אור עקיבא
אור עקיבא היא עיר בנפת חדרה של מחוז חיפה בארץ ישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת תשס"א. העיר גדלה עם העלייה מחבר המדינות. המקום נקרא "אור-עקיבא" על שם התנא רבי עקיבא שהיה מעשרת הרוגי מלכות, שעונה והוצא להורג בידי הרומאים בקיסריה הסמוכה. נכון לשנת תש"ע מונה העיר 15,900 תושבים.
בעת הגשת מפתח העיר לרבי על ידי הרב אליעזר שמולביץ אמר הרבי: "כאשר מוסרים את המפתח הרי מוסרים את הבעלות על העיר, ומעתה כל עניני העיר צריכים להתנהל כפי שאני דורש, וכל מה שאני דורש זה הנהגה על פי שולחן ערוך, והרי זה יביא לברכה והצלחה בכל עניני העיר[1].
בית חב"ד בעיר
מנהל הבית חב"ד בעיר הוא הרב אליעזר שמולביץ, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ז. מנהל פעילות הרב יואל מן.
בעיר פועלת רשת גני חב"ד, מרכז "ואהבת" המארגן פעילות חסד, בית תבשיל, מכירת בגדים יד שניה, חלוקת סלי מזון בניהול הרב משה קרישבסקי.
בחודש סיון תשס"ז נערך אירוע התרמה לטובת מרכז "ואהבת" שעל ידי בית חב"ד אור עקיבא-קיסריה. באירוע השתתפו כ-100 מתומכי וידידי בית חב"ד. אורח הכבוד היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנשא את הנאום המרכזי ושיבח את פעילות חב"ד באור עקיבא-קיסריה ואת מייסד ארגון "ואהבת" מר רונן קריסטל העוזר ומסייע לארגון ולבית חב"ד.
בחודש תמוז תשס"ז בזמן שלושת השבועות, נערכה 'ישיבת בין הזמנים' בהשתתפות תלמידי ישיבות תיכוניות ובסיוע תורת חב"ד לבני הישיבות.
בחודש תשרי תשס"ח ערכו חברים מבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש וחברים מאגודת חסידי חב"ד[דרוש מקור], ביקור במוסדות חב"ד אור עקיבא ונפגשו עם ראש העיר מר שמחה יוסיפוב ומנהל מחלקת החינוך.
בית חב"ד במקום מארגן תהלוכות בהשתתפות מאות ילדים.
אור עקיבא - קיסריה
את הבית חב"ד מנהל הרב חיים מאיר ליברמן. הגיע לקיסריה בשנת תשס"ב.
חלק נרחב מהפעילות היא בפארק התעשייה קיסריה. ישנו בית הכנסת בפארק, וכן שיעורי תורה במפעלים - מפעלי היי טק ותעשייה המקיימים שיעורים בתוך המפעל, חוגי לימוד באווירה ובמתכונת שמתאימה לאנשים.
ביישוב קיסריה, עיקר הפעילות היא 'אחד על אחד' עם האנשים, מתקיימים שיעורים פרטיים עם אנשים שרוצים ללמוד. בנוסף, עוזרים לאנשים בקשרים עם בתי חב"ד בחו"ל, בסיוע בענייני דת - סידורי תפילה, מזוזות, אירוח בשבתות, סעודות שבת. בעיקר עזרה, תמיכה, עידוד, ייעוץ והכוונה לציבור הרחב".
בקיסריה מתקיימים כל העת שיעורי חסידות ושיעורי גמרא בבית חב"ד בכל חלקי התורה.
קישורים חיצוניים
- ↑ סיפורים מבית חב"ד חלק ב' עמוד 131.