לטביה
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
התייסדות קהילת חב"ד בלטביה החלה עוד בזמן אדמו"ר הזקן, זמן קצר היא הייתה המרכזית בחב"ד אולם נכחדה בשואה.
התיישבות הראשונה של חסידי חב"ד בדווינסק
| ערך מורחב – דווינסק |
עוד בתקופת אדמו"ר הזקן החלה התיישבות חסידי חב"ד בלטביה, רבה של העיר דווינסק היה רבי זלמן זזמר תלמידו של אדמו"ר הזקן.
ארבעת הרבנים הראשונים של דווינסק היו חסידים, אולם מאז החל פילוג ברבנות והחל להיות רב אחד ליטאי ואחד חסידי.
רבה החמישי של העיר היה הגאון רבי יוסף רוזי'ן - הרוגוטשובר.
בית הכנסת החב"דים
באת תקופת אדמו"ר הריי"צ היו כארבעה בתי כנסת חב"דים בעייר דווינסק ששמותיהם היו:
- מניין הצבעים
- בית-המדרש של אידל רייסקעס
- דער פלאנאווער מנין
- קאדעשעס מנין
חיזוק הקהילה
בי"ט כסלו תרצ"ז התקיימה התוועדות גדולה בדווינסק שבה הוחלט על חיזוק הקהילה בלימוד החסידות וכן הקמת שיעור בחסידות.
השיעור קיבל את ברכתו של אדמו"ר הריי"צ, וכך כותב מארגן השיעור:
מכתב קדשו מכ"ט כסלו ש.ז. קבלתי, ואוכל להודיע לכ"ק, אשר החלטתנו לקבוע לימוד דא"ח יצאה לפועל באופן מזהיר. בכל מוצש"ק לומדים אנו 2 פרקים מתניא, ונוסף לזה עוברים על השיחות, או חוזרים איזו מאמר מד"ח. לימודינו מצא הד בעיר, ומתאספים חוץ מהצעירים גם אנ"ש מדור הישן. הפעמים האחרונות באו מ40–50 איש כ"י.
ההתיישבות החב"דית בריגה
|
| ערך מורחב – ריגה |
תחילה ההתיישבות החב"דית בריגה הייתה בערך בשנת תרל"ח, בשנת תרס"א הוקם בית הכנסת הראשון החב"די בריגה.
עיקר ההגירה לריגה החלה עם סיום מלחמת עולם הראשונה, בין חסידיה החשובים של הקהילה היה הרב מרדכי דובין.
במכתב משנת תרפ"ה מתאר הרב גייקובסון את מצב הקהילה:
בבואי לשם באמצע הקיץ, חזרתי דא"ח בבית הכנסת נוסח האר"י שהי' נק' באזאר בערג (זה הי' בנין של שטח רב, שהרבה עסקים של מקצועות שונות היו בו, וגם ביהכנ"ס הנ"ל) ושם היו הרבה מתפללים.
בין המתפללים בביהכנ"ס זה הי' גם ר' מרדכי דובין ע"ה. גם התמים השו"ב ר' מרדכי חפץ ז"ל הי' מתפלל בביהכנ"ס הזה, והוא הי' משפיע וחוזר בו דא"ח
באותו העת היו כארבעה בתי כנסת חב"דיים בריגה.
ההתיישבות בליבוי
|
| ערך מורחב – ליבוי |
בשנת תר"נ הוקמה קהילת חב"ד בליבוי, אז גם הוקם בית הכנסת.
רב הקהילה היה הרב יעקב לנדא.
התיישבות אדמו"ר הריי"צ בריגה
זמן קצר אחר שחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו בשנת תרפ"ז חופש לו מקום אשר בו יגור, בעקבות החשש שיאסר שוב.
בהשתדלות העסקן מרדכי דובין אדמו"ר הריי"צ בא לעיר ריגה, בשביל למצוא סיבה למה אדמו"ר הריי"צ יגור בריגה מינו אותו הקהילה החב"דית לרב הכולל בריגה.
בכ"ד תשרי תרפ"ח יצא אדמו"ר הריי"צ מרוסיה ולמחרת הגיע לריגה.
עם הגעתו לריגה החל אדמו"ר הריי"צ בשליחת מכתבים למען יהודי רוסיה.
עם הגעתו לריגה ביקשו הקהילה בורשה ישבוא אליהם, אולם אדמו"ר הריי"צ סירב אולם הסכים לבקר בעיר, בדרך לביקור הוא עצר בעיר דווינסק וחיזק את הקהילה החב"דית.
בקיץ של שנת תרפ"ח נסע אדמו"ר הריי"צ לעיירת נופש הסמוכה לריגה.
בשנת תרפ"ט - תר"צ היה אדמו"ר הריי"צ בביקורים בארה"ק ובארצות הברית.
אדמו"ר הריי"צ נשאר שנתיים בריגה עקב מצבו הבריאותי ובשנת תרצ"ג עבר לפולין.
לאחר שנת תרצ"ג
לאחר ההגירה של אדמו"ר הריי"צ מלריגה, היו הרוח החיה של הקהילה הרב אליהו חיים אלטוהיז והרב רפאל נחמן הכהן.
זמן קצר לאחר העזיבה של אדמו"ר הריי"צ, הוא הגיע לביקור קצר של כמה ימים במקום.
הרב אולטיהז היה שולח מידי פעם לאדמו"ר הריי"צ דיווחים מריגה, כגון מכתב המתאר את התוועדות י"ט כסלו תרצ"ז:
ימי משתה ושמחה של חג הגאולה "י"ט-כ כסלו", עברו עלינו אנ"ש שי' השתא, די באתרא הדין, ודיא בכל אתר ואתר אשר אנ"ש נמצאים שם, ב"ה בתוספות שמחה ויתרון אור.
קיצור סיפור מעשה המאסר והחופש בלשון המדוברת, אשר קבלנו בשנה זו לכבוד החג, עם מכ' ברכה מכ"ק אדמו"ר שליט"א, הם הֵפיחו רוח חיים חדשה בלב כל אחד ואחד...
בהתאסף כל הבאים לחוג אתנו בערך עשרה מנינים כן ירבו, והאחד אשר נבחר לקראתה, עמד וקרא בקול רם במתינות ונעימות, וכֻלנו יושבים באֹזן קשבת ושומעים כל מילה ומילה היוצא מפיו של הקורא, וממש מרגישים רוח חדשה...
חפצתי לידע אֵיך הייתה פעולתה של המגילה הזאת במנינים אחרים, ונודעתי כי עוד בתוספות ויתר שאר הוסיפה חיות – לעבעדיקייט – והֶחליפה כֹח של כל אחד ואחד מהשומעים אותה...
בליל י"ט כסלו, כמו בכל שנה חגגו בהמנינים דרייסן, ובהמנין הגדול דבאזאר בערג, הנקרא עתה "ביהמ"ד חב"ד (חוק חדש יצא מהממשלה ליתן שם מיוחד לכל מנין ומנין).
אנחנו אנ"ש דמנין אדמו"ר שליט"א נקראנו לבא לחוג אתם, אני בחרתי לבא להמנין חב"ד, מצאתי שולחן ערוך בהיכל גדול סעודה גדולה ועשירה, נכנסתי לההיכל, ומה מאד נשתוממתי על המראה היפה, יושבים צפופים סביב השלחן, רבנים, שו"בים, גבירים, בעלי בתים, ויתר מעשרה מנינים כן ירבו, ועל כולם שררה דומי' ארוכה, וידידינו הר"ש שי' בלינר עומד וקורא בשפה ברורה, את המגילה החדשה, וכל אחד ואחד בפנים רצינית ובלב שמח יושב ושומע ברוב קבלת עול...
בתוך הסעודה חלקו את הש"ס על כל השנה, וידידינו הר"ש שי' בלינר דבר דברי-התעוררות על פי דרך החסידות...
ובגמר הסעודה אמר ידידינו הרא"א שו"ב שי' מאמר דא"ח יותר משעה ומחצה, המאמר מכ"ק שליט"א הנדפסים...
בערך שעה רביעית נגמרה הסעודת מצוה ברוב שמחה וריקודים, וכל אחד ואחד בֵרך את חברו, והִתדברו להתראות בשובע שמחות מחר במנין כ"ק אדמו"ר שליט"א1.
ביום מחר י"ט כסלו, נודעתי כי בערך ואופן כזה חגגו את החג גם בשארי המנינים, ובפרט חגגו ברוב פאר והדר וברוב עם במנין של צעירי אגודת ישראל, שם קראו את המגילה בהמון חוגג, וידידי הר"צ שי' גאר חזר מאמר דא"ח...
חסל סדר יו"ט הראשון של חג הגאולה דשנת תרצ"ז בעי"ת ריגה.
יו"ט שני של חג הגאולה הַשַתא, כלומר, ליל כ' כסלו, אור ליום ו' עש"ק, חגגו ב[...] מנינים! במנין הגדול הנקרא בשם "מנין של ראגאצאוויר" ע"ש הגאון ראגאצאוור ז"ל [...] "מעלניצניוו 109", שם הגבאי הוא ה' יאכנין, והמגיד הוא ידידי' ה"ר קדיש שי' ראמאנאוו.
ובמנין של כ"ק אדמו"ר שליט"א, קורמאנאווא 20/0112.
ליחידי סגולה ממנין אדמו"ר שליט"א, הייתה הַזמנה לבֹא להסעודה למנין ראגאצאוור, לשעה 8 בערב, והקרואים היו הרה"ג הרר"כ שי', הרז"ז שי', הרמ"ח שי', ואני.
באנו בדיוק לשעה הנ"ל, וכבר מצאנו שם עולם רב, כן ירבו ... בתחלה עשו סיום מסכת כתובות, וידידינו הר"ק שי' ראמאנאוו אמר אַ הדרן ע"ד החסידות.
אנחנו היחידי סגולה דמנין אדמו"ר שליט"א לא יכולנו להתמהמה כי מוכרחים היינו לילך על הסעודה להמנין שלנו.
אחר נודעתי, כי אחרי הסיום מסכת, הייתה קריאת המגילה. אח"כ חזר הרה"ג מאמר דא"ח "הסכת ושמע" מאדמו"ר שליט"א. אח"כ דרש הרה"ג קילאוו דרשה לכבוד החג. הסעודה גדולה נמשכה עד שעה מאוחרת בלילה.
"מנין אדמו"ר שליט"א" שמו מוכיח עליו, כי הוא ה"מֶרכז" החסיד'שעֶר של כל המנינים, לשם מתאספים בכל יומא דפגרא השייך לחסידי חב"ד, מכל המנינים בלי שום הזמנה, שם לומדים דא"ח ברבים בכל יום ויום, וכל מי שלבו ער להתקרב לאילנא דחיי, יודע הוא אשר צריכים לבֹא "אין ליובאוויטצר רבי'נס מנין" – כן הוא נקרא בפי כֹל, ונדמה לו כאלו הוא בא להיכל כ"ק אדמו"ר שלט"א. לשם יבֹאו לשאול משלום כ"ק שליט"א? לידע אם בביתו הוא כ"ק שליט"א? מי שנצרך לו לכתוב פ"נ, או מכתב עם שאלת עצה מכ"ק שליט"א, יודע הוא אשר שם "אֻון רֶבינ'ס מנין" ימצא תמיד את מי שישיב לו, ומי שביכלתו להפיק רוחו, שם ישמע חַזרה ממאמרים הַחדשים, שם ישיג אַ קונטרס, אַ שיחה, אַ כשרה'ן ט"ק, אַ ליובאוויצר פעקיל ציצית, שֵם "ליובאוויץ" לא ימוש מפי המתפללים, ושגור תמיד בפי כל אחד ואחד של אנ"ש שי' המתפללים בהמנין כאלו הוא חַי.
לא אַגזם אם אומר כי לא יעבור גם יום אחד, אשר לא יסופר איזה מעשה מליובאוויץ – עצמה, או מחסידי ליובאוויץ, אחר התפלה בבֹקר, או אחר הלימוד שיעורי דא"ח בערב.
וכדוגמה מעין דוגמה "דיא קליינע זאל אין ליובאוויץ" בעת דער רבי איז אין אויסלאנד, און דיא תמימים זענען אין גרויסן זאל, אבער עס פילט זיך פארט עפיס אַ חיות.
יותר אין מילה בלשוני לתאר לפני כת"ר, ובמִלה אחת "דעם רֶבינס מנין", והָבן.
ביום חג הגדול – ליל כ' כסלו – הזה, באו יחידי סגולה מכל המנינים של אנ"ש שי', ומה נהדר הי' לראות את היופי וההדר בלילה הזאת ... בראש השלחן ישבו הרבנים הרב כהן, הרב קילאוו, שלשה רבנים מופלגי תורה אורחים מרוססלאנד, הרב ר' מרדכי שי' מפאנדעליא, הרב רא"א שי' אשעראוו, הרמ"ח שי', וזקני החסידים שי', התמימים הצעירים המשוררים עומדים עליהם לשמוע כל הגה היוצא מפיהם, מצדיהם ונגדם יושבים כל אנ"ש שי', גבירים בע"ב.
אחות תמימים
התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת תרצ"ו בריגא, ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב מרדכי חפץ, שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו"ר הריי"צ[1] בהוראות מפורטות, וביקש לעיתים תדירות שיודיעו לו את פעולות האגודה ותוצאותיה.
נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, הייתה תביעתו של אדמו"ר הריי"צ, שהחינוך החסידי שייך לא רק אצל בני החסידים, אלא אף אצל בנות החסידים, שצריכות אף הן להתחנך ברוחה של תומכי תמימים ולקבוע עיתים ללימוד החסידות.
בשנת תרצ"ח נוסד סניף בדווניסק לאגודה.
בשואה
בעת תקופת השואה נשמדה רוב הקהילה החב"דית ולא נשאר ממנה זכר.
לקריאה נוספת
- הרב מרדכי גלזמן, לטביה ורבניה, תשרי ה'תשפ"א, 440 עמודים[2]
הערות שוליים
- ↑ המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ"ג סיוון תרצ"ז (נדפס באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סב), אך מתוכן הדברים באגרת וכן מאגרות נוספו, מוכח שהאגודה החלה להתייסד עוד חודשים רבים לפני כן.
- ↑ סקירה על הספר בליווי תצלומים מתוכו
