בית דין צדק קראון הייטס
בית דין צדק קראון הייטס הינו בית הדין הרשמי והקבוע של קראון הייטס הפועל במתכונתו הנוכחית משנת תשמ"ו. לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם "CHK" (ראשי התיבות: קראון הייטס כשר). דייני הבית דין משמשים כרבנים הראשיים של השכונה.
ייסוד הבית דין
בשנת תשמ"ה, לאחר שנפטר רבה החב"די הראשון של שכונת קראון הייטס - הרב זלמן שמעון דבורקין, הוחלט על הקמת מוסד הבית דין. בתחילה ניסו מספר עסקנים להקים את בית הדין מדיינים נבחרים, כהרב חיים מאיר בוקיעט, אך לאחר מכן הוחלט שהרבנים ייבחרו על ידי בחירות דמוקרטיות, בין תושבי שכונת קראון הייטס. הקמת הבית דין לוותה על ידי הרבי בעצמו[1].
חברי בית הדין
בבחירות בשנת תשמ"ו נבחרו הרבנים:
- הרב אברהם אזדבא
- הרב יהודה קלמן מארלאו ע"ה
- הרב דוד חנזין ע"ה
- הרב יוסף אברהם הלר
לאחר שהרב חנזין התפטר, בעקבות הוראה מהרבי שישאר לגור בארץ ישראל, נבחר הרב העלער, כרב השלישי בהרכב. כמו כן, בשנת תשס"ג, בעקבות פטירתו של הרב מארלו, התקיימו בחירות נוספות בהם נבחר הרב אהרון יעקב שווי.
בוררות
במהלך השנים תשס"ג - תש"ע התגלעו חילוקי דעות בין הרב אזדאבא לרב שווי, סביב ניהול השכונה, ובעיקר סביב האחריות למערכת הכשרות של הבית דין. בעקבות כך נוצר צורך להרחבת בית הדין, אך הרבנים לא הגיעו להסכמה באשר לאישור המועמדים ואופן עריכת הבחירות. הרב אזדבא מצידו הכריז באופן חד צדדי על בחירות בשנת תשס"ו, שאורגנו על ידי וועד הקהל שכיהן באותה עת. הרב שווי מצידו הודיע כי לבחירות לא יהיה תוקף, כיון שלא התקבלו מועמדים שהציג, ובעיקר כיון שבבחירות לא ניתן להצביע בעד ונגד אלא רק בעד המתמודדים.
בבחירות אלו נבחרו הרבנים: אברהם רייטפורט, יצחק צירקינד ושלמה סגל, אך מעמדם בבית הדין נותר בסימן שאלה, כאשר רוב הקהל לא מתייחס אליהם כחברים בבית הדין. עקב כך גברו חילוקי הדעות בין הרבנים ובין תושבים בשכונה שקראו לקיים דין תורה באופן של זבל"א (זה בורר לו אחד), ואכן בסוף שנת תש"ע הסכימו הרבנים להתדיין בדין תורה בהליך בוררות בין שני הצדדים. לשם כך נבחר בית דין מיוחד בבורו פארק, כאשר הרב שווי בחר ברב ברוך בועז יורקוביץ' והרב יוסף העכט, ואילו הרב אזדבא בחר ברב משה הבלין והרב בנימין קופרמן. השליש נבחר הרב אברהם ברוך רוזנברג ממונסי. הדיונים הסתיימו וכעת ממתינים הצדדים לפסק הדין.
הערות שוליים
- ↑ בשיחת שבת פרשת מטות מסעי תשמ"ו: "כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך". בשיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ז קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה "ירובעל בדורו כמשה בדורו . . יפתח בדורו כשמואל בדורו . . נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים . . אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך".