', עמ' קצ"א.
- ↑ קובץ אהל יוסף, חלק ד', ניו יורק תשע"א, עמ' כ"ו.
- ↑ המלאך, אדר תשע"ו, ע' ש"א
- ↑ שניאור זלמן ברגר, ישראל נח הגדול, ישראל תשס"ו, עמ' 252.
- ↑ רשימות דברים, מהדורת תשס"ט, עמ' 229.
- ↑ יהודה חיטריק, רשימות דברים, ניו יורק תשמ"ה, חלק ב', עמ' רנ"ד; יוסף אשכנזי, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, עמ' 355.
- ↑ אלה תולדות פרץ
- ↑ הרב אבא פערסאן או חסיד אחר ידוע, סוחר בעיר רחוקה כאודסה
- ↑ הרב מונדשיין מספר שייתכן שהרב לנדא אף ראה את גוף המכתב של אדמו"ר מהורש"ב.
- ↑ ישראל ג'ייקובסון זכרון לבני ישראל עמ' קצ"ב
- ↑ על פי מצבתו
- ↑ המלאך, אדר תשע"ו, ע' שב
- ↑ ראה זכרון לבני ישראל פרק לז
